האלוף משלב סוגר חשבון: "טוב שפתחנו את ערכות המגן" (original) (raw)
"אני לא מתרגש מהביקורת ולא מהמבקרים. הכל נעשה בשיקול דעת, ואם הייתי צריך לעמוד שוב באותה סיטואציה – הייתי מכריע שוב ומחליט שוב על פתיחת ערכות המגן". כך אומר אלוף פיקוד העורף היוצא, יוסף משלב, בראיון ראשון מאז תום המלחמה בעיראק.
רגע לפני שימונה למתאם פעולות הממשלה בשטחים, נפנה משלב לערוך דין וחשבון עם מבקריו בעת המלחמה עם עיראק. החלטתו להורות לציבור לפתוח את ערכות המגן ולהכינן להפעלה לפני המתקפה האמריקנית ספגה ביקורת בציבור ובתוך מערכת הביטחון. משלב אומר כי ההבדל בינו לבין מבקריו נעוץ באחריות הכבדה שמבקריו לא חשו על כתפיהם והוא כן, ובבקיאותו במערך ערכות המגן.
"הייתה לי אחריות אישית שחשתי במלוא העוצמה – להגן על אוכלוסיית המדינה", אומר משלב. "מה רצו שאעשה, שאחכה לנפילת הטיל הראשון ורק אז אורה על פתיחת הערכות? מליון וחצי בני אדם קיבלו ערכות חדשות מאז מלחמת המפרץ הראשונה, והם לא ידעו איך להפעיל אותן. לזקן ולמוגבל היה לוקח לפחות 45 דקות ללמוד ולהפעיל את הערכה בהצלחה. גם לקצינים בכירים בפיקוד נדרשה לפחות חצי שעה כדי ללמד את ילדיהם להרכיב ולהפעיל את הערכה. מה היו כולם אומרים אם היה נופל כאן טיל ו-300 בני אדם היו נהרגים?".
"חישובי העלות היו שגויים"
משלב, בן 51, מונה לאלוף פיקוד העורף בסבב הגדול של הרמטכ"ל דאז מופז, באוגוסט 2001. הוא האלוף הדרוזי הראשון בצה"ל, ולפני כן שימש כסגן מתאם הפעולות בשטחים, כמפקד אוגדת מילואים וכמפקד חטיבה בדרום לבנון.
כשנכנס לפיקוד העורף לא יכול היה משלב לדעת שבניגוד לקודמיו, שלכל אחד מהם, כמעט, רשומה ברקורד תקופת מתיחות כזו או אחרת בעיראק, יידרש הוא לדבר האמיתי. האלוף, שכמעט לא היה מוכר עד אז לציבור הרחב, נדרש לעמוד באחד מהתפקידים המרכזיים בישראל בתקופת מלחמה בעיראק, שהעמידה את העורף הישראלי שוב בסכנה לירי טילי קרקע קרקע. בימים האחרונים שלפני פתיחת המתקפה החזיקו 98 אחוזים מאוכלוסיית ישראל בערכות מגן מרועננות.
כעת אומר משלב כי גם חישובי העלות של פתיחת הערכות שפורסמו בציבור היו שגויים ורחוקים מהאמת. "זו שגיאה שפתיחת המסכות עלתה כסף. אנשים החליטו שאם פתחנו את הערכות צריך להחליף מיד אחר כך את כל הפילטרים, ועל בסיס ההערכה הזו נוצר חישוב העלות הגבוהה. ומה קרה לאחר שהורינו לפתוח את הערכות? כלום. המסנן יהיה טוב גם בעוד 20 שנה, ואין צורך בהחלפת הפילטרים".
התרחק מהתקשורת
משלב אינו נוהג להתראיין בכלי התקשורת, ולמעשה, גם בשיא המתיחות שלקראת המתקפה האמריקנית נמנע כמעט לחלוטין מלעשות זאת. את מרבית ההופעות בתקשורת ערך ראש מטה הפיקוד, הקצין השני בבכירותו בפיקוד העורף, תא"ל איתן דנגוט. קצינים המשרתים עם משלב מספרים כי מלבד אופיו האישי והתרחקותו מאור הזרקורים, הוא מאמין גם כי הופעתו האישית לא היתה נחוצה כדי להעביר לציבור את המסרים הנכונים ואת המידע, והותיר את הקרדיט לקציני המטה שלו.
באשר לחוסנו של הציבור בימים שלפני, אומר משלב כי "בתקופה שלפני המלחמה הכנו 19 סקרים מקיפים לגבי רמת המוכנות והחוסן הלאומי. מרבית הסקרים הראו מדד מעודד ומשתפר. ככל שההכנות גברו, החוסן עלה. פתיחת הערכות היתה עוד שלב בהכנות ובהגברת המוכנות".
"להקטין את המגע עם האוכלוסיה"
בסוף השבוע קיבל משלב את "אות יקיר השלטון המקומי" מידי ממלא מקום יו"ר המרכז לשלטון מקומי, דוד עמר ומידי הסמנכ"ל, שרון עזריאל.
משלב אומר כי במסגרת עבודתו בפיקוד העורף התווה מדיניות שבמסגרתה "הרשויות המקומיות הן חלק בלתי נפרד מהיערכות העורף, ועליהן לתרום לחוסן הלאומי".
לאחר תום המלחמה בעיראק, ובמסגרת התחקיר המקיף שערך בפיקוד העורף, המליץ משלב לשר הביטחון ולרמטכ"ל לבחון מחדש את מערך החלוקה והריענון של ערכות המגן על ידי אדם חיצוני, אחד מאלופי הפיקוד לשעבר. בימים הקרובים תמונה לשם כך ועדה בראשות אלוף פיקוד העורף הראשון, האלוף (מיל.) זאב לבנה. "אחד הדברים הבולטים שעליהם המלצתי", אומר משלב, "הוא העברה של מערך ריענון הערכות למקור חוץ (OutSource – פ.פ.) ולהקטין את המגע של החיילים עם האוכלוסיה. האזרחים היו אמנם מרוצים מהשרות של החיילים, אבל העברה של הריענון לגוף אזרחי היא נכונה יותר".
החל לסייר בשטחים
בימים הקרובים יסיים משלב את תפקידו בפיקוד העורף, ויפנה אותו לראש מטה זרוע היבשה, תא"ל יאיר נווה, שיקודם לדרגת אלוף. משלב ימונה למתאם פעולות הממשלה בשטחים, במקומו של אלוף עמוס גלעד, הפורש מצה"ל וימונה לראש האגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון.
במהלך השבועות האחרונים החל משלב לסייר בשטחים ונפגש עם קציני משרד המתאם. לשאלה אם זהו התפקיד שחלם עליו אומר משלב כי "כקצין בצה"ל ולאורך השרות שלי, תמיד כשנקראתי לדגל - התייצבתי". בין אם רצה בכך מאוד או אולי קצת פחות, עשוי משלב למצוא את עצמו בפעם השניה בתוך פחות משנה בנקודה מרכזית ביותר במערכת, בתקופה של תחילת סוף העימות עם הפלסטינים, וחזרה אל שולחן המשא ומתן.