Yael Shmaryahu- Yeshurun | Ben Gurion University of the Negev (original) (raw)

Videos by Yael Shmaryahu- Yeshurun

“Settlement groups in the periphery: privatization or nationalization?” The Annual Conference of... more “Settlement groups in the periphery: privatization or nationalization?”
The Annual Conference of the Israeli Geographical Association (IGA), via zoom, 31, December, 2020.

הרצאה שהוצגה בכנס השנתי של האגודה הגאוגרפית הישראלית, 2020

3 views

Papers by Yael Shmaryahu- Yeshurun

אופקים בגאוגרפיה 103–104 )2023(, 2023

הספרות המחקרית העוסקת בג'נטריפיקציה מדגישה את תפקיד המדינה והעיר בקידום התהליך המוביל לדחיקתן של ... more הספרות המחקרית העוסקת בג'נטריפיקציה מדגישה את תפקיד המדינה והעיר בקידום התהליך המוביל
לדחיקתן של אוכלוסיות מוחלשות, לרוב מקבוצות מיעוט, מאזורי מגוריהם. דחיקה זו מוצגת לא אחת כתוצר
של חולשתן הכלכלית תוך התעלמות מהמנגנונים האתנו־לאומיים והגזעניים בבסיסה. המחקר הנוכחי מבקש
לענות על לקונה זו וטוען כי במציאות של מאבק אתנו־לאומי, ג'נטריפיקציה הופכת לכלי מוסדי להשגת שליטה
טריטוריאלית ולחיזוק נוכחות בני הלאום במרחב. בהתבסס על ראיונות עומק עם קובעי מדיניות, חברי גרעינים
תורניים ועמותות התיישבות ותושבים בשלוש ערים מעורבות בישראל ועל ניתוח מסמכי מדיניות ומסמכי
עמותות, המחקר מציג את מנגנוני האתנו־ג'נטריפיקציה המוסדית. המחקר מספק מיפוי וניתוח של המנגנונים
המוסדיים המעצבים את הג'נטריפיקציה ומובילים לדחיקת מיעוטים על בסיס אתנו־לאומי ומעמדי. בתוך כך הוא
מתאר את מניעי המדיניות והשלכותיהם ואת תגובות התושבים מקבוצת המיעוט. מילות מפתח: ג'נטריפיקציה,
לאומיות, אתניות, מעמד, ערים מעורבות, גרעיני התיישבות.

החלק הראשון של המסמך סוקר את הרקע להקמת הגרעינים התורניים ומטרותיהם, את דפוסי פעולתם וכמו עומד על... more החלק הראשון של המסמך סוקר את הרקע להקמת הגרעינים התורניים ומטרותיהם, את דפוסי פעולתם וכמו עומד על השפעתם על היישובים בהם הם פועלים ועל מנגנוני התקצוב המאפשרים את פעילותם. בחלקו השני של המסמך מוצג מחקר ראשון מסוגו על התקצוב הממשלתי של הגרעינים התורניים, המבוסס על מיפוי של גרעינים תורניים שהוקמו עד שנת 2022 ועמותות הגרעין באמצעותם הם פועלים.

Social Movement Studies, 2024

In marginalized communities where traditional political channels are often inaccessible, social m... more In marginalized communities where traditional political channels are often inaccessible, social movements and protests have emerged as vital platforms for voices seeking to challenge established power structures. This study reveals a compelling shift in recent decades as these neighborhoods undergo economic transformation. It uncovers a distinct pattern of activism characterized by the emergence of middle-class ethnic entrepreneurs and business owners who engage in activism from within the urban economy and political systems. This qualitative case study, conducted within a Latino community in the U.S., delves into the activism of this actor, providing a deeper understanding of how this pattern, which both challenges and engages with the system, gives rise to local political conflicts and accusations of "class betrayal", and cooptation. By utilizing a "place-based" mobilization model and examining the interplay between ethnic and class affiliations, this study enriches our understanding of political protests and activism in ethnic/racial communities.

Journal of planning education and research, Apr 24, 2024

In marginalized communities where traditional political channels are often inaccessible, social m... more In marginalized communities where traditional political channels are often inaccessible, social movements and protests have emerged as vital platforms for voices seeking to challenge established power structures. This study reveals a compelling shift in recent decades as these neighborhoods undergo economic transformation. It uncovers a distinct pattern of activism characterized by the emergence of middle-class ethnic entrepreneurs and business owners who engage in activism from within the urban economy and political systems. This qualitative case study, conducted within a Latinx community in the U.S., delves into the activism of this actor, providing a deeper understanding of how this pattern, which both challenges and engages with the system, gives rise to local political conflicts and accusations of "class betrayal", and cooptation. By utilizing a "place-based" mobilization model and examining the interplay between ethnic and class affiliations, this study enriches our understanding of political protests and activism in ethnic/racial communities.

Journal of the American Planning, 2023

Problem, research strategy, and findings: Gentrification is often described as affluent White pop... more Problem, research strategy, and findings: Gentrification is often described as affluent White populations revitalizing deteriorating neighborhoods and displacing lower-income ethnic/racial residents. However, there is limited research on gentrification led by middle-and upper-class ethnic/racial minorities, which I propose calling gentrification of color. I reviewed 46 qualitative and quantitative studies on gentrification of color in U.S. cities from 1960 to 2021 and found a range of phenomena in terms of ethnicity/race, profiles, locations, preceding policies, and consequences of gentrification of color. These studies highlighted both solidarity and tensions within the same ethnic/racial groups as a result of gentrification. Gentrification of color presents both challenges and opportunities for minorities' cultural inclusion. In addition, my study emphasized the role of policies enabling gentrification of color and the lack of affordable housing policies to address its consequences. The findings can encourage urban planners, policymakers, and scholars to adopt a policy approach that acknowledges the complex intersectionality of race/ethnicity and class. Takeaway for practice: I urge urban planners and policymakers to incorporate the intersectionality of race/ethnicity and class into their approach to gentrification. On one hand, it is important for urban planners to collaborate with gentrifiers of color to foster culturally inclusive urban development. However, it is equally crucial for urban planners to acknowledge that issues such as displacement of lower-income individuals, intra-ethnic class disparities, and conflicting interests may be concealed under the notion of ethnic solidarity. Therefore, urban planning experts and policymakers should prioritize policies that support economically disadvantaged residents, such as affordable housing, while actively seeking their input and perspectives in municipal decision-making processes.

Urban Studies, Mar 21, 2023

Urban Studies from the Global North highlight the physical displacement of lower-income residents... more Urban Studies from the Global North highlight the physical displacement of lower-income residents as urban development policies' central transgression. However, looking only at the classphysical angle of displacement narrows our understanding of other aspects of power relations in space. This research focuses on Israel's policy encouraging the settlement of middle-class Zionist associations in the city of Lydda. The study argues that in a state of ethnonational conflict, displacement has various manifestations: physical, political, religious, cultural and especially ethnonational. This policy causes long-term residents both hardships and benefits depending on their religious, ethnonational and class affiliations. Therefore, residents express different intensities and patterns of support, ambivalence, or resistance towards the policy. This study suggests a typology of displacement and its implications for different patterns of resistance. Moreover, it calls for scholarly recognition of displacement beyond physical and class aspects.

Political Geography, 2022

The dominant stream of political geography research links ethnic or racial marginalization and cl... more The dominant stream of political geography research links ethnic or racial marginalization and class-based marginalization resulting from gentrification processes. This study presents a new phenomenon of “minority gentrification:” gentrification led by Arab entrepreneurs and business owners in the city of Acre which challenges the dominant research narrative and emphasizes the complexity of the relationship between class and ethnonational identity. Based on a qualitative research method including in-depth interviews with Arab business owners and lower-income Arab tenants, as well as analysis of policy documents and press articles, this study offers the term “stratified marginalization” to describe the relative advantage of Arab and business owners over lower-income Arab tenants. Simultaneously, it describes the trap in which they find themselves between their ethnonational and class identities and the explanations they provide for the gentrification process. Finally, the study describes the tension between Arabs from different classes as a result of gentrification. The research findings contribute to a re-evaluation of class and ethnonationalism intersectionality in a way that recognizes the benefits of gentrification for the middle-class ethnic entrepreneurs on the one hand, and the multiple margins of the lower-class ethnic tenants on the other.

Cities, 2022

Studies on gentrification emphasize the roles of the state and local authorities in promoting a p... more Studies on gentrification emphasize the roles of the state and local authorities in promoting a process leading to displacement of lower-income populations, mostly ethnic and racial minorities. Such studies, mostly from the global North, present displacement as an unintentional outcome of class, racial, and ethnic intersection. Thus, the ethno-national and racial mechanisms underlying state-led gentrification are left unarticulated. The current research, studying from the southeastern perspective, challenges this narrative. I argue that in a state of ethnonational conflict, gentrification in contested cities may serve as an institutional tool for achieving territorial control and strengthening demographic dominancy of the majority. Based on in-depth interviews and documentary analysis, this study analyzes the institutional mechanisms that shape gentrification in contested cities, leading to displacement of minorities on an ethnonational and class basis. In doing so, this research outlines the policy drivers, their implications, and the resistance of the minority residents.

Journal of Urban Affairs, 2021

This paper explores the invocation of "social mixing" to camouflage the reduction of public housi... more This paper explores the invocation of "social mixing" to camouflage the reduction of public housing through state-led gentrification processes. I focus on the use of social mixing in Israel to justify the privatization of public housing projects, transferring state assets to not-for-profit organizations. These organizations encourage middle-class families and students to relocate to disadvantaged neighborhoods. Exploring this practice reveals tensions between stakeholders regarding their perceptions of social mixing. Data for this study were drawn from interviews conducted with policymakers, NGO members, and public housing tenants, supplemented by analysis of press articles and policy and NGO documents. Findings highlight use of the social mixing discourse to contextualize benefits accrued via differential access to public housing stock. Such benefits are viewed specifically by long-term tenants as displacement and gentrification. This study further assesses the advantages and disadvantages of this policy, explicating the links between gentrification and social mixing.

Theory and Criticism (Teoria ve-Bikoret) תיאוריה וביקורת, 2021

אוניברסיטת בן גוריון בנגב, ישראל , עבודת דוקטורט, 2020

בשנות הקמתה של מדינת ישראל נודעה ליישוב הפריפריה חשיבות לאומית של חיזוק השליטה הטריטוריאלית בסְפָ... more בשנות הקמתה של מדינת ישראל נודעה ליישוב הפריפריה חשיבות לאומית של חיזוק השליטה הטריטוריאלית בסְפָר. ההנדסה הדמוגרפית כללה אפוא הפניית מהגרים אל הפריפריה והקמת ערי פיתוח על ידי המדינה באופן גלוי ולעיתים כפוי. עם עליית העידן הנאו-ליברלי בישראל, הופרטה הנדסת המרחב לכוחות השוק ולארגוני מגזר שלישי. בעידן זה משימת יישוב המרחב כללה מטרות חברתיות-כלכליות לצד לאומיות ושימוש במדיניות תגמולים סלקטיבית אשר תגמלה את המתיישבים הלוקחים חלק במשימה הלאומית. המדינה עודדה הגירה של גרעיני מתיישבים לפריפריה ולערים המעורבות, מתוך תפיסה שעל פיה האוכלוסייה הבאה מבחוץ היא צעירה, משכילה, בעלת יוזמה ו"אידיאליסטית", ולכן עשויה לתרום לצמיחה חברתית-כלכלית של הערים ושל תושביהן. כך, עידן זה הוביל לשינוי ביחסי הכוח ובחלוקת התפקידים שבין מדינה ובין חברה.
המחקר הנוכחי מתמקד במדיניות ההתיישבות של עמותת איילים וגרעינים תורניים בערים עכו, לוד וירוחם. שאלת המחקר המרכזית היא מה הם היחסים הנוצרים בין לאומיות ונאו-ליברליזם במדיניות התיישבות הגרעינים, כפי שהללו משתקפים במרחבים השונים ובתפיסותיהם ופעילויותיהם של השחקנים המעורבים בתהליך? משאלה זו נגזרות שאלות נוספות ובהן:
• באילו תנאים נוצר מתח בין המטרות, ובאילו תנאים הן משתלבות זו בזו?
• מה ההסבר לביטויי אחידות ואי-אחידות של תופעת התיישבות הגרעינים?
• כיצד משליכה מדיניות זו על היחסים הנרקמים בין התושבים הוותיקים למתיישבים החדשים והאם היא מעוררת התנגדות מקומית?
למידת התופעה התבססה על הנחות יסוד של הפרדיגמה האיכותנית-קונסטרוקטיביסטית ועל מתודולוגיית חקר מקרים (Multiple Case Studies). היא כללה ניתוח איכותני של מסמכים וראיונות עומק שנערכו עם קובעי מדיניות ברשויות המקומיות, עם חברי גרעינים בעמותת איילים ובגרעינים התורניים, ועם תושבים וותיקים, ערבים ויהודים, בערים עכו, לוד וירוחם. שיטת הדגימה שילבה בין דגימת מכסה וכדור שלג. התמות נותחו ונבנו על פי שיטת הניתוח התמטי (Thematic Analysis), בתהליך תלת-שלבי מפורט שכלל גיבוש כל המידע המחקרי לכדי נושאים (Concepts), הגדרתם כתמות מרכזיות ((Themes ולבסוף ממדי-על ((Dimensions. הניתוח נערך בעזרת תוכנת Atlas.Ti בגרסה 8.
המודל התיאורטי המרכזי של המחקר מבקש לחבר בין מושגים הקשורים לשיקולים האתנו-לאומיים במדיניות מרחבית ומושגים הקשורים לשיקולים הנאו-ליברליים בה. מושג מרכזי שנמצא קשור לשיקולים האתנו-לאומיים של המדיניות המרחבית הוא מושג ה"הנדסה הדמוגרפית" (Demographic Engineering). המונח מדגיש את השפעתם של המוטיבציות הלאומיות ויחסי הכוח בין קבוצת הרוב והמיעוט על הנדסת המרחב (Morland, 2014 ;Seker, 2007; Zarkovic Bookman, 1997; Weiner & Teitelbaum, 2001).
מושג מרכזי נוסף שנמצא קשור לשיקולים הנאו-ליברליים של המדינית המרחבית הוא ה"ג'נטריפיקציה המוסדית" (State-led Gentrification), שמקדמת הגירה של בני מעמד הביניים למרחבים מוחלשים ככלי מדיני להחייאה ולהתחדשות עירונית. כדי לגשר על הדיכוטומיה בין עולמות התוכן התאורטיים, ובהמשך לאופן שבו המשיג מונטרסקו את ה"אתנו-ג'נטריפיקציה" (Monterescu, 2015), המחקר מציע את המונח "אתנו-ג'נטריפיקציה
מוסדית" (State-led Ethno-Gentrification) כדי להציג את היחסים בין המטרות, המניעים והאידיאולוגיות האתנו-לאומיות והכלכליות-חברתיות שעומדים מאחורי מדיניות יישוב המרחב. לטענתי, מדיניות זו משמשת כלי בהנדסה הדמוגרפית החברתית בעידן הנאו-ליברלי ומשלבת בין ההיגיון האתנו-לאומי ובין ההיגיון הכלכלי.
ראשית, הגישה הביקורתית שתוצג במחקר הנוכחי ביחס לג'נטריפיקציה תבקש לטעון כי יש להסתכל על התופעה מעבר לטרמינולוגיה הניאו-ליברלית של התחדשות עירונית (Slater, 2006). בייחוד בערים שמצויות במחלוקת או במציאות גאופוליטית של סכסוך, טענתי היא כי לא ניתן לחקור את מדיניות הפיתוח הכלכלי ובאופן ספציפי ג'נטריפיקציה בלי להביא בחשבון את ההקשר האתנו-לאומי ואת תפקידה המרכזי של המדינה בתהליך. שנית, בניגוד לרוב המחקרים המציגים את הנאו-ליברליזם ואת הלאומיות במדיניות המרחבית בישראל כתהליכים משלימים, המחקר הנוכחי מציג יחסים מורכבים הכוללים גם מתח בין השניים. המחקר ידון במורכבות היחסים בין כלכלה ולאומיות דרך תפיסותיהם של השחקנים השונים את המטרות והמוטיבציות לקידום התהליך. באמצעות התמקדות בערים שונות - העיר המעורבת והפריפריאלית ובשחקנים השונים המשתתפים בתהליך - המדינה, הרשות המקומית, המתיישבים והתושבים היהודים והערבים, המחקר מסביר באילו תנאים ונסיבות ההגיונות הכלכליים והלאומיים משלימים ומחזקים זה את זה את השני ובאילו תנאים ונסיבות הם מערערים זה את זה.
תרומת המחקר היא אפוא במיפוי דפוסים שונים של אתנו-ג'נטריפיקציה מוסדית במרחבים ובקרב שחקנים שונים. מיפוי זה מרחיב את הידע המחקרי אודות היחסים המורכבים בין לאומיות ונאו-ליברליזם. בנוסף, המחקר תורם להבנת תפקידה המרכזי של המדינה בתהליכי אתנו-ג'נטריפיקציה ויחסיה עם החברה בעידן הנאו-ליברלי. ולבסוף, למחקר תרומה יישומית-חברתית בהעלאה למודעות סוגיות של מעמד והיררכיות חברתיות ואתנו-לאומיות ובקריאה לפעולה משתפת בין קובעי מדיניות ברמה המדינית והעירונית, עמותות התיישבות ותושבים ותיקים.

מילות מפתח: לאומיות, נאו-ליברליזם, הנדסה דמוגרפית, ג'נטריפיקציה מוסדית, הפרטת המרחב, פריפריה, ערים מעורבות, עמותות התיישבות, התנגדות מרחבית.

סוציולוגיה ישראלית - Israeli Sociology, 2021

המחקר העכשווי על החברה החרדית בישראל מזהה בה תהליכים מקבילים: מחד גיסא כוחות מודרניים מקדמים את ה... more המחקר העכשווי על החברה החרדית בישראל מזהה בה תהליכים מקבילים: מחד גיסא כוחות מודרניים מקדמים את השתלבותה בחברה הכללית, ומאידך גיסא כוחות שמרניים פועלים לביצור התבדלותה מהחברה הכללית. במחקרנו ביקשנו לאמוד את השפעת משבר הקורונה על תהליכים אלו. בהתבסס על נתונים ראשוניים הכוללים ראיונות עומק עם חרדים וניתוח כתבות עיתונות ודוחות מחקר, אנו טוענים כי התפרצות מגפת הקורונה אתגרה את העקרונות הבסיסיים שהחרדיות מושתתת עליהם: התבדלות מרצון מהחברה הכללית, ניתוק מאמצעי התקשורת, עצמאות קהילתית וקשר מצומצם עם מוסדות המדינה, וחשיבותו של לימוד התורה. המצב החדש קידם דפוסי התמודדות סותרים בחברה החרדית – התגוננות והקצנת החרדיות לעומת אתגור ההנהגה החרדית ושחיקת מעמדה. היחלשותם של גבולות המגזר אמנם אינה תופעה חדשה, אך משבר הקורונה העצים תהליכים שנחשבו עד כה שוליים במגזר, ויש להניח כי החברה החרדית תידרש להם גם לאחר שוך המגפה.

Contemporary research on the ultra-orthodox society in Israel identifies parallel processes in which modern forces within the ultra-orthodox society promote integration while conservative parties, on the other hand, struggle to preserve the separative character of the community. This study estimates the impact of the Covid-19 crisis on these processes. Based on preliminary data, including in-depth interviews with ultra-orthodox individuals, and analysis of press articles and research reports, we argued that the outbreak of Covid-19 challenged the ultra-orthodox community's fundamental principles. The Covid-19 epidemic challenges the community's voluntary separation from the liberal society, its prohibition on the consumption of external media, its tendency to limit its interaction with state institutions, and the importance the community attributes to religious studies. These challenges led to conflicting patterns within the ultra-orthodox community. While the erosion of the fundamental community principles is not a new phenomenon, the Covid-19 crisis has intensified processes that have hitherto been considered on the community's margins.

Urban Studies, 2020

Gentrification is not only an economic process, based on individual desires and decisions, and in... more Gentrification is not only an economic process, based on individual desires and decisions, and independent of political goals, but also a process led or assisted by governments with economic development and national goals. In this work, we study a state-led ethno-gentrification in Acre, a contested city in the north of Israel. Looking beyond the neoliberal terminology of regeneration, we argue that in contested cities gentrification is an economic development policy often intertwined with national-demographic goals. Yet, while economic and national motivations and policies may reinforce one another, they also produce tensions among policy makers, genrtifiers and local residents. "State-led ethno-gentrification", presents the complexity of the relationship between neo-liberalism and nationalism in a contested city. Interviews conducted in Acre with policy makers, Jewish newcomers involved in the gentrification process and Arab residents present a complex picture of goals, interests and concerns, as well as contradictions and tensions.

The government-supported settlement of young student groups in Israel's peripheral development to... more The government-supported settlement of young student groups in Israel's peripheral development towns was described as a policy for change that would provide weak towns with a strong or "quality" immigration. This research describes the goals and motives of the policy-makers and group members in the towns, and the dynamics that evolved between "locals" and "newcomers." To explain the policy and the dynamic we use two concepts: demographic engineering, and gentrification. The former is a government policy of control of peripheral or border zones, and the latter, a market-based process in which low-income neighborhoods gain popularity. Using these terms, we first describe a process of top-down gentrification in which populations defined by the government as strong, are encouraged to immigrate, in order to strengthen supposedly weak towns. And, second, these concepts enable us to explain the competition over symbolic and material values that evolved, and the resistance and resentment among the local residents. The work is based on sixty interviews conducted with policy makers, local residents, and new residents in the towns of Yeruham and Dimona.

מחקר זה עוסק במדיניות ההתיישבות של גרעיני עמותות בערי הפריפריה בישראל ובבחינת היחסים בין המדינה ומוסדותיה לבין המתיישבים והתושבים הוותיקים. כדי להסביר את המדיניות ואת השלכותיה השתמש המחקר במושגים של הנדסה דמוגרפית וג'נטריפיקציה. מושג ההנדסה הדמוגרפית מתייחס למדיניות מכוונת של התיישבות שנועדה לחזק את שליטת המדינה באזורי הספר. ג'נטריפיקציה היא מושג שהתייחס במקור לכניסה לא מתוכננת של אוכלוסיות ממעמד בינוני־גבוה לשכונות עוני והשפעתן על השכונות. הג'נטריפיקציה מיוחסת לרוב למניעים כלכליים ולכוחות השוק, אבל בשנים האחרונות מוקדשת תשומת לב מחקרית לתפקיד המדינה בתהליך. מחקר זה מציע מניע התיישבותי חדש שטרם נחקר בתופעת הג'נטריפיקציה, והוא המניע האידאולוגי. נטען כי תהליכי ג'נטריפיקציה מתרחשים גם במקרה של התיישבות של קבוצות אוכלוסייה חזקות בערי הפריפריה ממניעים אידאולוגיים. התיישבות זו משמשת כאסטרטגיה מדינית בהנדסה דמוגרפית לחיזוק ערי הפריפריה, ולפיכך היא מקבלת תמריצים ועידוד מן השלטון המקומי והמרכזי. המחקר בוחן את השלכותיה של התיישבות זו ואת מערכות היחסים הנוצרות בערים בין "מקומיים" לבין "מהגרים". לצורך המחקר נערכו ראיונות עומק עם 60 מרואיינים - קובעי מדיניות, חברי גרעינים ותושבים ותיקים - וכן נותחו מסמכי מדיניות העוסקים בקהילות ובפיתוח הנגב. מניתוח הראיונות והמסמכים התגבשו והתחדדו תמות מרכזיות העוסקות בתיאור המפגש בין האוכלוסיות, מפגש שנוצר מן החיבור בין ג'נטריפיקציה אידאולוגית לבין הנדסה דמוגרפית. התמות כוללות פערים בין חברי הגרעינים, קובעי המדיניות והתושבים המקומיים בכל הנוגע לתפיסה של הגדרת הבעיה בערים ופתרונה, למאבק על הזכות להיקרא "ציוני" ועל סטטוס החלוציות, לתחושת זרות עמוקה לנוכח פערים פריפריאליים־עדתיים בין האוכלוסיות ולתחושות אמביוולנטיות כלפי ההתיישבות.

Conference Presentations by Yael Shmaryahu- Yeshurun

APSA annual conference 2023, 2023

While the dominant literature emphasizes liberal gentrifiers seeking to promote coexistence with ... more While the dominant literature emphasizes liberal gentrifiers seeking to promote coexistence with other ethnic minorities in the city, this study sheds light on non-liberal political gentrification agents driven by nationalist motivations. Studies on gentrification often overlook theories of nationalism, settler-colonialism, and political-ideological projects in contested territories. Urban settlers are excluded from social processes, creating a disconnect between ideological settlers and the phenomenon of economic gentrification. Consequently, these studies disregard a more complex reality in which gentrifiers may be motivated by nationalist ideology.
I argue that urban redevelopment processes, including gentrification, are not politically and nationally neutral. Instead, they serve as a platform for minority displacement and promote ethnonational domination and control over the mixed city, all under the benevolent guise of urban renewal meant to benefit all. This mission is facilitated by settlement associations acting as agents of the state, thus characterized as "Nationalist gentrification" or "state-led ethno-gentrification" (Shmaryahu-Yeshurun & Ben-Porat, 2021; Shmaryahu-Yeshurun, 2022).

EURA-UAA conference, City Futures IV, 2019

As in many countries around the world, government policy in Israel promotes urban redevelopment t... more As in many countries around the world, government policy in Israel promotes urban redevelopment through
encouraging internal migration of socioeconomically strong populations to the social, economic, and geographic
peripheries of the country.
However, along with the benefits of the policy including increase in municipal incomes, urban renewal and
rehabilitation of physical space, the policy also increases the segregation between low income local residents
and middle-class newcomers.
The literature emphasises the role that the neoliberal state has in the formation of primarily economic inequalities in the state-led gentrification process. Yet in societies characterised by ethno-national conflict, as presented
in the current research, gentrification processes may have particular effects on majority-minority group relations.
This paper therefore investigates ethno-national aspects of state-led gentrification in ethnically divided cities in
Israel. Data from 60 in-depth interviews with policymakers, local Arab residents, and Jewish newcomers to the
contested cities of Acre and Lod are analysed alongside policy documents.
The analyses suggest that the state is encouraging the migration of middle-class Jews to divided Arab-Jewish
cities as strategy to ensure the Jewish demographic advantage, as well as to ‘Judaize’ the space. Thus, in the
case of territorial conflict between nations, internal migration and gentrification policies can increase both the
ethno-national and economic distances between populations.
In order to explain the connection between the ethno-national and economic motivations behind gentrification
and internal migration policies, this paper develops the concept of ‘State-Led Ideological Gentrification’. The
concept is used to assess the risks and implications of ideologically-fuelled emigration in conflicted societies
and to emphasise the role of the city and government in fostering spatial and social justice.
Keywords
State-led gentrification, Neo-liberalism, Privatisation of space, Periphery, contested\mixed cities, Nationalism,
Ideological Settlements’ Associations (NGO).

ECPR conference , 2020

Populist geopolitical discourse might uses not only security justification for minority exclusion... more Populist geopolitical discourse might uses not only security justification for minority exclusion but also economic justification. Through using the economic motivation and interest, leaders and policy makers gain legitimacy to promote a nationalist agenda. In the Israeli contested cities, Gentrification is not only an economic process, based on individual desires and decisions, and independent of political goals, but also a process led or assisted by governments with economic development and national goals. Governments encourage particular populations, described as strong or perceived loyal, to move to peripheral areas or poor neighborhoods in order to facilitate economic growth or establish control, presented as a process that would benefit both newcomers and veterans. Moreover, this process is also supported by Jewish diaspora philanthropy, representing the nation state-diaspora connection. Veteran populations, however, might resist gentrification, especially when national and ethnic identities are involved. In this work, we study a state-led gentrification in the old city of Acre, a contested city in the north of Israel. Interviews conducted with policy makers, Jewish newcomers involved in the gentrification process and Arab residents present a complex picture of goals, interests and concerns, as well as contradictions and tensions. In order to explain the connection between the ethno-national and economic motivations behind gentrification, this paper develops the concept of ‘State-Led Ethno-Gentrification’. The concept is used to assess the risks and implications of ideologically-fuelled emigration in conflicted societies and to emphasize the role of the city and government in promoting nationalist agenda.

הרצאה שהוצגה בכנס השנתי של האגודה הגאוגרפית הישראלית, 2020

3 views

אופקים בגאוגרפיה 103–104 )2023(, 2023

Social Movement Studies, 2024

Journal of planning education and research, Apr 24, 2024

In marginalized communities where traditional political channels are often inaccessible, social m... more In marginalized communities where traditional political channels are often inaccessible, social movements and protests have emerged as vital platforms for voices seeking to challenge established power structures. This study reveals a compelling shift in recent decades as these neighborhoods undergo economic transformation. It uncovers a distinct pattern of activism characterized by the emergence of middle-class ethnic entrepreneurs and business owners who engage in activism from within the urban economy and political systems. This qualitative case study, conducted within a Latinx community in the U.S., delves into the activism of this actor, providing a deeper understanding of how this pattern, which both challenges and engages with the system, gives rise to local political conflicts and accusations of "class betrayal", and cooptation. By utilizing a "place-based" mobilization model and examining the interplay between ethnic and class affiliations, this study enriches our understanding of political protests and activism in ethnic/racial communities.

Journal of the American Planning, 2023

Urban Studies, Mar 21, 2023

Political Geography, 2022

Cities, 2022

Journal of Urban Affairs, 2021

Theory and Criticism (Teoria ve-Bikoret) תיאוריה וביקורת, 2021

אוניברסיטת בן גוריון בנגב, ישראל , עבודת דוקטורט, 2020

סוציולוגיה ישראלית - Israeli Sociology, 2021

Urban Studies, 2020

APSA annual conference 2023, 2023

EURA-UAA conference, City Futures IV, 2019

ECPR conference , 2020

באנו לשנות: גרעיני התיישבות בערי פריפריה: הצעות לשיפור המדיניות, 2019

Presentation at the Knesset's "Periphery at the Center" conference My lecture about 'urban settle... more Presentation at the Knesset's "Periphery at the Center" conference
My lecture about 'urban settler communities' in Israel. Description of the research findings and recommendations for policy improvement