נפלו בעריכה: מירי רגב ואמנון יצחק - הטלוויזיה מעולם לא היתה מפחידה יותר - וואלה תרבות (original) (raw)

נפלו בעריכה: מירי רגב ואמנון יצחק - הטלוויזיה מעולם לא היתה מפחידה יותר

בשבוע אחד נתנו מירי רגב והרב אמנון יצחק הופעות טלוויזיוניות זחוחות ומדושנות מעונג מבלי שמישהו הצליח לרסן אותם. מסתבר ש"שכונה" זו כבר לא מילת גנאי, זה מקור לגאווה

יח"צ - חד פעמי

ערב שידורים אחד בשני ערוצים שונים, סיפק השבוע לחילונים המתונים בישראל את כל הסיבות לפחד. בערוץ 10 התראיין הרב, המחזיר בתשובה והפוליטיקאי המתחיל אמנון יצחק בתוכנית "פנים אמיתיות" של אמנון לוי, כשהוא זחוח, מדושן עונג וצוחק ללא הרף. זמן קצר לאחר מכן, בערוץ 2, התארחה ב"מצב האומה" (חברת הכנסת!) מירי רגב, כשגם היא זחוחה, מדושנת עונג וצוחקת ללא הרף. שני אנשים שמה שהפריד ביניהם באותו ערב היה שעת השידור, כמה ספרות בשלט ולכאורה פער אידיאולוגי בגודל של אוקיינוס. ועדיין, אי אפשר היה להתחמק מהתחושה שהם מנגנים באותה להקה איומה.

בעוד שגם חברי הפאנל של "מצב האומה" וגם אמנון לוי באו כדי לתת בראש, הם נתקלו ביריבים שבאו עם קסדה מהבית. מירי רגב ואמנון יצחק לא צריכים תחמושת, היהירות שלהם והבטחון המלא בדרכם הוא הנשק שלהם, והוא עובד. שניהם, כך נראה, ניזונים מהביקורת שמעצימה אותם והופכת אותם לחסינים עוד יותר. בעוד שאת האמירות השנויות במחלוקת של יצחק כבר ראינו אינספור פעמים בחשבון היוטיוב שלו, רגב עדיין מצליחה להפתיע מחדש בכל פעם בכל כנס, בכל ראיון, בכל תוכנית אירוח.

אל "מצב האומה" הגיעה רגב אחרי שהפכה לבדיחה, פעם נוספת, עם הנפנוף בדגל ישראל וקריאות ה"כפיים!". חברי הפאנל והתסריטאים המעולים של התוכנית לא ראו את זה בא מסתבר שאין טעם לכתוב בדיחות על רגב, שכן היא כותבת אותן בעצמה, בזמן אמת. כל הדאחקות שהוטחו לכיוונה, עדינות או חריפות, התקבלו על ידה בחיבוק ואהבה, כאילו היו חתלתול שהושאר בסלסלה על מפתן ביתה וזכו לתגובה הזויה אחרת, נטולת הקשר לנאמר, מלאה בתנועות ידיים שכוללות כפיים (כמובן), טונים גבוהים ובאופן כללי אווירת אקסטזה. כל עוד יש מצלמה בסביבה, רגב שועטת כמו רכבת נטולת בלמים. היעד: לגרום לשאר חבריה מהימין להיראות מאוזנים יותר.

עם זאת, לא ברור למה בוחרת רגב, שוב שוב, להקצין את התנהגותה ודעותיה ברגע שיש מולה קהל, הרי כפי שהטיב לנסח גורי אלפי הם כבר ניצחו, ביבי יהיה ראש ממשלה. מדובר פה, אם כך, בטרום-חגיגות ההכתרה, עליהן מנצחת בגאון ליצנית (או "ליצנה", כפי שהאקדמיה ללשון על שמה עוד תקבע יום אחד) החצר של מפלגת השלטון כשהיא נגעלת, בבוטות מוחצנת למדי, מדעות שנוטות שמאלה משלה, נותנת לביקורת לחלוף דרכה כאילו היא עשויה עננת אבק, מפזרת עוד קצת בוז ויוצאת מכל הסיטואציה חלקה לחלוטין, אולי מצ'ופרת אפילו בעוד כמה מצביעים שמתאהבים בעממיות-שגעון שלה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully