החומה הגדולה של סין (original) (raw)
תוואי החומה הגדולה של סין
החומה הגדולה של סין (בסינית: 长城) היא מערכת ביצורים יוצאת דופן המשתרעת על פני שטח עצום לאורך הגבול הצפוני ההיסטורי של סין. החומה נחשבת לאחד מההישגים האדריכליים המרשימים ביותר בהיסטוריה האנושית, והיא שימשה להגנה על האימפריה הסינית מפני פלישות של אימפריות וקבוצות שונות, כולל האימפריה המונגולית.
בניית החומה החלה במאה ה-7 פני הספירה. שושלת צ'ין הקימה את החומה הגדולה הרציפה הראשונה במהלך המאה המאה ה-3 לפנה"ס על מנת להדוף את השיונגנו, שבט נוודים שתקף לעיתים קרובות יישובים סיניים. עם הזמן, החומה הורחבה ונבנתה מחדש על ידי כל שושלת. בתקופת שושלת מינג, החומה נבנתה מחדש והורחבה לאורכה הנוכחי שלה, וכתוצאה מכך הפכה היא הפכה לחומה הארוכה ביותר בעולם. החומה הסינית שימשה לא רק כמחסום הגנה, אלא גם כאמצעי תחבורה ותקשורת. מגדלי המשואות שימשו לאותת אזהרות והודעות שונות ליעדים מרוחקים.
כיום, המבקרים יכולים לחקור חלקים שונים של החומה, שלכל אחד מהם מאפיינים והיסטוריה ייחודיים משלו. החלק של החומה הגדולה באזור באדאלינג, אשר השתמר היטב, שנמצא רק במרחק 97 קילומטרים צפונית-מערבית לעיר בייג'ינג, הוא החלק המתוייר ביותר של החומה הסינית אשר מושך אליו מספר רב במיוחד של תיירים. החלקים של החומה הגדולה באזורים מוטיאניו, ג'ינשנלינג וג'יאנקו גם הם אזורים מתויירים במיוחד כאשר לכל אחד מהם אטרקציות ונופים ייחודיים.
גם הנוף והתרבות של האזורים בהם עוברת החומה מהוות אטרקציות מהותיות עבור המבקרים. החומה עוברת דרך יערות, הרים ומדבריות, כאשר באזורים מסוימים החומה עובר בסמוך לנופים עוצרי נשימה של אזורים שונים בחיק הטבע. המבקרים יכולים גם לבקר בכפרים ועיירות סמוכים על מנת ללמוד עוד על התרבות וההיסטוריה המקומית.
ביצורי החומה הגדולה של סין עוברים בכמה מחוזות ואזורים, כולל במחוז ליאונינג, במחוז הביי, בתחום העיר טיינג'ין, בתחום העיר בייג'ינג, באזור האוטונומי המונגולי מונגוליה הפנימית אשר בצפון סין, במחוז שאנשי, במחוז שאאנשי, באזור האוטונומי נינגשיה אשר בצפון מערב סין, ובמחוז גאנסו אשר במערב סין. בנוסף לכך, קטעים קטנים יחסית של החומה עוברים במדינות מונגוליה, קוריאה הצפונית ורוסיה.
החומה הגדולה של סין היא יעד חובה לכל מי שמבקר בסין. טיול על החומה יכולה להיות הרפתקה מרגשת ומתגמלת במיוחד. מתוך הכרה בחשיבותה ההיסטורית והתרבותית, החומה הגדולה של סין הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ב-1987.
פיתוח החלקים השונים של החומה הגדולה של סין לאורך ההיסטוריה
החומה נבנתה מחדש מספר פעמים במהלך ההיסטוריה על ידי שושלות שונות של קיסרים:
- החומה הגדולה הראשונה - נבנתה על ידי צ'ינג שי הואנג די, בשנים 221–207 לפנה"ס.
- החומה הגדולה השנייה - נבנתה על ידי שושלת האן, בשנים 205–127 לפנה"ס.
- החומה הגדולה השלישית - נבנתה על ידי שושלת ג'ין, בשנת 1200 לספירה.
- החומה הגדולה הרביעית - נבנתה על ידי שושלת מינג, בשנים 1367–1644 לספירה.
החומה הגדולה הראשונה
החומה הגדולה הראשונה צוותה להיבנות בשנת 214 לפנה"ס על ידי הקיסר צ'ין שה-חואנג משושלת צ'ין, אחרי שביסס את שלטונו ואיחד את סין לקיסרות אחת בפעם הראשונה בהיסטוריה. החומה נועדה למנוע פשיטות שנעשו בדרך כלל על ידי שבטי שיונגנו מהצפון. 500,000 פועלים השתתפו בבניין החומה הגדולה הראשונה, שנבנתה במשך 32 שנים. אף על פי שהחומה מנעה פלישות מבחוץ, היא לא מנעה הפיכות שלטוניות מבפנים, שהובילו לשינוי המשטר בשנת 206 לפנה"ס, וההנהגה עברה לידי שושלת אחרת של קיסרים - שושלת האן. הקיסר הראשון משושלת זו, גאוזו, מיהר לראות את היתרונות שבחומה כנגד פולשים וציווה לבנות חומה נוספת, שהשתרעה עד לזהאוקסיאנג שבמחוז גאנסו.
החומה הגדולה השנייה
למעלה מ-70 שנה מאוחר יותר, שושלת האן עוד נאבקה עם פולשים, בזמן שהחומה הגדולה התפוררה ונהרסה לאיטה, ופולשים אף פרצו פרצות בה בכמה וכמה מקומות. בשנת 130 לפני הספירה, הקיסר וודי משושלת האן פצח בתוכנית של הארכה, שיקום וחיזוק החומה הגדולה הראשונה המקורית. אחרי שהקיסר סיים לכבוש אזורים נוספים בסין ב-127 לפנה"ס, הוא ציווה להרחיב את החומה הגדולה, מה שיצר את החומה הגדולה השנייה. תוכנית ההרחבה כללה מוצבי חוץ בזהאנגייה, וואווי, ג'יאוקאן, דונהואנג ויומנגואן במחוז גאנסו, נוסף ללופנור ומוצבי חוץ אחרים במחוז שינג'יאנג. החומה הגדולה הוארכה לאורך פרוזדור הקסי, שדרכו סוחרי המשי היו נוסעים בדרך אל סין מן המערב.
כאשר שושלת האן התפרקה לשלוש הממלכות של ויי, שו ווו, ממלכת וויי הצפוניות החליטה להמשיך ולשמור על החומה הגדולה כדי להרחיק את נוודי הרואורן והקידאן מהמישורים הצפוניים. למרות התחזוקה השוטפת, נוודי הרואורן המשיכו לפרוץ פרצות בחומה. חומות נוספות נבנו בתוך ומחוץ לחומה הגדולה בממלכות השונות. בסופו של דבר, ממלכת ווי התמזגה עם ממלכת סוואי, הממלכה המאחדת, והודחה על ידי שושלת טאנג בשנת 618 לספירה.
החומה הגדולה לא הורחבה ולא שופצה עד ימי שלטונן של שושלת ליאאו ושושלת סונג. שושלת ליאאו שלטה בצפון, בזמן ששושלת סונג שלטה בדרום. שושלת ליאאו הייתה מוטרדת בעיקר על ידי שבטים באזור הצפון המזרחי של סין, שנקרא נוזהאן (הידוע בשם מנצ'ו במנדרינית), ואז הם בנו חומות הגנה לאורך הנהרות האילונג וסונגהואה. החומות הללו לא הצליחו לעצור את הפולשים מלהגיע.
החומה הגדולה השלישית
ב-1115, הנוזהאן הקימו את שושלת ג'ין, ומכיוון שהיו מהצפון כשלעצמם, הבינו שהמונגולים יבואו אחריהם. הקיסר ג'ין הורה לבנות חומה גדולה שלישית, שנבנתה במחוז האילונגג'יאנג והאזור האוטונומי של מונגוליה הפנימית. לאורך החומה שנבנתה זרמו תעלות מים.
למרות הביצורים המרשימים שנבנו, המונגולים הפילו את שושלת ג'ין בשנת 1276 והקימו את שושלת יואן. בתקופת שלטונה של שושלות יואן, החומה נפגעה קשות ובשנת 1368, שושלת מינג הסינית תפסה את רסן השלטון.
שושלת מינג, לאחר שנפטרו מהמונגולים, קבעו שלעולם לא ייכבשו שנית ושיהיו נשלטים על ידי אנשים מבחוץ. הקיסר הראשון של שושלת מינג, הונגוו, אייש מחדש את החומה הגדולה, בנה מבצרים ומוצבים לאורכה, ובנה את המצודה בג'יאיוגואן בשנת 1372 בקצה המערבי של החומה. הקיסר השני של שושלת מינג, יונגל, התמקד בשטח שמחוץ לאימפריה ושלח חוקרים ודיפלומטים אל העולם הגדול.
החומה הגדולה הרביעית
רק בקרב מבצר טומו נגד המונגולים, התחיל עניין מחודש בחיזוק החומה הגדולה. בין השנים 1569 ל-1583, החלקים המפורסמים ביותר של החומה הגדולה נבנו, ויצרו את החומה הגדולה הרביעית. החומה המחוזקת הצליחה להדוף מונגולים כמה וכמה פעמים.
המנצ'ו כבשו את סין בשנת 1644 והקימה את שושלת צ'ינג. מנקודה זו ואילך, החומה התחילה לאט להתפורר, ואבן וסלעים נלקחו ממנה לפרויקטי בנייה ובתים. המהפכה התרבותית בהחלט נתנה את אותותיה על החומה כאשר האנשים המקומיים והרשויות המקומיות עודדו פירוק של החומה הגדולה.
רק בשנת 1984, הנשיא דנג שיאופינג התחיל פרויקט שיקום והגנה על החומה הגדולה. בשנת 1987, החומה הגדולה של סין הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.
המספרים על גבי המפה שלהלן מסמנים בין היתר את המיקום של מוקדי העניין המצוינים לעיל.
מפת החומה הגדולה של סין
מצודת שאן-האי-גוואן היא הנקודה בה החומה הגדולה של סין מגיעה לים
40.354166666667116.006944444441 באדאלינג (Badaling).
40.287777777778116.068611111112 ג'ו-יונג-גואן (Juyongguan).
40.43801667116.56193 מוטניו (Mutianyu).
40.416666666667116.354 הואנגהואצ'נג (Huanghuacheng).
40.659139117.2817565 סימאטאי (Simatai).
40.6901117.157186 גוביקו (Gubeikou).
40.45436022116.464476597 ג'יאנקו (Jiankou).
40.676644117.2328648 ג'ינשנלינג (Jinshanling).
40.009363888889119.754144444449 שנחאיגואן (Shanhaiguan).
40.232265117.40608210 הואנגיאגואן (Huangyaguan).
40.223845124.51543811 הושאן (Hushan).
40.61886120.720512 שינגצ'נג (Xingcheng).
40.1176119.743913 ג'יומנקואו (Jiumenkou).
החומה החיצונית של שאנשי (The Outer Wall of Shanxi).
החומה הפנימית של שאנשי (The Inner Wall of Shanxi).
38.26548109.7388114 יולין (Yulin).
38.83887110.489615 שנמו (Shenmu).
חומת נינגקסיה המזרחית (The Eastern Ningxia Wall).
חומת נינגקסיה הצפונית (The Northern Ningxia Wall).
חומת נינגקסיה המערבית (The Western Ningxia Wall).
37.92781102.6328616 וואווי (Wuwei).
38.62409103.0901117 מינקין (Minqin).
38.93545100.4552918 ג'אנגיה (Zhangye).
39.8112198.2861819 מצודת שאן-האי-גוואן (Jiayuguan). מצודה עתיקה במחוז חביי, שנמצאת ליד העיר שאנהאיגוואן. נמצאת בנקודה שבה החומה מגיעה לים בוהאי, כ-300 ק"מ מזרחה לבייג'ינג. צורת המצודה היא ריבועית. כמו במצודות אירופיות, מסביב למצודה ישנו חפיר, שניתן היה לעלות למצודה בעזרת גשר מתרומם. קרוב לקטע זה החומה נכנסת לים בוהאי בצורה שמזכירה ראש דרקון, ומכאן השם "ראש הדרקון העתיק" שניתן לקטע זה של החומה.
36.06171103.8317720 לאנז'או (Lanzhou).
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.
יעדים סמוכים בולטים
[[עריכה](/w/index.php?title=%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%94%5F%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94%5F%D7%A9%D7%9C%5F%D7%A1%D7%99%D7%9F&action=edit§ion=16 "עריכת פסקה: "יעדים סמוכים בולטים"")]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.
מרכזי תרבות
- באדאלינג -
- חואנגחווצ'נג -
- מוטייניו -
- סה-מאטאי -
- ג'ינשאנלינג -
ערים
- דאנטונג -
- שן-יאנג -
- בייג'ינג -
- טיינג'ין -
- יאנגצ'ואן -
- ג'ומאדין -
- דונחואנג -
- קורלה -
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: החומה הגדולה של סין |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: החומה הגדולה של סין |