אגרון (מערכת מידע) (original) (raw)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דף מהתוכנה

אגרון היא מערכת מידע בלתי חוקית שהופצה דרך האינטרנט בשנת 2006, ומכילה נתונים ממאגרי המידע של מרשם האוכלוסין הישראלי, על כלל אזרחי ותושבי ישראל דאז. באמצעות התוכנה ניתן לבצע שאילתות וחיתוכים מתוחכמים לפי פרמטרים על כלל אזרחי המדינה ולעקוב אחר קשרי המשפחה המלאים לדורותיהם. התוכנה הופצה בחופשיות באתרי אינטרנט שונים, והגיעה לישראלים רבים.

למאגר אגרון קדמו מספר הדלפות שונות של מאגרי הנתונים בשם "מרשם", "רישומון", "חיפושון", "פנקס בוחרים". ההדלפות הראשונות הופצו עוד בשנת 1994 דרך תקליטורים.[1]

מאגר הנתונים מכיל, עבור כ-9 מיליון אזרחים במדינה[2] (אזרחים חיים, וכאלה שנפטרו):

  1. שם מלא
  2. מספר תעודת זהות
  3. מספר טלפון (לא תמיד)
  4. כתובת מגורים
  5. תאריך לידה, תאריך עלייה ותאריך פטירה
  6. פרטי קרובי המשפחה
  7. מין
  8. מצב משפחתי (נשוי/רווק/גרוש/אלמן)
  9. ארץ לידה.

ישנן מספר גרסאות לתוכנה, וכמות הפרטים והעיצוב משתנים מגרסה לגרסה.

בשנת 2009 החלה חקירה של הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט; כיום קרויה הרשות להגנת הפרטיות) במשרד המשפטים למקור ההדלפה, ובתחילה נטען מצד משרד הפנים שההדלפה נעשתה ככל הנראה על ידי אחת המפלגות, אשר קיבלה את פנקס הבוחרים לשם תהליך הבחירות. חקירת משרד המשפטים גילתה בסופו של דבר, שהמקור למידע הוא אכן מאגר מרשם האוכלוסין, ומאגר זה נגנב על ידי עובד מיקור חוץ של משרד הרווחה, אשר לקח את המידע לביתו, והתקין אותו במקום עבודתו החדש. בביתו של אותו עובד נמצאו מסמכים רגישים נוספים, אשר הבולט שבהם הוא פנקס האימוץ של מחוזות ירושלים ותל אביב. החקירה הובילה לחמישה חשודים נוספים, חלקם מתכנתי מחשבים, שהואשמו בעבירות פגיעה בפרטיות ועבירות נוספות בשל חלקם בהפיכת מרשם האוכלוסין של מדינת ישראל לתוכנה ידידותית לציבור.

במאי 2012 הוגש כתב אישום נגד שישה נאשמים בהעתקת המאגר של מרשם האוכלוסין והפצתו.[3] נאשם אחד הורשע במסגרת עסקת טיעון ונגזרו עליו 5 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי של 50,000 ש"ח.[4] על שני נאשמים נוספים שהורשעו בעסקת טיעון נגזרו עונשים דומים.[5]

ב-30 בינואר 2014 הורשע במסגרת הסדר טיעון מאיר ליוור, שפרסם את תוכנת האגרון לציבור הרחב באמצעות האינטרנט, בעבירות של פגיעה בפרטיות ושיבוש מהלכי משפט.[6] הוא נדון ל-18 חודשי מאסר.[7] בפברואר 2014 הורשע בפרשה שלום ביליק, העובד שהעתיק את המאגר במשרד הרווחה ובכך החל את תהליך הפצתו. בספטמבר 2017 נגזרו על ביליק שנת מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס בסך 100 אלף ש"ח.[8] בקשת רשות ערעור שלו לבית המשפט העליון נדחתה. בהחלטתו כתב השופט ג'ורג' קרא: "בשים לב לכך שהמבקש היווה 'גורם בלעדיו אין' בהפצתה של נגזרת מרשם האוכלוסין לרשת האינטרנט, פעל תוך מעילה באמון שניתן לו במסגרת עבודתו, והביא לחשיפתו של מידע חסוי תוך פגיעה בפרטיותם של יחידי הציבור ואף סיכון ביטחון המדינה, אני סבור כי האיזון שערכו הערכאות הקודמות ראוי, ולא מצאתי כי מתעורר חשש לעיוות דין או כי ישנה סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה."[9]

לפי משרד המשפטים, המידע הכלול באגרון מקל מאוד על פעולות זיוף והונאה, ואף מכיל מידע על אנשים אשר זהותם אמורה הייתה להישמר חסויה מטעמים ביטחוניים. התוכנה גם מקלה על גולשי פורומים לבצע דוקסינג על משתמשים אחרים באינטרנט בצורה יעילה ביותר בעזרת המידע הקיים במאגר.

  1. ^ גל מור, והפנקס פתוח, באתר ynet, 15 בדצמבר 2002
  2. ^ ניב ליליאן, אהוד קינן, מעקב: המידע האישי של אזרחי ישראל מופץ ברשת, באתר ynet, 11 באוקטובר 2007
  3. ^ חן מענית, ‏אישום: העתיקו את מרשם האוכלוסין והפיצו אותו באינטרנט, באתר גלובס, 13 במאי 2012
  4. ^ יקי אדמקר, המורשע הראשון בפרשת אגרון: בן 32 מבני ברק, באתר בחדרי חרדים, 28 ביוני 2012
  5. ^ אנה נודל, ביהמ"ש גזר עבודות שירות על שני מעורבים בפרשת גניבת נתוני מרשם אוכלוסין, באתר "תקדין", 11 בפברואר 2013
  6. ^ מישאל לוי, ‏מפיץ ה"אגרון" באינטרנט הורשע במסגרת הסדר טיעון, באתר כיכר השבת
  7. ^ עדו בן פורת, 18 חודשי מאסר למפיץ תוכנת "אגרון", באתר ערוץ 7, 7 ביוני 2016
  8. ^ יוסי הטוני, שנת מאסר בפועל לנאשם האחרון בפרשת גניבת מרשם האוכלוסין, "אנשים ומחשבים", 27 בספטמבר 2017
  9. ^ רע"פ 3337/18 שלום ביליק נ' מדינת ישראל, ניתן ב־15 במאי 2018