יצחק ריבקינד (original) (raw)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אין תמונה חופשית

יצחק רִיבְקִינְד (באנגלית: Isaac Rivkind; ז' באדר [תרנ"ה](/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%A0%22%D7%94 "תרנ"ה"), 3 במרץ 1895, לודז', רוסיה (פולין) – [י"ט בשבט](/wiki/%D7%99%22%D7%98%5F%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98 "י"ט בשבט") [תשכ"ח](/wiki/%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%97 "תשכ"ח"), 18 בפברואר 1968[1], ניו יורק) היה חוקר פולקלור, היסטוריון וביבליוגרף, פעיל מטעם תנועת המזרחי וספרן ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק.

יצחק ריבקינד, בן ברוך דניאל, נולד למשפחה של תלמידים חכמים, ולמד אצל הרב רפאל שפירא בישיבת וולוז'ין שברוסיה הלבנה (אז חלק מרוסיה, כיום בלארוס) וכן בישיבת פוניבז' שבליטא. בהשפעתן התקרב לרעיון הציוני ולתנועת "המזרחי".

בשנת [תרע"ג](/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%A2%22%D7%92 "תרע"ג") [דרושה הבהרה], בהיותו בן 18 בלבד, פרסם את חיבורו הראשון, "ישיבת פוניבז'" (נדפס בעיתון "הצפירה", ורשה תרע"ג).

בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה ממנהיגי תנועת "המזרחי" בפולין, ובשנת 1918 ייסד את "צעירי המזרחי". כבר בתקופה זו החל להתפרסם ככותב מחונן, בקשר למאמרים שפרסם בעיתונות היהודית, בנושא הציונות והיהדות. באותו זמן (1918) הוציא לאור בוורשה את ספרו הראשון, המזרחי ותקופותיו, שעסק בחקר תולדות תנועת המזרחי והתפתחותה. שנה אחר כך הוציא לאור את ספרו על הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), חייו ופעולותיו, ועל יחסו לתנועת חיבת ציון. את הספר הקדיש לדודו, רבי מרדכי זיסקינד, מחלוצי היישוב היהודי בארץ ישראל וממייסדי פתח תקווה.[2]

בשנת [תר"פ](/wiki/%D7%AA%D7%A8%22%D7%A4 "תר"פ")[דרושה הבהרה] נשלח כנציג מטעם יהודי פולין לקונגרס הציוני שנערך בלונדון. באותה השנה נסע מטעם "המזרחי" לגייס תומכים לתנועה בארצות הברית, אבל לנוכח ההבדל שמצא בין יהודי ארצות הברית ליהודי פולין (את הראשונים מצא פחות חדורי אידיאלים מהאחרונים), החליט לזנוח את פעילותו הפוליטית, להישאר בארצות הברית ולהתמסר למחקר. הוא ביקש לכתוב חיבורים על הישיבות שבהן למד ועל הפולקלור של יהודי פולין, והחל לבקר לשם כך בקביעות בספריית בית המדרש לרבנים באמריקה. בשנת [תרפ"א](/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%A4%22%D7%90 "תרפ"א")[דרושה הבהרה] פרסם בעיתון "העברי" בניו יורק את מאמרו "כורעים בשמחת תורה", שבו הפגין את יכולתו כחוקר. בשנת [תרפ"ג](/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%A4%22%D7%92 "תרפ"ג") התקבל לעבוד בספרייה, ובה למד לראשונה את מקצוע הביבליוגרפיה. הוא המשיך לעבוד בספרייה זו במשך 36 שנים, עד לפרישתו.

בארצות הברית נשא לאישה את יהודית,[3] ונולדו להם שני ילדים: בן בשם ברוך דניאל[4] ובת בשם ידידה.[5]

ריבקינד נפטר בניו יורק בשנת [תשכ"ח](/wiki/%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%97 "תשכ"ח")[דרושה הבהרה] והובא למנוחות בתל אביב.[6]

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[7].

ריבקינד כתב עשרות ספרים ומאות חיבורים[8], בעיקר בשפות יידיש, עברית ואנגלית.

בתחום הביבליוגרפיה, ידועה הייתה סדרת מאמריו בשם: "דקדוקי ספרים"[9], בה עסק בהשוואת טפסים של ספרים מודפסים וההבדלים ביניהם. כמו כן כתב רשימות ביבליוגרפיות לנושאים שונים (כגון, חיבורים על בר המצווה והנושאים הקשורים בה, הגדות של פסח, שאול גינזבורג ועוד).

ריבקינד עסק רבות גם במחקר הפולקלור היהודי ופרסם מאמרים על משחקים, בר המצווה, שירה יהודית, כסף יהודי, מנהגים וחיים יהודיים.[10]

בנוסף פרסם ספרים על התנועה הציונית וחלק מאישיה וכן על מספר רבנים.

• מנחה ליצחק, למלאת עשרים וחמש שנה לכהונת ספרן בישראל, ביבליוגרפיה של כתבי יצחק ריבקינד, ערוכה בידי מרדכי קוסובר, אברהם דוקר; ניו יורק, איגוד הספרנים היהודים, תש"ט.

• "המשך מנחה ליצחק", הדואר, כ"ט באדר ב', תשכ"ה (המשך הרשימה הביבליוגרפית של כתביו).

• תואר דוקטור של כבוד מטעם בית המדרש לרבנים, על מחקריו ועבודתו.

• המזרחי ותקופותיו, וורשה: צעירי המזרחי, תרע"ח-1918.

• הנצי"ב ויחוסו ל"חבת ציון", לודז’: צעירי-מזרחי, תרע"ט.

• די היסטאָרישע אַלעגאריע פֿון ר׳ מאיר ש"ץ, ווילנע: בדפוס ווילנער פֿאַרלאַג פֿון קלעצקין, 1929. (ביידיש)

• שאול גינזבורג, ביבליאגראפיע 1892-1937, ניו יארק: שאול גינזבורג 70-יאהריגער יוביליי קאמיטעט, תרצ"ח. (ביידיש)

• לאות ולזכרון, תולדות "בר מצווה" והתפתחותו בחיי העם ותרבותו, בצירוף ביבליוגרפיה עם הערות; ניו יורק: דפוס האחים שולזינגר, תש"ב. נדפס ב-1000 טפסים.

• דער קאמף קעגן אזארטשפילן ביי יידן, א שטודיע אין פינף הונדערט יאר יידישע פאעזיע און קולטור געשיכטע; ניו יארק: יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט פילאלאגישע סעקציע, תש"ו. (ביידיש)

• כליזמרים, פרק בתולדות האמנות העממית (בקורת ותוספת פרקי הוי); ניו יורק: דפוס Futuro Press, תש"ך.

• יידישע געלט אין לעבנסשטייגער, קולטור-געשיכטע און פאלקלאר, לעקסיקאלאגישע שטודיע; ניו-יארק: האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, תש"ך. (ביידיש)

• ר’ חיים ליברמן איש הספר החבד"י, ניו יורק: תשכ"ב.

• דיסרטציה על ר’ יצחק אלחנן, ניו יורק: תשכ"ב.

• אלהי ביאליק (הוצאה מיוחדת מתוך עין הקורא), ברלין: תרפ"ג-1923.

• אגרות ציון (לקורות תולדות חבת ציון, מתוך ספר שמואל, ירושלם: תרפ"ג), ירושלם: דפוס העברי, תרפ"ג.

• כבוש הספריות לעם (מתוך: הדואר), ניו יורק: ההסתדרות העברית באמריקה, תר"ץ.

• אליה מורפורגו, מסייעו של ויזל במלחמת ההשכלה לאור תעודות חדשות בצירוף מבוא והערות (נדפס בקובץ של פריידוס נ"ע), וויען: דפוס האוניווערזיטי אדולף האלצהויזען ויורשיו, תר"צ.

• לתולדות הדפוס העברי בפולין (בקורת ומלואים לספר: תולדות הדפוס העברי בפולניא לחיים דב פרידברג, מתוך: קריית ספר, שנה יא’ ספר א’ וב’); ירושלם: דפוס עזריאל, תרצ"ד.

• ספרות ההגדה של פסח, רשימה ביבליוגרפית (הדפסה מיוחדת מתוך קריית ספר, שנה יב’ ספר ב'); ירושלים: חמו"ל, תרצ"ה.

• ראש ישיבה אלמוני בוולוזין, רבי יחיאל מיכל מנשויז (מתוך: ספר טורוב, תרצ"ח), בוסטון: חמו"ל, תרצ"ח.

• המדפיסים יונה אשכנזי ובניו בקושטא, ניו יורק.

• תערוכת רש"י, בספרית בית-מדרש לרבנים באמריקה (הדפסה מיוחדת מהדואר, גליונות י"ג, י"ד), ניו יורק: ת"ש.

• מפנקסו של חזן ובדחן (מתוך: מנחה ליהודה, מוגש להרב יהודה ליב זלוטניק ליובלו הששים מאת חבריו וידידיו, בעריכת ש[מחה] אסף יהודה אבן שמואל ור’ בנימין; ירושלים, מוסד הרב קוק וההסתדרות העברית באפריקה הדרומית, תש"י-1950, עמ’ 235 - 257), ירושלים: תש"י.

• א. מ. דיקס ביבליאגראפישע רשימות, פון שאול גינזבורגס ארכיוו, איבערגעגעבן צום דרוק מיט אן אריינפיר און באמערקונגען (מתוך: ייווא בלעטער, באנד XXXVI; ניו יארק: ייווא, 1952. (ביידיש)

• ווערטער מיט ייחוס (מתוך: יודא א’ יאפע בוך, ניו יורק, 1958); ניו יארק: יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט ייווא, 1958. (ביידיש)

• הגדת פסח באספקלריה של הדורות (עיון היסטורי תרבותי וביבליוגרפי, מתוך: הדואר, תשכ"א); ניו יורק: תשכ"א.

• הגדות כתובות ומצירות במאה הי"ח (תדפיס מהדואר עם הוספות); ניו יורק: תשכ"ג.

• חזון יצחק, הקדמה לספר מועדים (מתוך: יצחק ניסנבוים, ס’ מועדים, דרשות נבחרות לחגים ולמועדים, תשכ"ה); ירושלים: תשכ"ה.

• דפים בודדים, מפיצים אור על קורות הישוב בא"י במאה השישית (תקא - תקצז) (מתוך: ירושלם: קובץ החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, מוקדש לזכר ר’ אברהם משה לונץ למלאת עשר שנים לפטירתו (א' אייר תרפ"ח) בעריכת א"ל סוקניק וי’ פרס, ירושלים: "דרום", תרפ"ח, עמ' קי"א-קע"ח), ג’נבה, I.D.C Micro Edition, תש"ם.

• דפים בודדים, מפיצים אור על קורות הישוב בא"י במאה השישית (סדרה ב', מתוך: ציון, כרך 5, 1933, ע’ קמח-קפא), ג’נבה: I.D.C Micro Edition, תש"ם.

• [א"מ הברמן](/wiki/%D7%90%22%D7%9E%5F%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F "א"מ הברמן"), "יצחק ריבקינד - איש הספר", אנשי ספר ואנשי מעשה, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ד, עמ' 70–72.

• Tuvia Preschel, "Isaac Rivkind (1895-1968)", Proceedings of the American Academy for Jewish Research, Vol. 37, (1969), pp. xxxii-xxxiv.

• רשימת הפרסומים של יצחק ריבקינד, בקטלוג הספרייה הלאומית.

מאמרים עליו

• ישעיהו וולפסברג, ר' יצחק ריבקינד, הצופה, 20 ביולי 1945
• ברוך שוחטמן, יצחק ריבקינד נאמן הספר העברי (במלאת לו חמשים שנה), דבר, 28 בדצמבר 1945
• ג. קרסל, יצחק ריבקינד, עם ביקורו בארץ, דבר, 20 ביוני 1947
• ג. קרסל, יצחק ריבקינד (לזכרו), דבר, 21 בפברואר 1968
• יצחק ריבקינד (1895-1968), דף שער בספרייה הלאומית
• יצחק ריבקינד, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מספריו

• הנצי״ב ויחוסו ל״חבת ציון״, לודז’, צעירי-מזרחי, תרע"ט, באתר היברובוקס.

ממאמריו בעברית

• לתולדות המשחק בישראל, "שלום בית", חורב, כרך א' (חוברת א'); ירושלים: דפוס סולומון, תרצ"ד, עמ' 82 - 91, באתר היברובוקס.
• משפטי קוביוסטוסים, חורב, כרך ב' (חוברת א'); ירושלים: דפוס סולומון, תרצ"ה, עמ' 60 - 66, באתר היברובוקס.
• לוח קושטאי בלתי נודע משנת ר"ע על עשרים שנה, עלים, לביבליוגרפיה וקורות ישראל, שנה שנייה, חוברת א', העורך: דוד פרענקיל, וינה: תרצ"ה-1935, עמ' 16 - 20, באתר היברובוקס.
• שתי אוטוביוגרפיות (דוד כהנא, חיים צבי לרנר), חורב, כרך ג' (חוברת ה'-ו'); ירושלים: דפוס סולומון, תרצ"ז, עמ' 176 - 184, באתר היברובוקס.
• תשובת הרב יהודה אריה מודינה, ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג, למלאת לו שבעים שנה (עורכים: שאול ליברמן, שניאור זלמן צייטלין, שלום שפיגל, אלכסנדר מארכס, יו"ר), חלק עברי, נוירק: האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, תש"ו, עמ' ת"א - תכ"ג, באתר "מסורתי".

ממאמריו ביידיש

• די היסטארישע אלעגאריע פון ר' מאיר ש"ץ, ווילנע: בדפוס ווילנער פארלאג פון קלעצקין, 1929, בארכיון האינטרנט.
• נאטיצן וועגן ווערטער, יידישע שפראך, באנד XVIII, נומ' 1; ניו יארק: יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט - יוו"א, אפריל 1958, עמ' 22 - 26, באתר היברובוקס.
• יידישע געלט, ניו-יארק: האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, תש"ך, בארכיון האינטרנט.

1. ^ תאריך הולדתו ותאריך פטירתו שונים במספר מקורות. ראו אתר הספרייה הלאומית, ביבליוגרפיה של הספר העברי ר"ל-תש"כ, ערך: "ריבקינד, יצחק בן ברוך דניאל".
2. ^ הנצי"ב ויחוסו ל"חבת ציון", לודז’, צעירי-מזרחי, תרע"ט; ההקדשה בפתח הספר. את הספר הקדיש גם לבן בנו של דודו, אברהם משה, שנפל חלל בעת המלחמה על ארץ ישראל.
3. ^ ראו בפתיחה לספרו לאות ולזכרון, תולדות בר המצווה; ניו יורק, דפוס האחים שולזינגר, תש"ב-1942.
4. ^ ריבקינד כתב לכבוד חגיגת בר המצווה שלו, את ספרו לאות ולזכרון, הנ"ל, והגיש לו אותו כשי. ראו בפתיחה לספר.
5. ^ עמ' י"א לספר לאות ולזכרון, הנ"ל.
6. ^ הפרטים על חייו הם על פי [א"מ הברמן](/wiki/%D7%90%22%D7%9E%5F%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F "א"מ הברמן"), "יצחק ריבקינד - איש הספר", אנשי ספר ואנשי מעשה, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ד, עמ' 70–72 (להלן: "הברמן, ריבקינד"); וכן על פי: Tuvia Preschel, "Isaac Rivkind (1895-1968)", Proceedings of the American Academy for Jewish Research, Vol. 37, (1969), pp. xxxii-xxxiv.
7. ^ ארכיון יצחק ריבקינד, בספרייה הלאומית
8. ^ שתי הרשימות הביבליוגרפיות של כתביו מונות יחד 322 כותרים.
9. ^ ודוק: אין מדובר בספר דקדוקי סופרים לרבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, אלא בסדרת מאמרים שפורסמו במספר כרכים של כתב העת הביבליוגרפי קריית ספר וכן בספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס למלאת לו 70 שנה, ניו יורק, בית המדרש לרבנים באמריקה, תש"י.
10. ^ הברמן, ריבקינד, עמ' 71.