הבניה, קונסטרוקטיביזם - האנציקלופדיה של הרעיונות (original) (raw)

הבניה, קונסטרוקטיביזם

Constructivism

תיאוריה פילוסופית, פסיכולוגית וקוגניטיבית הגורסת כי ישנו פער בין האמת (היש המהותי) לבין אופן הופעתה והצגתה. בדומה להבחנתו של עמנואל קאנט בין האמת כשלעצמה לבין האמת כתופעה, בין האמת לבין התהליכים היוצרים אפקט של אמת (Verisimilitude), גם הקונסטרוקטיביזם מתאר תהליכי הבניה שבאמצעותם מוגדרת האמת.

האמת, כך נטען, מיוצרת בתהליכים שנועדו להיות גמישים ברמה הרטורית ויעילים ברמה הפרגמטית. איש המדע, המציג את האמת המדעית בצורה משכנעת, דומֶה באופן עקרוני למסַפר מהימן מתחום הבדיון. רעיון זה מתנסח בשאלתו של פול ווצלוויק (Watzlavick) בספרו המציאות המומצאת (The Invented Reality): כיצד אנו יודעים מה שאנו מאמינים שאנו יודעים? תשובתו היא כי החשיבה שלנו מובנית מראש (Watzlavick, 1976, 1984). ווצלוויק מנסח את הפרמטרים המרכזיים של הבניה זו:

הקונסטרוקטיביזם הרדיקלי דוחה אופנים שונים של ריאליזם מטאפיזי ומציב תמונת עולם פרגמטיסטית. הוא מציע חלופה הנוגעת לאופן הממשי שבו אנו מתארגנים מול הניסיון. תחנות יסוד בחשיבה זו הן ההנחה הסופיסטית כי האדם (בחשיבתו היחסית) הוא קנה המידה של הדברים; ההנחה שהציג היסטוריון התרבות ג'אמבטיסטה ויקו (Vico) בספרו המדע החדש (ויקו, [1725] 2005), ולפיה האמת מופיעה כפי שהיא נוצרת, "הידע והעשייה, אחד הם" (Verum ipsum factum) (גורביץ', 1997: 74-71); והספקנות הקאנטיאנית, המשולבת בדיון ביקורתי בגבולות הידיעה המדעית והפילוסופית שאותו מציעים פילוסופים כמו ויטגנשטיין (Wittgenstein), רורטי (Rorty), פוטנם (Putnam) ואחרים.

סיכום ביניים של העמדה הקונסטרוקטיביסטית מצביע על דמיון בינה לבין מסורות ספקניות אחרות העוסקות בגבולות הידע והידיעה האנושיים. פאול ווצלוויק מבליט את האופן הפונקציונליסטי שבו החשיבה מתארגנת בדפוסים מובנים מראש, באמצעות מוצרים מעשי ידי אדם הנובעים מאמונותיו. אמנם נדמה שהדקונסטרוקציה של ז'ק דרידה (Derrida) ושל ממשיכי דרכו מגיעה למסקנות ספקניות דומות, אולם למעשה יש שוני ניכר בין שתי הגישות. במקום פונקציונליזם (fitness), הדקונסטרוקציה מציעה לחשוב במושגים של התמוססות (dissemination) והתפרקות: ארגון המציאות כרוך בדחייה הולכת ונמשכת של מציאות מקובעת מכל סוג שהוא. עמדה זו פותחת פתח למטאפוריזציה אינסופית של המשמעות. התוצאה היא תהליך מתמיד של פרשנות, שאינה נעצרת בגבולות הקונסטרוקציות המוכנות לקלוט אותה, אלא פורצת גם מתוכן, בעולם חסר יציבות. במובן זה, הקונסטרוקטיביזם הוא יורשה של מסורת רציונליסטית במהותה, ואילו הדקונסטרוקציה היא החריגה המוקצנת ממנה.

◄ מכאן לאן?

◄ מקורות

גורביץ', ד' 1997: פוסטמודרניזם: תרבות וספרות בסוף המאה ה-20, תל אביב: דביר.

ויקו, ג' [1725] 2005: המדע החדש, תרגום: א' רטהאוז, ירושלים: שלם.

Herenstein-Smith, B. 1987: "Value without Truth Value", in: Fekete, J. (ed.), Life after Postmodernisn: Essays on Value and Culture, New York: St. Mortin Press.

— 1997: Belief and Resistance, Cambridge: Harvard University Press.

Rorty, R. 1989: Irony and Solidarity, Cambridge: Cambridge University Press.

Von Glasersfeld, E. [1987] 2007: Key Works in Radical Constructivism (Bold Visions in Educational Research), Rotterdam: Sense Publishers.

Watzlavick, P. 1976: How Real is Reality, Confusion, Disinformation, Communication: An Anecdotal Introduction to Communications Theory, New York: Vintage Books.

— 1984: The Invented Reality: How do we know What we Believe we Know? Contributions to Constructivism, London and New York: W. W. Norton and Company.

תאור / מקור התמונה: