העיתונאי אורי בלאו יועמד לדין בכפוף לשימוע - משפט ופלילים (original) (raw)
מיקומך באתר
העיתונאי אורי בלאו יועמד לדין בכפוף לשימוע
בלאו מואשם בהחזקת ידיעות סודיות מבלי שהוסמך לכך. "הארץ": משוכנעים שהשימוע יבהיר כי הוא ביצע את עבודתו העיתונאית
23 במרץ 2011
משרד המשפטים הודיע היום (רביעי) כי הוא שוקל להעמיד לדין את עיתונאי "הארץ", אורי בלאו, בכפוף לשימוע, באשמת החזקת ידיעות סודיות מבלי שהוסמך לכך, וללא כוונה לפגוע בביטחון המדינה. ממשרד המשפטים נמסר כי אף שכותרת הסעיף בחוק העונשין הינה 'ריגול חמור', לא מיוחסת לבלאו עבירת ריגול במשמעותה המקובלת. תגובת "הארץ" להודעת משרד המשפטים: "קיבלנו בצער את הודעת הפרקליטות. אנחנו משוכנעים שהשימוע לאורי בלאו יבהיר ביתר שאת שלכל אורך הפרשה הוא ביצע אך ורק את עבודתו העיתונאית ונהג כמקובל שנים בתחום הכיסוי התקשורתי של מערכת הביטחון".
משרד המשפטים הודיע כי "משנסתיימה החקירה בעניין, קיבל היועץ המשפטי לממשלה את העמדה העקרונית של הפרקליטות, השב"כ, ומשטרת ישראל, והגיע לכלל מסקנה כי מקרה זה הינו חריג, חמור וקיצוני מבחינת היקף ההדלפה והנזק שנגרם והיה עלול להיגרם כתוצאה ממנה, וכך גם מבחינת התנהלותו של בלאו במהלך כל השתלשלות הפרשה". עם זאת, בהודעת משרד המשפטים צוין כי "בטרם תתקבל החלטה סופית יתאפשר לבלאו לקיים שימוע ולשטוח טענותיו באמצעות בא כוחו, ככל שיחפוץ בכך". השימוע ייערך בפני היועץ המשפטי לממשלה.
בהודעה נכתב כי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, החליט לשקול את העמדתו של בלאו לדין פלילי מכמה סיבות: כמות המסמכים שהחזיק, החזקתם באופן לא מבוקר ומאובטח, התנהלותו מול הרשויות "אף שידע על הסכנה הנשקפת לביטחון המדינה", העובדה שלא שב לארץ לחקירה, וכן הטענה כי "כיזב את הרשויות וגרם להן להניח שהמסמכים המסווגים חזרו לידי צה"ל". עם זאת, נכתב בהודעה כי "למרות האמור, יתקיים השימוע, כמקובל, בלב פתוח ונפש חפצה, ולאחריו תתקבל החלטה סופית בעניין".
לפני כשנתיים קיבל בלאו מענת קם, חיילת לשעבר בלשכת אלוף פיקוד מרכז, כ-1,800מסמכים מסווגים אותם לקחה מלשכת האלוף. תוכן המסמכים כלל תוכניות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים, פריסת כוחות צה"ל, סיכומי תחקירים וכדומה.
ענת קם. תצלום: תומר אפלבאום
משרד המשפטים ציין בהודעתו כי בלאו התבקש על ידי השב"כ להחזיר את המסמכים המסווגים, והובטח לו כי לא ייחקר כחשוד, לא יישאל על מקורותיו, וכי המסמכים לא ישמשו כראיה בהליך פלילי נגד מי שהעביר לו אותם. כמו כן, הובטח לו חיסיון מפני נקיטת הליכים כלפיו. בהודעה נכתב כי ההסכם עם בלאו נחתם "מתוך רצון לגלות רגישות למלאכתו העיתונאית של בלאו, ולאזן את הדברים כנדרש אל מול הסיכון הטמון בהחזקת חומרים צבאיים סודיים שלא כדין, באופן לא מאובטח, בידי גורם אזרחי שלא הוסמך לכך".
בעקבות ההסכם בלאו מסר לשב"כ כ-50 מסמכים. לטענת משרד המשפטים, בכך, "יצר מצג שווא כלפי הרשויות כאילו החזיר את כל המסמכים המסווגים שבידיו". כשהתגלה כי המסמכים הגיעו לידיו מענת קם התגלתה כמות המסמכים שהעבירה לו במקור - 1,800.
לטענת משרד המשפטים, "ממצאי חקירת ענת קם לימדו אפוא כי בלאו הפר באופן בוטה את ההסכם שנחתם עמו, כיזב לכאורה את החוקרים ומסר רק חלק מזערי מכלל החומר הצבאי הגנוב שהגיע לידיו. בלאו נדרש להתייצב לחקירה אך נמנע מאז - משך חודשים ארוכים - מלשוב לארץ ולהתייצב לחקירה".
בעת שהותו בחו"ל החזיר בלאו חלק מהמסמכים שקיבל מקם באמצעות עורכי דינו ממשרד ליבליך-מוזר, אך לטענת משרד המשפטים, גם בהזדמנות זו לא השיב את כולם. בספטמבר 2010 נחתם עם בלאו הסכם שהסדיר את חזרתו לארץ, ובמסגרתו התחייב להשיב את כל החומרים המסווגים שבידיו, גם אלו שמקורם אינו בענת קם, ולהיחקר על החזקת המסמכים שקיבל מקם. המדינה התחייבה להעביר את המסמכים לגורם מוסמך בצה"ל שיעריך את הנזק שנגרם מדליפתם ולאחר מכן להשמידם מבלי שייעשה ניסיון להתחקות כיצד הגיעו לידי בלאו.
בהודעת משרד המשפטים נכתב כי "הסכם זה נחתם בראש ובראשונה על מנת שניתן יהיה להשיב למדינה את המסמכים המסווגים, למנוע את המשך הנזק הביטחוני, ומתוך ניסיון לאזן בין הצורך לחקור את החזקת המסמכים הסודיים שהתקבלו מענת קם לבין הרצון למנוע במידת האפשר פגיעה בחופש העיתונות". לטענת המשרד, לאורך כל הדרך "שמרו הרשויות על האיזון בין ערך חופש העיתונות לבין הצורך להגן על ביטחון המדינה".