8 שנות מאסר בפועל לאיש העסקים עודד גולד שהורשע ב"עקיצת" הקרן לעידוד השקעות ב-18 מיליון שקל - משפט (original) (raw)

מיקומך באתר

משפט

שותפו, שלמה וחניש, קיבל שש שנות מאסר בפועל - השניים הורשעו בעשרות עבירות מרמה בהיקף 53 מיליון שקל

עמית בן-ארויה

30 בדצמבר 2009

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום מאסרים כבדים על אנשי עסקים שקיבלו במרמה 18 מיליון שקל מהקרן לעידוד השקעות באמצע שנות ה-90. שמונה שנות מאסר בפועל נגזרו על עודד גולד ושש שנות מאסר בפועל על שלמה וחניש. "הגורם הדומיננטי והפעיל מבין השניים, היה גולד. הוא היה הגורם המניע והרוח החיה, והוא עמד, במרבית המקרים, בחזית מול מרכז ההשקעות. לעומת זאת, ראיתי את וחניש כגורם שעמד בדרך כלל מאחורי הקלעים, למרות שהיה שותף להחלטות החשובות ולמהלכים שננקטו בפרשה זו", אמר השופט אורי שהם היום (רביעי) בגזר הדין. בנוסף, ספג כל אחד מהנאשמים קנס בסך 1.5 מיליון שקל.

החקירה נפתחה ב-97' וכתב האישום הוגש ב-99'. בלב הפרשה עומד חוק עידוד השקעות שנועד למשוך השקעות הון לישראל ולשם מימוש מטרותיו הוקם מרכז ההשקעות שהוסמך לאשר תוכניות השקעה של יזמים אשר יזכו לסיוע ממשלתי הכולל: מענקים, ערבות מדינה להלוואות וכן פטורים והטבות מס לזכאים. היזמים שעומדים בקריטריונים מקבלים מהמרכז כתב אישור שהופך אותו ל"מפעל מאושר". כתב האישור מאפשר למפעל המאושר לקבל הטבות שאושרו לו על ידי המרכז. שני המורשעים המרכזיים, גולד ווחניש, הוציאו מהמרכז כספים, הלוואות ומענקים באמצעות מצגים כוזבים שהציגו בעזרת חברות שבשליטתם. גולד עמד בחזית והיה בקשר עם מרכז ההשקעות ועם הבנק המלווה, בעוד וחניש עסק בתחום הפיננסי וטיפל בהיבטים הטכניים של הפרויקטים השונים.

מלאכת הרמייה התבססה בין היתר על כך שרשת התאגידים שלהם הועלמה בצורתה זו ממרכז ההשקעות שבמשרד התעשייה והמסחר. אחת הפרשיות במשפט תיארה כיצד השניים הקימו חברה ייעודית לצורך הקמת מפעל שנועד לייצור סלטים, עבור חברה בת של שטראוס. החברה הייעודית הגישה למרכז ההשקעות בקשה להקמת מבנה תעשייה בשכירות בכרמיאל בהשקעה של כ-17 מיליון שקל בעוד שבפועל לפי האישום הסכומים שהוצאו להקמת הפרוייקט הסתכמו לכל היותר בכ-7 מיליון שקל. בסופו של דבר שטראוס השלימה בעצמה את בניית המפעל.

עם זאת, דחה שהם את הטענה כי גולד ווחניש תיכננו מראש להונות קבלנים וספקים שעבדו עימם, בכך שהגיעו עמם להסכם לפיו יבצעו עבודה בפרוייקט שטראוס או יספקו חומרים מבלי שהתכוונו לשלם להם את התמורה בגין כך. "אינני יכול להגיע למסקנה כה מרחיקת לכת לחובתם של הנאשמים", ציין השופט.

בפרשייה אחרת הגישו השניים בקשות להטבות לצורך הקמת מפעל לייצור מזון מוכן בכרמיאל על ידי חברה בבעלותם. על סמך דו"חות ביצוע כוזבים וחשבוניות כוזבות ומנופחות קיבלו השניים כתבי אישור להקמת מפעל בהיקף השקעה של כ-40 מיליון שקל.

לפני כמה חודשים הרשיע השופט אורי שהם את השניים בביצוע 58 עבירות מרמה, רובן בנסיבות מחמירות. סכום ההשקעה הכולל של השניים במפעלים השונים הסתכם ב-53 מיליון שקל ומגזר הדין עולה כי אלה קיבלו הטבות מהקרן בשיעור של שליש מהסכום. יצוין כי סכומים אלה הם נומינליים לפי ערכי המרמה המקוריים. השניים זוכו מעבירות מע"מ ורישום כוזב במסמכי תאגיד וכן מכמה עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. גולד זוכה מאישום שבו ייחסה לו המדינה עבירות של בידוי ראיות, הדחה להעיד עדות שקר, זיוף מסמך ושימוש במסמך מזוייף.

על מהימנותם של גולד ווחניש אמר השופט בהכרעת הדין: "יכולתי להתרשם כי הם מנסים להרחיק עצמם מכל דבר שניתן לראותו כמעשה עבירה, גם תוך שימוש בדברי כזב, העומדים בסתירה לחומר הראיות האובייקטיווי שהוצג בפניי. ככלל, אינני רואה ליתן אמון בגרסתם". הוא הוסיף כי התרשמותו התחזקה מהעובדה שהשניים "נמנעו מלמסור גרסה בחקירתם במשטרה מבלי שמצאתי הצדקה לעמדה זו. גם אם חשו הנאשמים, כטענתם, נרדפים על ידי רשויות אכיפת החוק אשר 'סימנו' אותם כאשמים, עדיין אין בידי לקבל את הטענה לפיה אדם חף מפשע יעדיף להימנע מהתמודדות עם הטענות שהופנו כלפיו, וזאת בהזדמנות הראשונה אשר נקרית בדרכו".

עם זאת, דחה שהם את טענת המדינה לפיה וחניש וגולד פעלו לפי שיטה וקשרו קשר לפעול לפיה על מנת להונות את מרכז ההשקעות בכל הפרויקטים השונים. "קבלת התזה של התביעה מחייבת קביעה עובדתית כי כל שעמד לנגד עיני הנאשמים, במהלך התקופה שבה עמדו בקשר עם מרכז ההשקעות, היה כיצד להוציא כספים במרמה בהיקף עצום מבלי שהתכוונו מלכתחילה להשקיע הון עצמי ומבלי שראו כיעד מרכזי את השלמת הפרוייקטים השונים. אינני סבור כי הוצגו בפני ראיות, מהן ניתן ללמוד ברמת הוודאות הדרושה במשפט פלילי, על קיומה של תכנית מעין זו, המחייבת חשיבה ותכנון מראש של כל הפרטים הדרושים", קבע השופט.

גולד שייצג את עצמו במשפט, הביא בשלב הטיעונים לעונש את יגאל תבורי, בעלי תשלובת תבורי. תבורי העיד כי הכיר את גולד באמצע שנות ה-80 והתרשם כי מדובר בבחור חרוץ בעל מוטיווציה רבה לקידום עסקיו. בשנות ה-90, סיפר העד, עבד גולד עבור תשלובת תבורי והתגלה כיזם חרוץ ואמין שלא היתה כל תלונה לגביו. אמנם המבנה שהיה אמור גולד להקים עבור התשלובת בקרית אתא לא הוקם בשל קריסת עסקיו, אך בכל זאת חשב תבורי שראוי למסור עדות אופי לטובתו. קיים פער בין גולד המוכר לחבריו לזה שהצטייר בתקשורת ומפסק הדין, אמר תבורי.

השופט שהם הדגיש בגזר הדין את האינטרס החברתי למיצוי הדין ומצד שני הזכיר את היעדר העבר הפלילי של השניים ואת חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות. "במעשים אלה חטאו הנאשמים לא רק בפגיעה בגורמי מרכז ההשקעות, המופקדים על סיוע ליזמים, המבקשים להקים מפעלים באזורי פיתוח ובמקומות מרוחקים ממרכז הארץ, במטרה ליצור מקומות עבודה חדשים, אלא גם במשק ובכלכלה. זאת בנוסף לפגיעה בכל אזרח ואזרח, השותף למימון צרכי החברה, לרבות בפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות".

פרקליטות מיסוי וכלכלה יוצגה על ידי עורכי הדין ליאת בן ארי ונועם עוזיאל. וחניש יוצג על ידי עו"ד מיכה פטמן, שאמר כי "אנו מכבדים את החלטת בית המשפט, אך נמצה זכותנו הקבועה בחוק ונגיש ערעור על הכרעת הדין כמו גם על גזר הדין החמור".