Hillel Gershuni | Bar-Ilan University (original) (raw)

Uploads

Thesis Chapters by Hillel Gershuni

(Hebrew below) The Babylonian Talmud ("Bavli"), as does its Palestinian counterpart ("Yerushalmi"... more (Hebrew below)
The Babylonian Talmud ("Bavli"), as does its Palestinian counterpart ("Yerushalmi"), often cites Tannaitic materials ("Baraitot"), many of which have parallels in the Tosefta. In the great majority of them there are minor or major differences between them and their parallels in the Tosefta. Many scholars have dealt with the questions what are the causes of these differences and what is the relation between the citations in both Talmuds, and no ultimate conclusion has been reached.
For example, H. Albeck argued that the Tosefta was redacted in the late Amoraic period, in Palestine, and hence concluded that the materials in the Bavli stems mainly from Baraitot that preceded the Tosefta. In a similar fashion Y. Elman argued that the Babylonian Amoraim did not use the Tosefta as a composition. J.N. Epstein argued, as did most scholars before and after him, that the Tosefta was redacted in the period after the Mishnah's editing, but that the Bavli used materials that stemmed from an "ancient Tosefta", besides other collections of Baraitot, and that the Yerushalmi used "our" Tosefta. Epstein furthermore explained many of the differences between the Bavli and the Tosefta by the freer, and sometimes paraphrastic, transmission of the Tosefta, because of its oral transmission in Babylonia, as well as the existence of emendations in the Tosefta following the rulings of the Amoraim.
S.Y. Friedman and A. Goldberg emphasized the nature of the Bavli as one that tends to redact and alter its sources, and opposed the hypothesis of an "ancient Tosefta". More recently, B. Katzoff pointed out the greater proximity of some of the Baraitot in the Bavli to the Tosefta than their counterparts in the Yerushalmi, and proposed two alternatives to explain this phenomenon: either it teaches us that the Bavli is more conservative in its citations than what most scholars assume, or the transmission of the Tosefta as we know it today was affected by late Babylonian style and language.
This work aims to study the nature of the citations in the Bavli of the Baraitot that have parallels in the Tosefta, by examining a corpus of 242 Baraitot in tractates Bava Batra and Sanhedrin in the Bavli, and specifically by comparing parallels and examining their contents, language and style, and differentiating between the various layers in the Bavli and in the Tosefta.
The work considers the various ways of which the Bavli alters the Baraitot it cites: adjusting the content and language to the Mishna; changing them in light of the Sugya's wording or ruling; using a Babylonian style; interpretive changes; transmission errors and deteriorated traditions; and at times the influence of a Babylonian ruling or tradition.
The work shows that when differentiating between the Bavli's layers, the wordings of Amoraim can be more understandable assuming they had in front of them a Baraita closer to the Tosefta than the one appears in the Sugya. On the other hand, there exists numerous cases where the Bavli preserves an original text, whether the cause is error in the Tosefta text-witnesses, a secondary wording of its redactors, or a parallel tradition.
The work also deals with the ways in which Baraitot ended up in the Bavli, sometimes as part of a Palestinian Sugya. Another phenomenon, that other studies have mentioned as well, is collections of Baraitot that appear in the Tosefta and in both Talmuds, when at times the Talmuds preserve information about the Baraitot being originally separated.
The work examines the relationship between the ways the Bavli and the Yerushalmi cite Baraitot, and determines that on the one hand, the citations in the Yerushalmi are generally closer to the Tosefta than those in the Bavli, partly because of the less intense modes of redaction of the former and the longer period of editing and transmission of the latter, as well as the change of place from Palestine to Babylonia, but on the other hand the Bavli at times shows greater proximity to the Tosefta than the Yerushalmi or other Palestinian sources, which in some cases present a secondary tradition.
On the whole, the work presents a complex image of an intensive redaction and deteriorated traditions in the Bavli, but also fewer but still numerous cases of preservation of ancient traditions and versions. These findings may be explained by a world of oral transmission, and the varying knowledge and ignorance of the different editing layers of the Tosefta by the different creators and transmitters of the Bavli, as well as the influence of the Talmuds on the final shape of the Tosefta.

התלמוד הבבלי, כמו גם התלמוד הירושלמי, מרבה לצטט חומרים תנאיים, "ברייתות", ולרבות מן הברייתות יש מקבילות בתוספתא. ברובן המוחלט יש שינויים, קטנים או גדולים, בינן לבין מקבילותיהן שבתוספתא. חוקרים רבים עסקו בשאלות מה הסיבות לשינויים האלה, ומה היחס בין הציטוטים בשני התלמודים, ונראה שעדיין לא הושגה מסקנה מחקרית חתוכה.
כך לדוגמה ח' אלבק טען שהתוספתא נערכה בסוף ימי האמוראים בארץ ישראל, ומכאן שהחומרים שבבבלי נובעים ברובם מקבצים שקדמו לעריכת התוספתא. ברוח דומה טען י' אלמן שאמוראי בבל לא השתמשו בתוספתא כחיבור. י"נ אפשטיין טען, כשיטת רוב החוקרים לפניו ואחריו, שהתוספתא נערכה בתקופה הסמוכה לאחר חיבור המשנה, אלא שלצד שימושו של הבבלי בקובצי ברייתות שונים מן התוספתא, בפני הבבלי עמד מה שהשתלשל מ"תוספתא קדומה", ואילו הירושלמי השתמש בתוספתא "שלנו". אפשטיין הסביר גם רבים מהשינויים בבבלי במסירה חופשית יותר, ולעיתים פרפרסטית, עקב מסירה על פה של התוספתא בבבל, לצד הגהות בתוספתא בעקבות תורתם של אמוראים.
ש"י פרידמן וא' גולדברג הדגישו את האופי המעבד של הבבלי, ולשיטתם כמעט כל שינוי בין התוספתא ובין הבבלי נובע משינויי עריכה של הבבלי, ואין מקום לדבר על חיבור מעין "תוספתא קדומה". לאחרונה עמד ב' קצוף על קרבה בין חלק מהברייתות בתלמוד הבבלי דווקא לתוספתא, לעומת מקבילותיהן בירושלמי, והעלה שתי אפשרויות להסבר: שהדבר מלמד על שמרנות רבה יותר של התלמוד הבבלי בציטוטיו מאשר המקובל במחקר, או שמסירת התוספתא בצינור בבלי השפיעה על עיצובה וקירבה אותה לתלמוד הבבלי.
עבודה זו מבקשת לעמוד על אופי הציטוט של התלמוד הבבלי של הברייתות המקבילות לתוספתא, על ידי בחינת קורפוס של 242 ברייתות במסכתות בבא בתרא וסנהדרין בתלמוד הבבלי. זאת, תוך שימוש בהשוואה בין מקורות ובחינת תוכן, לשון וסגנון ובהבחנה בין הרבדים השונים בתלמוד הבבלי ובתוספתא.
העבודה עומדת על הדרכים השונות שבהן הבבלי מעבד את הברייתות שבו: התאמה למשנה, שינוי בהשפעת לשון הסוגיה ותוכנה, ניסוח בסגנון בבלי, שינויים פרשניים, ניתוק מן ההקשר במקור, שיבושים ומסורת מדורדרת, ולעיתים גם השפעת הלכה ומסורת בבלית. המחקר מראה כיצד בהבחנה בין רבדים בתלמוד הבבלי, יש ודברי האמוראים מובנים טוב יותר בהנחה שעמד לפניהם נוסח דומה יותר לתוספתא מאשר זה שנמסר בסוגיה. מצד שני מודגמים גם מקרים שבהם התלמוד הבבלי משמר נוסח מקורי, בין אם מדובר בשיבושי נוסח בתוספתא, בניסוח משני של עורכיה ומסדריה, או במסורת מקבילה.
כמו כן נדונים בעבודה מסלולי המסירה של ברייתות בתלמוד הבבלי, שחלקן הגיעו לבבלי יחד עם סוגיה ארצישראלית, ולעיתים השתבשו בהשפעתה. תופעה נוספת שהועלתה במחקר, בהמשך למחקרים קודמים, היא קובצי ברייתות המופיעים הן בתוספתא הן בתלמודים, כשלעיתים התלמודים משמרים את המידע על היותן של הברייתות נפרדות במקור, בטרם סידורן לכלל קובץ בתוספתא.

בעבודה נבחן גם היחס בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי בציטוטי ברייתות הנמצאות בתוספתא, ונמצא שמצד אחד לרוב הציטוטים בירושלמי קרובים יותר לתוספתא מאשר אלה שבבבלי, בין השאר משום שדרכי העיבוד של הראשון אינטנסיביות פחות וזמן העריכה והמסירה של האחרון היה ממושך יותר, ואף המעבר מארץ ישראל לבבל יכול להשפיע על דרדור מסורות, אך מצד שני הבבלי שותף לעיתים לתוספתא אל מול הירושלמי או מקורות ארץ ישראליים אחרים, ובחלק מהמקרים במסורת הנראית משנית לעומת אותם מקורות.
בראייה כללית, מוצגת בעבודה תמונה מורכבת של עיבוד רווח של ברייתות בבבלי ודרדור מסורות לצד מקרים מעטים יותר, אך עדיין רבים, של שימור מסורות קדומות ונוסחים קדומים, וכן שיתוף בין הבבלי לתוספתא במסורות משניות. תמונה זו מוסברת כתוצאה של עולם של מסירה על-פה, ושל הימצאותם והיעלמותם חליפות, של שלבי גיבוש שונים של התוספתא בפני השלבים השונים של יוצרי התלמוד הבבלי, עורכיו ומוסריו, לצד השפעה של התלמודים על גיבושה הסופי של התוספתא.

Papers by Hillel Gershuni

Literary Snippets: A Colophon Reader: Volume 2, 2024

GORGIAS PRESS, 2023

Most scribes begin the process of copying a manuscript with a personal inscription or opening for... more Most scribes begin the process of copying a manuscript with a personal inscription or opening formula. The inscription may merely take the form of a title for the work; or it may include the personal statement "I shall begin" along with a title; and sometimes the scribe calls out in the name of God and asks for His help or wishes for good luck.
1. The origin of these inscriptions may be found in the practice of voicing words of encouragement and reassurance before embarking on a journey or a dangerous mission. The recitation of such words before leaving the port can be traced back to the fourth century at least, based on a story in the Jerusalem Talmud (Lieberman, 1935, 1958).
2. This ancient practice may have influenced the Jewish world, as well as the Basmalah, which was common in the Islamic world as an opening formula (Goitein, 1953, 1981), but a version of this phrase is also found in pre-Islamic Arabia (Al-Jallad, 2020).
3. The oral declaration is later reflected in the inscription which often appears at the top of a ketubba stating "May they build and prosper," as well as in letters and other documents, where the phrase "in Your Name, the Merciful One" has been commonly used as an opening formula.
4. Scribes subsequently adopted this practice, and included a personal statement before embarking on the task of copying a book – sometimes calling in God's name, and sometimes calling for His help or wishing for good luck.
5. Various opening formulas exist, and some are linked to specific locations (such as בשמך רחמנא ("In Your name, O Merciful One") – which is usually Oriental, but is also sometimes found in more elaborate versions in Byzantine and Yemenite manuscripts). Others were more widespread, such as the use of the abbreviation ע'מ'י ע'ש'ו ("My help comes from the Lord, the maker of heaven and earth") imploring God's help. Rhyming opening formulas are included in manuscripts from many locations and time periods.
6. The phrase בשם אל עולם ("in the name of the God of the world / the eternal God") may have stemmed from בשמך רחמנא, and this might be the origin of the phrase בשם יי אל עולם ("In the name of the Lord, God of the world"), which was used primarily by Maimonides and scribes from his school.

This paper presents our project, The Jerusalem Talmud Digital Critical Edition. The edition consi... more This paper presents our project, The Jerusalem Talmud Digital Critical Edition. The edition consists of a reconstruction of the original Talmudic text, along with direct and indirect textual witnesses – mostly of European origin, complete with a bibliography and a short commentary. This is the first full digital critical edition of any Talmudic text; the existing digital editions in this field to date are either not critical or incomplete, and the critical editions are not digital.

מורה הנבוכים, מהדורת מפעל משנה תורה - חלק שני, 2019

רשימת מונחי התרגום וביבליוגרפיה מתוך מהדורת מפעל משנה תורה של מורה הנבוכים, חלק ב'. עורך ראשי: יו... more רשימת מונחי התרגום וביבליוגרפיה מתוך מהדורת מפעל משנה תורה של מורה הנבוכים, חלק ב'.
עורך ראשי: יוחאי מקבילי
תרגום: הלל גרשוני

עורכי רשימת מונחי התרגום: הלל גרשוני ואלי שעובי
------
בתרגום ספר דוגמת "מורה הנבוכים", יש אתגרים רבים עקב השימוש במונחים ייחודיים שאין להם מקבילות ישירות בשפת היעד. ברשימה שלפנינו כלולות מילות מפתח אחדות שתרגומן מצריך תשומת לב מיוחדת. עבור כל מונח הבאנו את משמעותו המילולית ואת שימושו במשנת הרמב"ם, את דרך תרגומנו, ודוגמאות להמחשת השימוש בו בספר. רבים מן המונחים האלה מסומנים במיוחד בגוף התרגום במהדורה האינטרנטית של נוסח הספר (https://hamore.openapp.co.il), ושם יוכל המעיין לראות את כלל המופעים של כל מונח. כמו כן, כללנו ברשימה כאן מפתח לכל הפסקאות הכוללות את המונח בחלקים א' ו-ב' של "מורה הנבוכים", מלבד עבור מונחים שיש להם היקרויות רבות מספור. עצם קיומה של הרשימה, והמפתח כאן ובמהדורה האינטרנטית, אפשרו לנו יתר גמישות בתרגום והימנעות מן הצורך להיצמד מכנית למונח תרגומי אחד לאורך כל החיבור, דבר שהיה עלול ליצור תרגום קריא פחות.
-----
מונחי תפיסה: אִעְתִקַאד • דִ'הְן, פִכְּרַה, רַוִיַּה • עַקְל • תַצַוֻּר • תַקְלִיד. מונחי פרשנות: טַ'אהִר, בַּאטִן • שַׁרְח • תַאְוִיל. מונחי קיום: גַ'וְהַר • דַ'את • מַבְּדַא. מונחי ראיות ודיון: בֻּרְהַאן • דַלִיל • תַסְלִים • תַרְגִ'יח • גַרִיבּ, עַגִ'יבּ

על יד יחיאל: קובץ מחקרים ומאמרים מוגש ליחיאל קארה עם פרישתו לגמלאות, 2018

המילה "דוכה" ככינוי לחרוסת השתמרה רק במסורת תימן, אך מופיעה גם בירושלמי, המציע לה אטימולוגיה. המא... more המילה "דוכה" ככינוי לחרוסת השתמרה רק במסורת תימן, אך מופיעה גם בירושלמי, המציע לה אטימולוגיה. המאמר דן בהצעות השונות לפרשנות הירושלמי, על הגהותיו, ומציע הסבר חדש.

במבוא זה סקרנו בקצרה את המהדורות השונות של משנה תורה הקיימות היום. מבין המהדורות המקיפות, ארבע (ק... more במבוא זה סקרנו בקצרה את המהדורות השונות של משנה תורה הקיימות היום. מבין המהדורות המקיפות, ארבע (קאפח, צדוק, מכון ממרא, מפעל משנה תורה) נסמכות בעיקרן על כתבי היד התימניים. שלוש מהדורות נסמכות יותר על כתבי יד מזרחיים – שתיים (יד פשוטה, מאגרים) מבוססות על כתב יד נבחר אחד לכל ספר, לרוב מזרחי, ואחת (מהדורת שילת) נסמכת בעיקרה על כתבי יד מזרחיים, אך גם על כתבי יד תימניים קדומים וקטעי גניזה. מהדורת פרנקל (מלבד בספרים מדע-אהבה) אינה משנה כמעט מן הנוסח בדפוס ורשא-וילנא אם אין לנוסח החלופי תמיכה באחד מן הדפוסים הקדומים.
כל המהדורות המדויקות אינן שונות מאוד זו מזו, ובכולן ניתן לומר שרבים משיבושי הדפוסים המאוחרים תוקנו. המעיין במהדורות אלה אל מול עדי הנוסח בפרויקט "יד הרמב"ם" יוכל לבחון בעצמו את מהות ההבדלים בין המהדורות, לבדוק אותן אל מול כתבי היד והדפוסים המצויים בפרויקט, ולאור האמור להבין טוב יותר את שיטת הההדרה של כל אחת מן המהדורות.

פרק מבוא עבור אתר "יד הרמב"ם"
fjms.org

ספרו של הרמב"ם, "משנה תורה", היה לאחד הספרים הנפוצים, הנלמדים והמשפיעים ביותר בתולדות השתלשלות הה... more ספרו של הרמב"ם, "משנה תורה", היה לאחד הספרים הנפוצים, הנלמדים והמשפיעים ביותר בתולדות השתלשלות ההלכה בכל תפוצות ישראל. חשיבותו הרבה גרמה להעתקות מרובות, ולהדפסות חוזרות ונשנות של החיבור. כתוצאה מהליכי המסירה הנרחבים של החיבור נגרם מכלול שלם של שיבושי מסירה, הרגילים בתהליכי מסירה של כל ספר המועתק בכתבי יד ומתגלגל בדפוסים – שיבושי העתקה ותיקונים.
לבעיות הנוסח הנפוצות בכל הספרים שהגיעו אלינו בהעתקות כתבי יד מרובים מצטרפת גם סוגיית מהדורות הרמב"ם עצמו. ספרי "משנה תורה" החלו להיות מועתקים ומופצים עוד בחיי הרמב"ם, אולם הרמב"ם המשיך לשפר לעדכן ואף לתקן את נוסח הספר ואת תוכנו במשך כל חייו, וכך נוצרו כמה מהדורות אשר כולן יצאו מתחת ידי הרמב"ם. חלק מן התיקונים הגיעו לחלק מכתבי היד ולא לאחרים, ודבר זה הוא מקור מרכזי לחילופים משמעותיים בנוסח עדי הנוסח של ספר "משנה תורה".

פרק מבוא עבור אתר "יד הרמב"ם" בפורטל פרידברג fjms.org

תיאורי כתבי היד השלמים של התלמוד הבבלי - מהדורה ב - 2019 תשע"ט מהדורה זו מחליפה את המהדורה הראשו... more תיאורי כתבי היד השלמים של התלמוד הבבלי - מהדורה ב - 2019 תשע"ט

מהדורה זו מחליפה את המהדורה הראשונה, מהדורה קמא 2017

רשימת כתבי יד "השלמים" – חלוקה לשלוש קבוצות

רשימת כתבי היד לפי מסכתות בתלמוד

Background to The Complete Manuscripts of the Babylonian Talmud, Version 2 - 2019

גיליון זה יוצא לאור בהפרש ניכר מקודמו, חלקית עקב צוק העתים שנגרמו על ידי מתקפת הלונו-קריאולים אך ... more גיליון זה יוצא לאור בהפרש ניכר מקודמו, חלקית עקב צוק העתים שנגרמו על ידי מתקפת הלונו-קריאולים אך בעיקר על שום הצורך להתמודד עם התנהגותם הלא-אקדמית בעליל של כמה מעמיתיהם (לשעבר) של חברי המערכת, והמבין יבין או שלא.
בגיליון זה תמצאו את מאמרו של אסף כץ העוסק בעיתון "אל בלד", פעילותו ודיוווחיו; את מסתו המעמיקה רבת ההיקף של שמואל בן שלום באשר למסורות הציונות, לאחר שכבר הגיע למסקנה ברורה לגבי מיתוס קיומה של "מדינת ישראל" במחקרים קודמים"; את מחקרו של אלקנה כהן באשר לחלוקת העיר ירושלים; וכן עיון במזמור קדום בעל מאפיינים מיתיים מובהקים, מאת שלמה פיוטרקובסקי. את הגיליון חותמת סקירת הכינוס הי"ט לחקר צפון העולם החדש יתקדש (אמריקה), מאת נ' ארצי, שאף שאינו בתחום התמחותו של גיליון זה בכל זאת נראה כי קוראיו ימצאו בו עניין. זאת מלבד השלמונים שגברת ארצי העבירה לכמה מחברי המערכת למען יפורסם מאמרה.

התוכן:

עיתון "אל בלד" במפנה המאה הכ' / אסף כץ
מחקרים במסורות הציונות / שמואל בן שלום
מ"גבעת התחמושת" ועד "המפלצת" - לשאלת חלוקתה של העיר ירושלים במאות הכ'-כ"א / אלקנה כהן
אלמנטים מיתיים תרבותיים ודתיים במאה הכ' - עיון במזמור קדום / שלמה פיוטרקובסקי
סקירת הכינוס הי"ט לחקר צפון העולם החדש יתקדש (אמריקה) / נ' ארצי

כתב עת היסטורי לחקר דרום-מערב אסיה במאות ה-כ'-כ"א גיליון ג אנו שמחים להניח בפני ציבור החוקרים את... more כתב עת היסטורי לחקר דרום-מערב אסיה במאות ה-כ'-כ"א
גיליון ג

אנו שמחים להניח בפני ציבור החוקרים את פרי המחקרים האחרונים וכו' וכו'. בגיליון זה: שמואל בן שלום מעלה תהיות באשר לעצם הגרעין ההיסטורי של מדינה כלשהי בשם "ישראל"; שמריה גרשוני במחקר היסטוריוגרפי-צבאי דן בשאלת מלחמות ממלכת ישראל בממלכת לבנון; אסף בראון חוקר את צבען של המדרכות באזור; ניר רוט דן בשאלת היחסים בין "אהוד" ל"בנימין" באזור; ולסיום איתי אליצור פונה אל מחוזות הספרות והשירה ומסכם את הידוע במחקר על שני המשוררים הידועים בשם "ביאליק".
איסוף המאמרים לגיליון ד' של כתב העת בשיאו, ובהזדמנות זו אנו קוראים שוב לקהל החוקרים לשלוח אלינו את מיטב מחקריהם באשר לאזור נידח זה, במאה נידחת זו.

בשעה טובה אנו מגישים בזה את פרי הביכורים של מיטב חוקרי דרום-מערב אסיה במאות ה-כ'-כ"א. ההשראה להקמ... more בשעה טובה אנו מגישים בזה את פרי הביכורים של מיטב חוקרי דרום-מערב אסיה במאות ה-כ'-כ"א. ההשראה להקמת כתב העת באה מדברי ד"ר חגי משגב: "הגיעה העת לייסד כתב עת, או לפחות דף פייסבוק, לענייני המחקר החשובים האלה. אי אפשר עוד להניח את הספקולציות בעניינים אלה בידיהם של חובבים".
למותר לציין שאת כלי המחקר הפילולוגי-היסטורי החריפים איננו מניחים מידינו לעולם. ועל כן יש לציין שגם החלת הכלים הללו על החוברת שלפניכם היא צורך השעה וחובתו של כל חוקר. אין כאן המקום להרחיב בעניין אך ברור שניתוח קפדני ומדוקדק של החוברת מעלה כי על אף מצג השווא כאילו לפנינו מבחר מאמרים מסודרים וערוכים, כמעט אין ספק שלפנינו ערב-רב של מקורות מתקופות שונות וממקומות שונים, והמשלבים השונים יעידו על כך (האם יעלה על הדעת שעורכי כתב עת מכובד לא יאחידו את הסגנונות של המאמרים? אין זאת כי אם גם העורכים לא היו ולא נבראו).
די לציין את הערת "(סליחה החליק)" בתגובתו של "יהודה הירשפלד" דלהלן (רגליים לדבר שאותו "יהודה הירשפלד" אינו אלא פסידונים לקבוצת כותבים מעמיקה, שגרה מן הסתם בסביבות עמק הצבאים בירושלים), שכנראה אינה אלא תפר גס של מעתיק או עורך שנתפס בקלקלתו [אין רגליים להשערה הנלוזה כאילו מדובר בתגובה שהועתקה מהפייסבוק ועל כן היא נתחלקה לשתיים בשל "מדיניות אנטר מכניס תגובה" של הרשויות!]. ויש להרחיב בעניין ואין כאן המקום להאריך.
גם באשר למבוא זה עצמו, קשה להאמין שמידיים של עורך אחד יצאו (אם היה בכלל עורך, כאמור). עצם הזגזוג בין "דבר העורכים" לבין הטלת ספק בקיומם של עורכים, מעבר בין עורך יחיד לכמה עורכים, הכפלת הטיעון "אין כאן מקום להרחיב/להאריך" ועוד, מרמזים שכמה שכבות בפנינו, כעוגת מרנג עשויה היטב ומעוררת שאט נפש.
קראנו את שמו של כתב העת "מדבר שקר", על שם הפסוק ועל שם המיתוס כאילו הייתה ממלכה כלשהי באותו מדבר צחיח בדרום-מערב אסיה, מיתוס שכנראה נכון הוא, ושמא שגוי ושמא מעולם לא נברא. ואין כאן מקום (נ"א המקום) להאריך.

Literary Snippets: A Colophon Reader: Volume 2, 2024

GORGIAS PRESS, 2023

מורה הנבוכים, מהדורת מפעל משנה תורה - חלק שני, 2019

על יד יחיאל: קובץ מחקרים ומאמרים מוגש ליחיאל קארה עם פרישתו לגמלאות, 2018

פרק מבוא עבור אתר "יד הרמב"ם"
fjms.org

פרק מבוא עבור אתר "יד הרמב"ם" בפורטל פרידברג fjms.org

מהדורה זו מחליפה את המהדורה הראשונה, מהדורה קמא 2017

רשימת כתבי יד "השלמים" – חלוקה לשלוש קבוצות

רשימת כתבי היד לפי מסכתות בתלמוד

Background to The Complete Manuscripts of the Babylonian Talmud, Version 2 - 2019

התוכן:

The dating of the Anonymous parts of the Babylonian Talmud ("Stama deTalmuda") is in the focus o... more The dating of the Anonymous parts of the Babylonian Talmud ("Stama deTalmuda") is in the focus of an ongoing debate in the Talmudic research for over a century. Though in the beginnings of the research there was a convention that there are Stamot that are "early", that is to say, before the main editorial layer of the Talmud, recent scholars claim that the number of early Stamot is scarce, if not absent, and that most if not all of the Stamot are of a later period then the sages mentioned in the Talmud (the Amoraim). This approach has been challenged recently by Robert Brody, who enumerated several early Stamot in tractate Ketubbot and also raised some general arguments against the recent convention. This study is using the methods used by him for finding early Stamot by means of pointing on Amoraim that address the Stama, and equivalents to Stamot in the Palestinian Talmud (that most of the scholars agree that was edited during the last Amoraic period), and doing it on two tractates: Sotah and Avoda Zara. Examining these two tractates that have different characteristics, in search of early Stamot, will help, I hope, to further progress the research in this important area.

https://youtu.be/LSbeT12Ci2k המורה לדורו ולדורות - כנס השקת המהדורה החדשה של ׳מורה הנבוכים׳ של ה... more https://youtu.be/LSbeT12Ci2k

המורה לדורו ולדורות - כנס השקת המהדורה החדשה של ׳מורה הנבוכים׳ של הרמב״ם
שניות ראשונות עוצמת הקול חלשה
0:00 פתיחה של ד"ר אלי גורפינקל
3:44 ברכת הרב עתניאל מנצור
8:28 המורה לנבוכי דורנו: דברי הרב יעקב אריאל
27:33 גדלות האדם והאומץ לחשוב: דברי הרב יהודה אלטשולר
54:39 התבונה בחיי האדם: שיח בין פרופ' מנחם קלנר וד"ר אסתי אייזנמן
1:21:36 מושב שני. ברכת יגאל בן שלום
1:32:52 ברכת פרופ' ירון הראל
1:41:30 רלוונטית מחשבת הרמב"ם: שיח בין פרופ' משה הלברטל וד"ר אלי גורפינקל
2:13:07 מעשה הספר: שיח בין הרב ד"ר יוחאי מקבילי, הלל גרשוני וד"ר אלי

Mishneh Torah Project, 2021

מהדורה חדשה מונגשת של ספרו ההגותי של הרמב"ם בהוצאת מפעל משנה תורה בעריכת יוחאי מקבילי תרגום בהיר ... more מהדורה חדשה מונגשת של ספרו ההגותי של הרמב"ם בהוצאת מפעל משנה תורה
בעריכת יוחאי מקבילי
תרגום בהיר וחדש מאת הלל גרשוני
ביאור קצר ועדכני
הרחבות ועיונים
מבואות ונספחים
מפתחות

עורך משנה: ד"ר יחיאל קארה
מבארים ועורכי משנה: ד"ר חיים ויסמן, הרב יוסף אלבז, אלי שעובי, אריאל ליכטרמן

דברי פתיחה: העורך הראשי; הרב יעקב אריאל, פרופ' חנה כשר, פרופ' משה הלברטל

A New Accessible Edition of Maimonides' Philosophical Treatise

Clear Translation l Up to date and Concise Commentary l Expansions and Analyses

Commentary by the Editor in Chief: Yohai Makbili

Translator: Hillel Gershuni

Editor: Yehiel Kara

A publication of The Mishneh Torah Project

עורך משנה: ד"ר יחיאל קארה
מבארים ועורכי משנה: ד"ר חיים ויסמן, הרב יוסף אלבז, אלי שעובי, אריאל ליכטרמן

דברי פתיחה: העורך הראשי; הרב אורי שרקי; הרב אליעזר מלמד; פרופ' זאב הרוי

A New Accessible Edition of Maimonides' Philosophical Treatise

Clear Translation l Up to date and Concise Commentary l Expansions and Analyses

Commentary by the Editor in Chief: Yohai Makbili

Translator: Hillel Gershuni

Editor: Yehiel Kara

A publication of The Mishneh Torah Project

The Guide for the Perplexed - Part One: A New Accessible Edition of Maimonides' Philosophical Treatise, 2018

In this introduction I lay out the features of the new translation to Hebrew of the Guide for the... more In this introduction I lay out the features of the new translation to Hebrew of the Guide for the Perplexed (מורה הנבוכים, דלאלה' אלחאירין), included in the recent edition of part I of the book, published by Mishne Torah project, with up-to-date and concise commentary, expansions and analyses, edited by Yohai Makbili.

The introduction makes it clear that there indeed no need for a new translation for itself, and it was needed only to be the base of the new edition, which its goal was to create an accessible edition of the Guide.

Having said that, the new translation does have new features, of which are using old manuscripts to correct the original text, and using a more "user friendly" terms in the translation.

The introduction also includes A transcription of Maimonides' autograph of Part I,60 found in the Cairo Genizah (Mosseri VIII.24.1), which interestingly contains a sentence that is not apparent in other manuscripts - where a sentence is indeed seems to be missed, and a *different* sentence can be found in Alharizi translation.

http://rambam.plus/

תוכן עניינים מבוא 1 העמוד הראשי 2 תפריט עליון 2 ניווט בתלמוד 2 סרגל הניווט 3 סרגל האפשרויות 3 המש... more תוכן עניינים
מבוא 1
העמוד הראשי 2
תפריט עליון 2
ניווט בתלמוד 2
סרגל הניווט 3
סרגל האפשרויות 3
המשנה 3
ההלכה 4
הסינופסיס 4
המדורים 4
מקבילות 5
מובאות 5
הערות נוסח 5
ביבליוגרפיה 5
הערות פרשניות 5
מילון 6
הערות ציבוריות והערות אישיות 6
כתיבת הערות 6
עזרו לנו להרחיב את המפעל 7

This article will discuss developments in manuscript culture as reflected in examples of extant m... more This article will discuss developments in manuscript culture as reflected in examples of extant manuscripts of the Babylonian Talmud, a compilation widely considered to be the most authoritative post-biblical Jewish work and the basis of all codes of Jewish law. We shall discuss developments in the textual content of the manuscript and the physical characteristics of Talmudic manuscripts which reflect the shift from orality to textuality. We shall also explore why illumination and illustration did not extend to manuscripts of the Talmud, in contrast to another classical Hebrew works such as those of Maimonides.

במאמר זה נידונה האמירה בירושלמי "ולמה נקרא שמה (של החרוסת) דוכה, דו הכא עימן". הגהתם של ליברמן וא... more במאמר זה נידונה האמירה בירושלמי "ולמה נקרא שמה (של החרוסת) דוכה, דו הכא עימן". הגהתם של ליברמן ואפשטיין נדחית בעקבות הקריאה המעודכנת בכתב יד ליידן, וכך גם אימוצו של הנשקה את הגהתם אף שלפניו עמדה הקריאה המדויקת יותר.
מסקנת המאמר היא שאין צורך בשום הגהה בירושלמי, ויש לקרוא "דו הכא עימן" = שהוא (הקב"ה) עמנו, כמדרש על שמה של החרוסת ומשמעותה בהקשר הגאולה.

פרופ' דוד הנשקה, בספרו 'מה נשתנה', מציע פתרון לבעיה ברמב"ם באשר לזהות האומר 'מה נשתנה'. עיון בהצ... more פרופ' דוד הנשקה, בספרו 'מה נשתנה', מציע פתרון לבעיה ברמב"ם באשר לזהות האומר 'מה נשתנה'.
עיון בהצעתו ובקשיים שהיא מעוררת.

Webinar Series of The FJMS Sites and Features סדרת סדנאות מקוונות להכרת אתרי פרידברג, למתחילים ול... more Webinar Series of The FJMS Sites and Features
סדרת סדנאות מקוונות להכרת אתרי פרידברג, למתחילים ולמקצוענים. היכרות עם עולם הגרסאות וחשיפת סודות וטריקים באתרי הכי גרסינן, הגניזה ויד הרמב"ם, והיכרות עם אתר מהדורא להעתקת כתבי יד ועריכת סינופסיסים.
רשימת הסדנאות:
יום ג', י"ח בתשרי, ג' חול המועד סוכות (6 באוקטובר), בשעה 21:00 שעון ישראל
מבוא לאתרי פרידברג והתמצאות באתר הגניזה
הסדנה תהיה מדורגת: תחילתה כללית, גם למתעניינים, ובהמשכה העמקה
.למקצוענים
https://us02web.zoom.us/j/85451598579
יום ה', כ' בתשרי, ליל הושענא רבה (8 באוקטובר), בשעה 22:00 שעון ישראל
שיעור על ענייני סוכה, תוך הדגמת השימוש באתרי פרידברג
https://us02web.zoom.us/j/82504501485
יום ג', כ"ה בתשרי (13 באוקטובר), בשעה 21:00 שעון ישראל
גרסאות לכולם: שימוש באתרי פרידברג ללומד הגמרא והרמב"ם
https://us02web.zoom.us/j/82590824213
יום ג', ב' במרחשון (20 באוקטובר), בשעה 21:00 שעון ישראל
גרסאות למתקדמים: סודות וטריקים למיצוי אתר "הכי גרסינן" לגרסאות הבבלי
https://us02web.zoom.us/j/85071199006
יום ג', ט' במרחשון (27 באוקטובר), בשעה 21:00 שעון ישראל
אתר מהדורא למהדירים ולחוקרים: לנצל את הכוח של אתרי פרידברג לטובת כל חיבור שאתם עוסקים בו
https://us02web.zoom.us/j/85674338369
להרשמה לקבלת תזכורת: https://forms.gle/r3rJQjxXUV9ijQhf9

1. Place Date of Writing of Genizah fragments 2. Joins 3. Updates to the inventory of the Geniza... more 1. Place Date of Writing of Genizah fragments
2. Joins
3. Updates to the inventory of the Genizah Fragments
4. Multi-fragment Images

Mishna Learning over the Generations A. Definition of the phenomenon – Mishna and Talmud in Siddu... more Mishna Learning over the Generations
A. Definition of the phenomenon – Mishna and Talmud in Siddurim and Mahzorim
B. List of Talmudic Passages in Siddurim and their Roles
C. Scope of the Phenomenon
D. Different Groups in the Inventory
E. The Working Method of the Editors
F. The Potential Contribution of Cataloguing these Fragments

Contents Transcription Conventions; or, How to Transcribe? 1 A. Challenges 1 B. The Unique Transc... more Contents
Transcription Conventions; or, How to Transcribe? 1
A. Challenges 1
B. The Unique Transcription Tool 2
C. Proofreading 2
Writing Conventions 2
The System of Symbols 3
Words that are not Part of the Central Text 12
Appendix: Examples of Challenges in Manuscripts 14

לימוד המשנה לאורך הדורות א. אפיון התופעה – משנה ותלמוד בסידורים ובמחזורים ב. רשימת הקטעים התלמודי... more לימוד המשנה לאורך הדורות
א. אפיון התופעה – משנה ותלמוד בסידורים ובמחזורים
ב. רשימת הקטעים התלמודיים בסידורים ותפקידיהם
ג. היקף התופעה
ד. קבוצות שונות במצאי
ה. על דרך עבודת העורכים
ו. התרומה הפוטנציאלית של קטלוג קטעים אלו
סיכום ונספחים

כללי הההדרה, או: כיצד מעתיקים? א. האתגרים ב. כלי ההעתקה הייחודי ג. ההגהות קונוונציות הכתיבה הסיגל... more כללי הההדרה, או: כיצד מעתיקים?
א. האתגרים
ב. כלי ההעתקה הייחודי
ג. ההגהות
קונוונציות הכתיבה
הסיגלה
תיבות שאינן מנוסח החיבור
נספח: דוגמאות לאתגרים בכתבי יד

The Thesaurus of Talmudic Manuscripts and beyond The Hachi Garsinan website and the thesaurus of... more The Thesaurus of Talmudic Manuscripts and beyond

The Hachi Garsinan website and the thesaurus of Talmudic manuscripts (included in the site) today constitute the most current and effective index to textual witnesses of every page of the Babylonian Talmud, as follows:
The Catalog site
The Hachi Garsinan Site

צעד חשוב ומשמעותי להבנת כל יצירה קלאסית, פירושה ומחקרה, הוא הכנת מהדורה שמטרתה היא הצגת תמונה טקס... more צעד חשוב ומשמעותי להבנת כל יצירה קלאסית, פירושה ומחקרה, הוא הכנת מהדורה שמטרתה היא הצגת תמונה טקסטואלית מלאה של היצירה

מהדורות ביקורתיות של הספרות התלמודית
מהדורות ביקורתיות של התלמוד הבבלי
שתי מגמות במהדורה ביקורתית
יתרונות הכי גרסינן כמהדורה "מציגה"
הצגת עדי הנוסח כסינופסיס מלא וניתן לשינוי
סינון המידע – הסינופסיס הגמיש
נגישות למקור
יתרונות נוספים לממשק הדיגטלי
עדי הנוסח בפרויקט
הכי גרסינן – מהדורה קמא ומהדורה בתרא

An important and significant step in understanding, interpreting, and researching any classic wor... more An important and significant step in understanding, interpreting, and researching any classic work is the preparation of an edition, which aims to present the full textual tradition of the work.

Critical Editions of Talmudic Literature
Critical Editions of the Talmud Bavli
The Two Aims of a Critical Edition
The Advantages of the Hachi Garsinan as a 'Presenting' Edition
Presentation of Textual Witnesses in a Complete Flexible Synopsis
Filtering Information - the Flexible Synopsis
Access to Sources
Additional Advantages of the Digital Interface
Textual Witnesses in the Project
Hachi Garsinan - First Steps

1. מקום וזמן הכתיבה של קטעי הגניזה 2. צירופים 3. עדכון מצאי קטעי הגניזה 4. התמונות מרובות הקטעים ... more 1. מקום וזמן הכתיבה של קטעי הגניזה
2. צירופים
3. עדכון מצאי קטעי הגניזה
4. התמונות מרובות הקטעים ("מולטיפגרמנטס")

על שלושה אדנים עומד פרויקט הכי גרסינן: על השוואת נוסחאות; על עיון בעדי נוסח כל אחד לעצמו; ועל ... more על שלושה אדנים עומד פרויקט הכי גרסינן:
על השוואת נוסחאות;
על עיון בעדי נוסח כל אחד לעצמו;
ועל חיפוש טקסטואלי בעדי נוסח.

The Hachi Garsinan project rests on three pillars: the comparison of textual readings; close exam... more The Hachi Garsinan project rests on three pillars: the comparison of textual readings; close examination of individual textual witnesses and full-text search of textual witnesses.

The website presents three types of synopsis, and an additional way to display textual variants. ... more The website presents three types of synopsis, and an additional way to display textual variants.
A. Synopsis by Column
B. Synopsis by Row
C. Flexible Synopsis
In order to decide what is an equivalent word there are 14 categories; the user can decide whether or not the variant in the particular category is significant for him.
D. Variant Readings for the learner
Appendix 1: The logical unit
Appendix 2: Equivalencies in Textual Variants

This catalog lists all the early printings of the Babylonian Talmud. The catalog is arranged acco... more This catalog lists all the early printings of the Babylonian Talmud. The catalog is arranged according to tractates and editions, and includes complete editions, single pages and fragments, from libraries around the world and from the Cairo Genizah.

Friedberg Updates to the Thesaurus of Talmudic Manuscripts. New fragments and New joins. New des... more Friedberg Updates to the Thesaurus of Talmudic Manuscripts.
New fragments and New joins.
New descriptions and updates to existing catalog entries.
Catalogue Sussmann site was created and updates to the catalogue were added in framework of Friedberg Bavli Variants Project- "Hachi Garsinan".

Binding-fragments and other Fragments - in Europe and Beyond The unique nature of binding fragmen... more Binding-fragments and other Fragments - in Europe and Beyond
The unique nature of binding fragments and the challenges of working with them
Joins
Appendix 1: Joins from binding fragments
Appendix 2: Libraries and collections where binding fragments from Bavli mss. were found
Appendix 3: Libraries and Collections containing "other fragments" of the Talmud Bavli
Appendix 4: Number of pages from binding fragments, by tractate
Appendix 5: Number of manuscripts from binding fragments, by tractate
Appendix 6: Libraries details

עדכוני פרידברג לאוצר כתבי־היד התלמודיים – בעריכת יעקב זוסמן קטעים חדשים וצירופים חדשים תיאורים ח... more עדכוני פרידברג לאוצר כתבי־היד התלמודיים – בעריכת יעקב זוסמן
קטעים חדשים וצירופים חדשים
תיאורים חדשים ועדכונים לעיולים קיימים
הקמת אתר קטלוג זוסמן ועדכונו של הקטלוג נעשו במסגרת
פרויקט פרידברג לשינויי נוסחאות בתלמוד הבבלי – 'הכי גרסינן'

Total - 68 A. Italian and Ashkenazic scripts - 35 B. Yemenite scripts ... more Total - 68
A. Italian and Ashkenazic scripts - 35
B. Yemenite scripts - 6
C. Sepharadic, Provençal, Byzantine scripts - 27

קטעי כריכות וקטעים אחרים – באירופה ולא רק בה; ייחודם של קטעי הכריכות והקשיים הכרוכים בטיפול בהם;... more קטעי כריכות וקטעים אחרים – באירופה ולא רק בה;
ייחודם של קטעי הכריכות והקשיים הכרוכים בטיפול בהם;
צירופים;
נספחים

תוכנית הערב: הענקת אות הוקרה על שם מורנו ר' שאול ליברמן לד"ר עמנואל (מנו) מסטיי על טיב כתב הי... more תוכנית הערב:
הענקת אות הוקרה על שם מורנו ר' שאול ליברמן
לד"ר עמנואל (מנו) מסטיי
על טיב כתב היד שהיה לפני סופר כתב יד ליידן
ד"ר הלל גרשוני
מעבודת הצוות על מהדורת הירושלמי הדיגיטלי
פרופ' שאול שטמפפר
שאול ליברמן וישיבות ליטא
פרופ' מנחם כ"ץ
גיליונות רבנו על הלכות הירושלמי לרבנו משה בן מימון ז"ל
הקישור לזום:
https://huji.zoom.us/j/82713245377?pwd=Tzd0VE1vRkZTcFhmY2Zxc2dtOFdRdz09

מ"פירורים ירושלמיים" למהדורה צומחת יתקיים באופן וירטואלי ביום ראשון, ט' בניסן תשפ"ב, 10 באפריל 20... more מ"פירורים ירושלמיים" למהדורה צומחת
יתקיים באופן וירטואלי
ביום ראשון, ט' בניסן תשפ"ב, 10 באפריל 2022
משעה 20:30 עד 21:30 (שעון ישראל)

1. Introduction 2. Tiny fragments are not a tiny portion of the Genizah 3. Hundreds of tiny fragm... more 1. Introduction
2. Tiny fragments are not a tiny portion of the Genizah
3. Hundreds of tiny fragments have been identified
4. Talmud Yerushalmi
5. We can learn a lot from what has been done so far
6. Steps of the Genizah
7. The joins can be found in the vicinity
8. Multifragments shelfmarks are not numbered
9. The first mission - to number each and every tiny fragment
10. Information for each fragment
11. Create algorithm to match the tiny fragments to the larger fragments
12. Conclusion

אתר הכי גרסינן ואתר אוצר כתבי־היד התלמודיים (הכלול בו) מהווים כיום את המפתח העדכני והיעיל ביותר ש... more אתר הכי גרסינן ואתר אוצר כתבי־היד התלמודיים (הכלול בו) מהווים כיום את המפתח העדכני והיעיל ביותר של עדי נוסח על כל דף מן התלמוד הבבלי

אוצר כתבי־היד התלמודיים ומעבר לו
אתר הקטלוג
אתר הכי גרסינן

עבור עדי נוסח של התלמוד הבבלי, אתר "הכי גרסינן" מהווה את הקטלוג השלם, המקיף והמעודכן ביותר. אתר זה נועד בראש ובראשונה לעיון בעדי הנוסח גופם – בתמונות, בהעתקות ובסינופסיסים, אך יחד עם זאת, באתר נמצא מידע גם על עדי נוסח שתמונותיהם והעתקותיהם עדיין אינן נמצאות בו

‫התלמוד הירושלמי, שלא זכה ללימוד ולהעתקות, הגיע אלינו בנוסח גדוש בשיבושים. מהדורה חלוצית של מסכת ... more ‫התלמוד הירושלמי, שלא זכה ללימוד ולהעתקות, הגיע אלינו בנוסח גדוש בשיבושים. מהדורה חלוצית של מסכת אחת מתוכו, קובעת דרך לכל מהדיר אחריה

מאמר ביקורת לספר:

תלמוד ירושלמי מסכת קידושין
מהדורה וביאור קצר
מנחם כ"ץ
יד יצחק בן–צבי ומכון שכטר למדעי היהדות, תשע"ו 2016, 534 עמ'
‬

המורה לדורו ולדורות - כנס השקת המהדורה החדשה של "מורה הנבוכים" של הרמב"ם בתרגום וביאור חדשים יום ... more המורה לדורו ולדורות - כנס השקת המהדורה החדשה של "מורה הנבוכים" של הרמב"ם בתרגום וביאור חדשים
יום רביעי, א' בסיוון תשפ"א, 12/5/21
אוניברסיטת בר-אילן
בניין הנדסה 1102 אולם 002

הכנס ישודר גם בערוצים דיגיטליים

תלמוד ירושלמי: מהדורה דיגיטלית - מדגים יכולות Jerusalem Talmud - Beta Version בעריכת פרופ׳ מנחם כ... more תלמוד ירושלמי: מהדורה דיגיטלית - מדגים יכולות
Jerusalem Talmud - Beta Version
בעריכת פרופ׳ מנחם כ״ץ
בהשתתפות ד״ר הלל גרשוני

אנחנו שמחים לבשר לך שהאתר
https://www.talmudyerushalmi.com/
עלה לאוויר בגרסת בטא על מסכת יבמות

Jerusalem Talmud: Digital Critical Edition - Beta Version Edited by Prof. Menachem Katz In collab... more Jerusalem Talmud: Digital Critical Edition - Beta Version
Edited by Prof. Menachem Katz
In collaboration with Dr. Hillel Gershuni
We are glad to announce that our beta website for the Digital Critical Edition of the Yerushalmi (tractate Yevamot) is online: https://www.talmudyerushalmi.com/