הסתערות המחוקקים - סיכום ביניים (original) (raw)

הסתערות המחוקקים - סיכום ביניים

לאחר שקיעת האבק התקשורתי, הקואליציה ממשיכה בקידומן של שלוש הצעות חוק שבהן ראש הממשלה ושר המשפטים מגלים עניין. שאר ההצעות שימשו במידה מסוימת בתפקיד העֵז. נתניהו השתמש בהן על-מנת להסיח את הדעת, כשקדימה מבלי משים משתפת איתו פעולה במשחק הפוליטי-תקשורתי

נתניהו. התעניין במיוחד בחוק לשון הרע [צילום: פלאש 90]
שר מהליכוד שהתייחס לחוק גרוניס, ביקש להעביר הודעה לפעילי תנועות חוץ-פרלמנטריות מעל דפי העיתון: "כשגרוניס יפסוק שיש לפנות מאחזים, אני מבקש מהפעילים שיסמסו לכצל'ה, לא אלינו"

שני אישים נשאו נאומים נלהבים בכינוס הפרקליטים באילת, כשהם נשבעים להתייצב להגנתו של בית המשפט העליון. ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין. וינשטיין סיפר בגאווה כיצד הצליח לחסום את הצעת החוק שעל פיה ייערך שימוע למועמדים לבית המשפט העליון. כיצד הרים טלפון לראש הממשלה והודיע שהחוק לא יעבור ולא יירשם על שמו.

ספק אם נזכר היועץ המשפטי לממשלה בנסיבות בחירתו לתפקיד בתחילת הקדנציה. על מועמדותו של עו"ד יהודה וינשטיין המליצה ועדה מיוחדת למינוי היועמ"ש. נציגה של הכנסת בוועדה היה אחד משני יוזמי חוק השימוע, ח"כ יריב לוין.

לא שוינשטיין חייב ללוין, אך מינויו לתפקיד נועד לבשר שינוי. המחנה שניצח בבחירות הצליח לראשונה למנות לתפקיד מישהו שהגיע מהתחום הפרטי, ולא היה בשר מבשרה של המערכת המשפטית - מערכת שהימין ברובו המכריע רואה אותה כלעומתית. לא רק בגלל פסיקות בג"ץ כאלה או אחרות, אלא בעיקר בשל העובדה הפשוטה שגם בקרב בכירי הליכוד המתנגדים לרפורמות איש אינו מתכחש לה: המחנה שעל-פי תוצאות הבחירות לכנסת - מאז המהפך של 1977 - מהווה רוב או לכל הפחות קרוב למחצית במגזר היהודי, כמעט לא זוכה לייצוג בצמרת המשפטית. אולי העיוות נוצר בגלל חוסר התאמה מקצועית? אולי לאנשי הימין אין כישורים בתחום, והם זוכים בבחירות רק בגלל יכולתם לצעוק בכיכרות? רק בשביל לסבר את האוזן: שליש מחברי סיעת הליכוד הם משפטנים. תשעה מתוך 27. נכון שהנתיב הפוליטי הוא נתיב שונה מזה שמוביל למגדל השן של בית המשפט העליון, אבל כל בר דעת מבין שמדובר באפליה של שנים.

מושב החורף נפתח כשהקואליציה יורה חוקים בצרור. חלקם חדשים (חוק לשכת עורכי הדין למשל), וחלקם בהליכי חקיקה מתקדמים (חוק גרוניס). בחלקם נתניהו תמך, מחלקם הקפיד להסתייג. באופוזיציה הרימו קול זעקה, בטענה לניסיון פוטש באמצעות חקיקה ולסכנה לדמוקרטיה.

מי ניצח ומי הפסיד, אילו הצעות חוק מתקדמות ואילו נגנזו, והאם אכן היה כאן ניסיון למהפך, או אם תרצו למהפכה באמצעות חקיקה? סיכום ביניים.

חוק לשכת עורכי הדין. ההצעה רשומה על שמו של רוברט אילטוב, ומקדמים אותה שר המשפטים יעקב נאמן, יו"ר ועדת החוקה דודו רותם וכמובן יו"ר הקואליציה זאב אלקין. ההצעה לא עולה לקריאה שנייה ושלישית לא משום שהאופוזיציה מצליחה לעכב אותה - אף שרוני בר און לוחם נגדה כאריה - אלא בגלל הבעיות בתוך הקואליציה. ההצעה אושרה בקריאה ראשונה בהפרש של 10 קולות. יהדות התורה התפצלה. אנשי דגל התורה הצביעו נגד, יעקב ליצמן בעד. גפני מוביל את ההתנגדות להצעה, בגלל הקשר שלו עם ראש לשכת עורכי הדין לשעבר יורי גיא-רון, אשר נתן עם כניסתו לתפקיד שתי התחייבויות סותרות - לשדולת הנשים אמר שימנה אישה לוועדה למינוי דיינים, וליהדות התורה אמר שלא ימנה. הוא עמד בהתחייבות השנייה.

ללשכת עורכי הדין שני נציגים בוועדה למינוי דיינים, כמו גם בוועדה למינוי שופטים. כעת השאלה היא האם החוק שקובע כי לראש הלשכה יהיה נציג בוועדה חל גם על הוועדה למינוי דיינים. אם כן, יהדות התורה מתנגדת. יש לה סיכום עם גיא-רון, בעוד לש"ס יש סיכום מוקדם עם ראש הלשכה המכהן, דורון ברזילי. גיא-רון ימנה נציג קרוב ליהדות התורה, ברזילי ימנה נציג המועדף על ש"ס. אם ההצעה הנוכחית לא תחול על הוועדה למינוי דיינים (ונכון לעכשיו היא חלה), ש"ס תתנגד. המלאכה היא מלאכה פוליטית: על אלקין לרבע את המעגל.

חוק לשון הרע. בישיבת שרי הליכוד ביום ראשון נתניהו התעניין בה במיוחד. מה קורה איתה, שאל, וכשנענה שהכול כמתוכנן, אמר: תתקדמו, תתקדמו.

חוק גרוניס. ההצעה אושרה לקריאה שנייה ושלישית, אך ההצבעה נדחתה כי יוזם ההצעה יעקב כץ שוהה השבוע בחו"ל. שר המשפטים מעוניין בקידום ההצעה.

מחד-גיסא, היא מאפשרת לכאורה לוועדה למינוי שופטים חופש תמרון גדול יותר.

מאידך-גיסא, יש מי שמעריך שלביניש אין בעיה עם ההצעה, כי היא אינה אוהדת במיוחד את מרים נאור שעמדה להתמנות במקומה אלמלא קוּדם החוק. השאלה האם השופט גרוניס קרוב יותר לימין מאשר השופטת נאור, פתוחה.

שר מהליכוד שהתייחס לסוגיה ביקש להעביר הודעה לפעילי תנועות חוץ-פרלמנטריות מעל דפי העיתון: "כשגרוניס יפסוק שיש לפנות מאחזים", אמר השר, "אני מבקש מהפעילים שיסמסו לכצל'ה, לא אלינו".

חוק השימוע לשופטים. ההצעה של יריב לוין וזאב אלקין ירדה לכאורה מהפרק, אך למעשה מתנהל מו"מ מתקדם בניסיון להגיע לנוסחת פשרה המקבילה להצעות שהגיש בשתי הכנסות הקודמות גדעון סער, כפי שפורסם בטור זה לפני שבועיים. ההצעה תכלול שימוע בוועדה למינוי שופטים, הליך שמתנהל דה-פקטו גם ככה. המחלוקת העיקרית היא סביב שאלת השקיפות: נאמן מתנגד לפרסום הפרוטוקולים, שנדרשת הן על-פי הצעתם של לוין ואלקין והן על-פי הצעתו הקודמת של סער.

חוק הגבלת מימון זר לעמותות שמנהלות קמפיינים פוליטיים. על הפרק שתי הצעות: האחת, של אופיר אקוניס, קובעת כי יש למנוע ממדינה זרה לממן קמפיינים פוליטיים בישראל. ההצעה, אגב, היא הפשוטה וההגיונית ביותר ברשימת ההצעות המדוברת: התערבות של מדינות זרות במהלכים פוליטיים באמצעות מימון היא התערבות גסה בענייני הפנים של מדינת ישראל (ושל כל מדינה ריבונית אחרת). ההצעה השנייה היא הצעתה של פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו, שלפיה על כל תרומה שכזו יוטל מס של 40 אחוז, כך שלפחות גם מדינת ישראל תרוויח. ביום שני השבוע הודיע יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן כי הסיעה תקדם את ההצעה.

היו שמיהרו להספיד את ההצעה השנייה, אך כעת מסתמן סיכום שישלב בין שתי הצעות החוק: עמותות בעלות מצע קיצוני, דוגמת אלה שלא מכירות במדינת ישראל, לא יקבלו מימון ממדינות זרות, ואילו השאר ישלמו מס של 40 אחוז.

חוק להגבלת עתירות לבג"ץ בנושאים ציבוריים על-ידי גופים שאינם הנפגעים הישירים. ההצעה הוגשה על-ידי דני דנון ויריב לוין, ונדחתה על-ידי ועדת השרים לחקיקה בתחילת השבוע.

לסיכום: נכון לעכשיו, הקואליציה מקדמת שלוש הצעות חוק שבהן ראש הממשלה ו/או שר המשפטים מגלים עניין: חוק לשכת עורכי הדין, חוק גרוניס וחוק לשון הרע. ייתכן שגם חוק העמותות יקודם. חוק השימוע לשופטים ושאר ההצעות שימשו במידה מסוימת בתפקיד העֵז. נתניהו השתמש בהן על-מנת להסיח את הדעת, כשקדימה מבלי משים משתפת איתו פעולה במשחק הפוליטי-תקשורתי.

ובכל זאת יש מקום לדבר, אם לא על נפילת החומות אז לפחות על פרצה בקיר. חקיקה של מספר חודשים לא תתקן אפליה שנוצרה במשך עשרות שנים (ולעתים היא אף מפספסת, דוגמת חוק לשון הרע), אבל לראשונה מאז הגיע לשלטון הימין מנסה לתרגם את יחסי הכוחות בעם לחקיקה. יגידו מה שיגידו, קוראים לזה דמוקרטיה.

שלשום נפגשה יו"ר האופוזיציה ציפי לבני בירדן עם ראש הרש"פ. בכירי קדימה ליוו את יו"ר המפלגה לפגישה עם אבו-מאזן. לא, לבני לא צירפה למשלחת את יו"ר ועדת החוץ והביטחון שאול מופז או את בכיר שירותי הביטחון לשעבר אבי דיכטר. ללבני התלוו רוני בר-און, צחי הנגבי וחיים רמון. מיותר לציין שלכל אחד מהשלושה, בשונה למשל ממופז שהספיק לשמש בעבר רק כרמטכ"ל וכשר הביטחון, רקורד ביטחוני מרשים.

בחירתה של לבני לא הייתה מקרית. יומיים קודם לכן, בישיבת סיעת קדימה, סייעו לה בר-און, רמון והנגבי לגבור בשדה הקרב הפנים-מפלגתי על מופז, דיכטר ושטרית.

ביום חמישי בשבוע שעבר געשה המפלגה. ישיבות המועצה בקדימה נערכות בימי חמישי אחר-הצהריים – נוהל שמאפשר בירור יחסים הרחק מעינה של התקשורת. הישיבות מתקיימות כשמוספי סוף השבוע כבר ירדו לדפוס, ובתחילת השבוע מאפילות ישיבות הממשלה והתפתחויות נוספות על העימותים במפלגה. בימי חמישי הח"כים והפעילים מוציאים קיטור. בימי שני ישיבות הסיעה מתנהלות כשהדיון כבר מוצה.

השבוע עמדה סיעת קדימה – שוב - לדון בהקדמת הפריימריז. ביום חמישי נערך במועצה ויכוח קולני סביב ניהולה של המערכת המפלגתית, בעקבות דוח מבקר המדינה, כאשר חברי הסיעה זועמים נוכח העובדה שבכירי המנגנון המפלגתי רושמים לעצמם בונוסים בגובה 150 אלף שקלים. אבי דיכטר, שבמושב הקודם כבר ניסה להניף את נס המרד כשעל הדגל חרותה מחאה נגד השחיתות, חשב שהפעם זה יעבוד. ביום שני גילה ששוב התבדה.

מופז, שטרית ודיכטר, המצדדים בהקדמת הפריימריז, לא גייסו רוב בקרב חברי הסיעה – ואילו לבני זכתה לגיבוי מחוץ לסיעה: חיים רמון, יו"ר מועצת קדימה, וצחי הנגבי, יו"ר ועדת המפלגה, התייצבו בחזית נגד הקדמת הפריימריז. ללא מתנגדים, לבני העבירה החלטה שלפיה "נושא הקדמת הפריימריז מוצה ולא יידון יותר עד סוף מושב החורף, על-מנת לאפשר לסיעה להתמקד בהמשך הפעילות להפלת ממשלת נתניהו". מופז, דיכטר ושטרית, ואיתם גם זאב בילסקי ועתניאל שנלר, יצאו מהחדר ולא השתתפו בהצבעה.

ללבני הפתרונים כיצד תמשיך הסיעה בפעילות שבה לא החלה. על-מנת להפיל את הממשלה על האופוזיציה לפרק את הקואליציה, ובמלאכה זו קדימה לא התקדמה במילימטר מאז הקמת ממשלת נתניהו. לבני ניסתה אומנם לפעול מול ברק, אבל הפילוג בעבודה הכה בה כבומרנג: הח"כים של הסיעה שיצאה מהממשלה לא הצביעו עם הקואליציה גם כך, ואילו העבודה החדשה בראשות יחימוביץ' הפכה לאיום אלקטורלי על קדימה.

יממה אחרי ישיבת הסיעה שיגר דיכטר מכתב לחבריה, ובו הוא מסביר כי לבני הוליכה אותם שולל לדבריו, כשפנתה למשטרה בבקשה לחקור שחיתויות במנגנון המפלגה. לטענתו של דיכטר, לבני מבקשת לגלות טפח ומכסה טפחיים.

אבל נכון להיום יחסי הכוחות ברורים: המרד דוכא.

על-פי תקנון קדימה יו"ר המפלגה רשאי להכניס שינויים לתקנון, מה שקובע שהפריימריז ייערכו חודשיים לפני הבחירות. על-מנת להעלות את עצם הדרישה מלמטה, יש לגייס רוב הן בסיעה והן במועצה.

לרמון ולהנגבי, שניים שנושאים בתפקידים בכירים במפלגה, אינטרס ברור שלא להקדים את הפריימריז. שניהם כרגע מחוץ לכנסת - רמון מתוקף החלטה שקיבל, הנגבי בגלל אילוץ. שניהם מתכוונים לחזור.

הנגבי, במיומנותו כי רבה, דואג לשמור על האש נמוכה אך לא לכבותה. כשעזב סייע למופז לרשת את תפקידו כיו"ר ועדת החוץ והביטחון – עמדה שחיזקה את מופז מול לבני. כעת הוא מונע ממופז ניצחון. הנגבי מצהיר שאין בכוונתו להתמודד. בסיעה יש מי שמעריכים שהוא עשוי לשנות את דעתו ברגע האחרון. יוכל לטעון כי לא התכוון לרוץ אך מצבה של המפלגה בסקרים נמצא בשיא השפל ועליו להציל את הבית.

על-פי גרסה אחרת, הוא לא יתמודד. הוא ימתין עד שהיו"ר הנבחר ייכשל בבחירות, ואז אולי תיפול קדימה לידיו כפרי בשל. ייתכן גם שהנגבי ורמון דואגים להבטיח את מקומם בצמרת הרשימה לכנסת הבאה. הסיעה תצטמצם, והח"כים המכהנים ינהלו קרב עקוב מדם על כל מקום ברשימה, כאשר גם המצטרפים החדשים דוגמת דן חלוץ ינסו להידחק פנימה.

ובינתיים, לבני רושמת ניצחון בסיבוב נוסף של קרב ההישרדות.

הסתערות המחוקקים - סיכום ביניים

תגובות [ 3 ]	מוצגות [ 3 ]	לכל התגובות תפוס כינוי יחודי

כותרת התגובה	שם הכותב	שעה תאריך
1	ביבי הפחדן מפחד מבג"ץ,כנסו	ליכודניקים כנסו	2/12/11 15:41
2	כל חקיקה דמוקרטית?	גילה פ.	3/12/11 09:58
3	לא קוראים לזה דמוקרטיה	ע.ג.	3/12/11 10:59

	ארדואן יתקשה לפרוע את הצ'ק שנתן לבוחריו הצמיחה הטורקית ממשיכה להרשים את העולם. מאז המשבר הפיננסי בשנת 2009 ועד לסוף השנה שעברה צמח שוק המניות בטורקיה פי ארבעה. השקעות החוץ הגיעו לרמה של 6 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה, עלייה של 12% בהשוואה לשנה שעברה, וגם התל"ג צמח בשיעור דומה. 02/12/2011 | אריה גלוזמן	כתבות
	אנסלם קיפר - היהלום שבכתר "שבירת הכלים" הוא השם שבחר קיפר לתערוכתו. ויש בעצם בחירה זו משום נוסח של נבואה. כי האנרכיה שפשתה בעולם בעת האחרונה, בהחלט עלולה להביא לשבירת הכלים, התרבות ואולי אף הקיום האנושי. אנסלם קיפר (1945) אינו אהוד במיוחד בגרמניה, ארץ מולדתו. הוא נולד במרתף בית החולים, כשהוריו אטמו את אוזניו בשעווה, כדי שלא ישמע את ההפצצות. כמו שעשה אודיסאוס כדי להימנע מלשמוע את צרחות הסירנות בחזרתו הביתה לאיתקה ממלחמת טרויה. "הפצצות היו הסירנות של ילדותי", אמר בראיון ב-2005. 02/12/2011 | עליס בליטנטל	כתבות
	אילן לוזון: "הדירות לא יוזלו, יהיה מחסור" "הלקוחות ממתינים, ומכירת הדירות בירידה" – מודה הקבלן והיזם אילן לוזון, כבן 40, בראיון ל-News1. הוא ממהר להוסיף: "רבים יושבים על הגדר וחושבים שהדירות יוזלו. זה לא יקרה. הקבלנים בונים פחות. בעוד שנה וחצי יהיה מחסור בדירות, והמחירים שוב יעלו". לוזון בונה, או עומד לבנות, 560 דירות וקוטג'ים, בין היתר באילת, בהוד השרון ובכפר סבא, כך שהוא מכיר את המצב בשוק. 02/12/2011 | אלעזר לוין	כתבות
	שלי יחימוביץ', תיזהרי הימים הקרובים מאופיינים בחוסר הסכמה, ואם קיים רצון לתקשר עם הסביבה יהיה עליכם להזיז את האגו הצידה. קל יותר לראות את הדברים מזווית ראייה אישית, אבל זה עלול לגרום לאיבוד שליטה. התרכזו במאמצים להתיר את ה"פלונטרים" באובייקטיביות. 02/12/2011 | טובה ספרא	כתבות
	פילובולוס - פלא של יצירה שנתיים וחצי יוצרת ומופיעה הלהקה הצעירה והתוססת הזו ביחד, כשאת הרעיונות המדהימים לסיפור העלילה של המופע חיברו יוצר "בוב ספוג" סטיבן באנקס, וקבוצת יוצרים מתחומים שונים, בהם המוסיקאי דיוויד פו, הבימאי איתמר קובובי, רינה יארובסקי, מאט קנת הרקדן והכוריאוגרף, ובמיוחד תרמו מדימיונם וכושר יצירתם כל צות הרקדנים/אקרובטים/שחקנים. 01/12/2011 | עליס בליטנטל	כתבות