לוגוס - האנציקלופדיה של הרעיונות (original) (raw)

מושג מרכזי במסורת הפילוסופית והדתית של המערב. למילה היוונית "לוגוס" משמעויות רבות: מילה, ציווי, אל, היגיון, רעיון, טיעון, מושג, תבונה, ידיעה, דיבור, פרופורציה ועוד.

הדיון בלוגוס מתקיים בכמה הקשרים:

• הלוגוס במשמעות של ציווי. במסורת הסטואית, הלוגוס הוא החוק האלוהי. במסורת הניאו-אפלטונית פירושו הכוחות התבוניים הנגלים בעולם החושים. במסורת הנוצרית, הלוגוס מציין את שם האלוהים ואת נוכחותו המתמדת בעולם. הלוגוס הוא גם כינוי לישו. בפילוסופיה היהודית, הלוגוס הוא מאמר, דבר האלוהים, החוכמה שבה ברא אלוהים את העולם.
• הלוגוס במשמעות של טיעון, טענה, הסבר.
• הלוגוס במשמעות של היגיון: כושר שכלי רציונלי, תיאוריה (המנוגדת לניסיון).
• הלוגוס במשמעות של יחס: קנה מידה, פרופורציה. אריסטו דיבר על הלוגוס (היחס) של הסולמות המוזיקליים.
• הלוגוס כערך נעלה: ישנם בני אדם שהלוגוס שלהם גדול משל אחרים. הרקליטוס הרבה להשתמש במילה במשמעות זו.

לכל ההגדרות משותפת ההנחה כי הלוגוס הוא המכונן של הסדר האלוהי והאנושי. בין החוק האלוהי לחוק האנושי ישנו מתאם הרמוני נתון מראש. מתאם זה קיים במדע, במוזיקה (תורת ההרמוניה, ר' מוזיקה קלאסית) ובאמנויות. בלוגוס ישנה גם התאמה בין רעיון לבין מימוש וביצוע אייקוני (עניין זה בולט גם בלוגו). פילוסוף הדקונסטרוקציה ז'ק דרידה (Derrida) כינה מסורת זו, שהלוגוס במרכזה, לוגוצנטריזם. הלוגוצנטריזם מעמיד במרכז את השכל (של האל, של עולם התופעות) וגוזר את משתני הניסיון על-פי מידתו. הלוגוס מניח שקיים מקור ודאי ראשוני המצוי מעבר לטקסט ואחראי לכינון המבנים הלוגיים הנשענים עליו (Derrida, 1981).

הדקונסטרוקציה מבקרת את ההנחות הללו. היא מצביעה על אסטרטגיות של פירוק מול שלטונו המוחלט של הלוגוס במסורת המערבית. הטרוגניות, היברידיות, ריבוי משמעויות (ע"ע פוליסמיות) – אלה כמה מן האסטרטגיות שנועדו ליצור דה-מיסטיפיקציה של הלוגוס ולגלות את משחק ההבדלים המתקיים בתוך אחדותו המדומה.

Derrida, J. 1981: "The Father of the Logos", in: Dissemination, trans. B. Johnson, Chicago: Chicago University Press.