בוררות חובה לא תפתור את העומס בבתי המשפט - כללי (original) (raw)
מיקומך באתר
בוררות חובה לא תפתור את העומס בבתי המשפט
פתרון סכסוכים
אמנון סטרשנוב
13 במרץ 2011
>> באחרונה פורסם תזכיר חוק לבוררות חובה, על מעלותיו וחסרונותיו, תוך הבעת התנגדות מצד גורמים שונים לתזכיר מרחיק הלכת (TheMarker, 1 במארס). סבורני, כי מדובר בהצעה טובה וחיובית שנועדה להקל על העומס המתמשך והבלתי נסבל בבתי המשפט.
ההצעה באה לעולם במגמה להביא לקיצור הדיונים המשפטיים ולסיומם המהיר. בכך תהיה הפחתה משמעותית בעינוי הדין ממנו סובל הציבור, גם אם רבים יכנו את ההצעה הפרטה של ההליכים המשפטיים. לפיכך, לא מקובלת עלי כלל עמדתו של עו"ד יובל אלבשן, כפי שצוטטה במאמר הנ"ל, ולפיה "מי שנפגע מכך שהמשפט נהפך לתעשייה הם האזרחים הפשוטים, שבית המשפט הוא המגן האחרון מבחינתם". סבורני כי האזרח הקטן מעוניין יותר בפתרון מהיר ויעיל של הסכסוך לו הוא צד, מאשר ב"תפקיד החברתי ממדרגה ראשונה" אותו ממלא בית המשפט לדעת עו"ד אלבשן.
גם אם נצא מנקודת ההנחה כי זכות הגישה לערכאות שיפוטיות היא זכות חוקתית, בהתאם לחוקי היסוד השונים, עדיין נראה כי נוכח הוראות הצעת החוק, הפגיעה בזכויות אלה היא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. אשר לפגיעה לכאורה בזכות הקניין - קובע התזכיר כי "שכרו של הבורר ישולם בידי הנהלת בתי המשפט", אשר תעביר אליו את סכום האגרה ששולמה בגין הגשת התובענה, והיתרה תשולם על ידי אוצר המדינה. לאמור, לא תוטל כל עלות נוספת על המתדיינים שהסכסוך ביניהם הועבר לבוררות חובה, מעבר לאגרות בית המשפט שאותן היו אמורים לשלם ממילא.
אשר לפגיעה בזכות החוקתית של הגישה לערכאות שיפוטיות - נראה כי התזכיר נוקט שלושה "בלמים" מאזנים, שמטרתם להפוך פגיעה זו למידתית ולראויה. האחד - ההחלטה של נשיא בית המשפט השלום או סגנו להעביר את התובענה האזרחית לבוררות ניתנת לערעור בזכות. הצדדים רשאים לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, לצורך בחינה נוספת.
הבלם השני - על פסק הבוררות שיינתן בידי הבורר ניתן לערער - ערעור בזכות לשופט יחיד של בית משפט השלום. לשופט שידון בערעור תהיינה כל הסמכויות של בית משפט לערעורים, לרבות הסמכויות הנתונות לערכאה הראשונה כגון שמיעת עדויות והבאת ראיות נוספות. על החלטת שופט בית משפט השלום בערעור ניתן לבקש רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. הבלם השלישי הוא בכך שמדובר בהוראת שעה - אם כי לתקופה ארוכה יחסית של חמש שנים - בבחינת הליך ניסיוני שיש לבחון את הצלחתו או אי הצלחתו כעבור כמה שנים, ולפיכך מדובר בהליך הפיך.
ואולם - הצעה טובה וקוץ בה. ספק בעיני אם די יהיה בהליכים האמורים להיות יעילים לכאורה שמציע תזכיר הצעת החוק החדשה כדי להביא לקיצור ההליכים ולייעול הדיון, כדברי שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן. בל נשכח, כי מדובר במספר רב של הליכים במסגרת ההצעה המוצעת: החלטת נשיא בית משפט השלום בדבר בוררות חובה; ערעור בזכות על ההחלטה; בחירת הבורר; הליך הבוררות לגופו; ערעור בפני שופט בית משפט השלום, שיהיה מוסמך לא רק לבחון את פסק הבוררות, אלא גם לשמוע עדים ולקבל ראיות נוספות; וערעור נוסף ברשות לבית המשפט המחוזי.
חוששני, שנוכח יצר ההתדיינות המפותח במקומותינו בקרב בעלי הדין ובאי כוחם, יישום החוק החדש, אם יתקבל בכנסת, לא יביא לשינוי של ממש בעומס המוטל על בתי המשפט. והלוואי ואתבדה.
הכותב הוא שופט בדימוס ונשיא המוסד לבוררות עסקית