Omri Ben-Zvi | The Hebrew University of Jerusalem (original) (raw)
Papers by Omri Ben-Zvi
משפטים, 2021
תיאוריות של דיני חוזים מציעות הסבר והצדקה לדיני החוזים באמצעות עקרונות נורמטיביים שונים. המאמר מצ... more תיאוריות של דיני חוזים מציעות הסבר והצדקה לדיני החוזים באמצעות עקרונות נורמטיביים שונים. המאמר מצדד בדעה שלפיה, לפחות בתחום דיני החוזים, התיאוריה לא רק מרתקת מבחינה עיונית אלא חשובה מבחינה מעשית; היא משמשת אמצעי מתודולוגי לחשיפת העקרונות שביסוד הדין, ועל כן תורמת להבנה מעמיקה יותר של דיני חוזים ושל הכרעות בתחום זה. לצורך הדגמת גישה זו, המאמר עושה שימוש בפסק הדין בעניין ביבי כבישים שבו הציעו שופטי ההרכב עמדות שונות בנושא פירוש חוזים, ושעורר לאור זאת אי-בהירות לגבי השאלה האם פסק הדין הוא בגדר חידוש הלכתי הסוטה מהלכת אפרופים. לאחר הצגת פסק הדין, בוחן המאמר את בסיסו התאורטי, גם לרקע פסיקות אחרות של בית המשפט העליון מן העת האחרונה. הניתוח התאורטי נסמך על תיאוריות מגוונות ובהן: תיאוריית הרצון, יעילות כלכלית ותיאוריות מזרם הכתיבה המכונה ניאו-פורמליזם, תיאוריות המקדמות שיקולי הוגנות ומעודדות ערכים חברתיים וציבוריים ופלורליזם תאורטי. הבחינה התאורטית של פסק הדין נעשית גם לרקע טענות מלומדים שלהערכתם פסק הדין בעניין ביבי כבישים מסמן, מן ההיבט הענייני, סטייה מהלכת אפרופים. משותף לשיטות אלה הוא הניסיון לבחון את השלכותיו של פסק הדין בדרך של ניתוח פסק הדין מתוכו, תוך התרכזות ברטוריקה המשפטית של השופטים ומתן דגש על הכללים המשפטיים שנקבעו בו או על תוצאותיו. משותפת לשיטות אלה גם ההתעלמות הכמעט מוחלטת שלהן מהרלוונטיות של התיאוריה העומדת בבסיס כל הנמקה. המחברים טוענים כי המפתח להבנת פסק דין טמון דווקא בהארתו על ידי התאוריות השונות. לפי הטענה, ניתוח פסק הדין מתוכו, שאינו מאירו גם בזרקור תיאורטי, תופס רק חלק מן המכלול ומביא להחמצת חלק מרכזי מהתמונה, ובענייננו: להחמצת הסיפור המרכזי הגלום בפסק הדין ביבי כבישים.
משפטים
וגיות של הגירה, אשר מצויות היום בלב השיח המשפטי והציבורי בישראל ובעולם, חושפות לעתים מתח רעיוני ב... more וגיות של הגירה, אשר מצויות היום בלב השיח המשפטי והציבורי בישראל ובעולם, חושפות לעתים מתח רעיוני בסיסי הקיים בתיאוריה של זכויות היסוד. מצד אחד, החשיבה הרווחת על זכויות יסוד גורסת שזכויות אלו הן אוניברסליות – הן מוכרות ביחס לאדם באשר הוא אדם. מצד שני, הכרה בזכויות גוררת הטלת חובה מקבילה על גורם כלשהו לכבד את הזכות. במקרה של זכויות יסוד, הרי שהן צריכות להיות מכובדות בראש ובראשונה על ידי המדינה. מכאן, שעל פי מרבית התיאוריות הרווחות בנושא, זכויות היסוד מתווכות על ידי המדינה – הן מניחות את ההגנה של המדינה כרכיב בסיסי בהסדר הכולל הקרוי "זכויות יסוד". ואולם, מקובל לסבור כי המדינה (ובטח מדינת הלאום) היא מסגרת שלטונית שראוי שתראה לנגד עיניה לא את טובת בני האדם כולם, אלא בראש ובראשונה את טובת חברי הקהילה הפוליטית שלה, ה-demos.
מתח בלתי-פתור זה מתבטא בישראל בגישה הבעייתית של בית המשפט לשאלת תחולת זכויות היסוד על זרים, במסגרת השלב החוקתי הראשון בביקורת השיפוטית. הפסיקה הישראלית המועטה המתייחסת לנושא העלתה באופן ראשוני שתי הצעות: הראשונה היא כי יש להתייחס לזרים ולאזרחים בצורה זהה, כלומר להכיר בזכויות היסוד של זרים באופן מלא. ההצעה השנייה היא כי "גרעין" זכויות היסוד חל הן על זרים והן על אזרחים ותושבים, ואולם זכויות שהן "בפריפריה" – ראוי שלא יוכרו ביחס לזרים. המאמר טוען ששתי התפיסות הללו הן בעייתיות, ממספר טעמים נורמטיביים ודוקטרינריים, וכי יש להחליף אותן בתיאוריה מפורטת ומבוססת יותר של תחולת זכויות היסוד על זרים.
הרעיון הבסיסי שהמאמר מקדם הוא כי יש להבחין בין זכויות יסוד שמבוססות מבחינה נורמטיבית על רכיב של שהייה במדינה לאורך זמן מינימלי מסוים ("זכויות מבוססות שהייה"; לדוגמה הזכות לקיום מינימלי בכבוד), לבין זכויות שההצדקה הנורמטיבית העקרונית שלהן אדישה לשהייה לאורך זמן במדינה (לדוגמה, הזכות לחיים). על בסיס ההבחנה הזו, המאמר טוען כי על המדינה לכבד באופן מלא את הזכויות החוקתיות של כל מי שהיא מקבלת שעליה להכיל בתוך גבולותיה לתקופה מינימלית מסוימת – אלה הם החברים המלאים "בקהילה החוקתית" של המדינה. יחד עם זאת, מי שאיננו עתיד להישאר לאורך אותו פרק זמן מינימלי בגבולות המדינה – אף הוא זכאי להכרה חוקתית, אך רק ביחס לאותן זכויות שאינן מבוססות שהייה. המאמר מסביר את התיאוריה הזו מבחינה משפטית ומבחינה פילוסופית.
Jurisprudence, 2019
Most legal theorists and philosophers of law who work in the analytic tradition believe that inte... more Most legal theorists and philosophers of law who work in the analytic tradition believe that intellectual progress in their fields necessarily means going 'deeper': coming up with more nuanced, precise and rigorous theories that are as responsive to the underlying facts and relevant normative consideration as possible. In fact, this belief is so entrenched and fundamental to legal theorists' self-perception, that it seems almost trivial to point this out. However, this methodological commitment is much harder to justify than it first seems. The essay aims to show this by analyzing the notion of depth and problematizing our current commitments to go 'as deep as possible.' The essay argues that our current methodological commitments do not flow logically from the nature of philosophical research, as is perhaps implicitly believed today. Instead, they represent a contingent choice, which caters to our psychological needs as scholars. Furthermore, the essay argues that this choice has disadvantages, and that a more relaxed ideal of depth in legal theory might be better in some respects. More specifically, the essay suggests that a less demanding ideal of depth would create an atmosphere of curiosity and enchantment that analytic research currently lacks.
Yale Journal of Law and the Humanities, 2018
Most authors of legal scholarship would probably hesitate to describe their writings as heroic ta... more Most authors of legal scholarship would probably hesitate to describe their writings as heroic tales of (intellectual) conquest and adventure. They would also most likely deny that they are unreliable storytellers. Equally, conventional accounts of legal scholarship tend to view legal scholarship as lacking common structure. This article challenges these assumptions by offering a novel aesthetic perspective on legal writing. We argue that most legal essays are modeled on a narrative device known as “the hero’s journey,” in which a protagonist (the scholar) overcomes a particularly frightening menace (the legal problem), and returns home with the bounty (the legal solution). However, there’s a twist: legal theorists are institutionally conditioned to treat this story suspiciously, looking for false and misleading features, thus (perhaps unconsciously) treating the narrator as unreliable. By exposing these common literary patterns this essay also reveals a unique and as-of-yet unexplored trade-off between two different qualities of legal scholarship: the more unreliable the reader finds the legal article, the greater aesthetic pleasure she derives therefrom. Consequently, many legal articles are, in a way, beautiful failures. That is, unsuccessful attempts to convince their reader in the truth of their thesis that nevertheless resonate with their readers aesthetically. This essay explores these ideas and explains their implications both from a law & literature and a philosophical perspective.
Yale Journal of Law & the Humanities, 2018
Most authors of legal scholarship would probably hesitate to describe their writings as heroic ta... more Most authors of legal scholarship would probably hesitate to describe their writings as heroic tales of (intellectual) conquest and adventure; They would also most likely deny that they are unreliable storytellers. Equally, conventional accounts of legal scholarship tend to view legal scholarship as lacking common structure. This challenges these assumptions by offering a novel aesthetic perspective on legal writing. We argue that most legal essays are modeled on a narrative device known as “the hero’s journey,” in which a protagonist (the scholar) overcomes a particularly frightening menace (the legal problem), and returns home with the bounty (the legal solution). However, there’s a twist: legal theorists are institutionally conditioned to treat this story suspiciously, looking for false and misleading features, thus (perhaps unconsciously) treating the narrator as unreliable. By exposing these common literary patterns this essay also reveals a unique and as-of-yet unexplored trade-off between two different qualities of legal scholarship: the more unreliable the reader finds the legal article, the greater aesthetic pleasure she derives therefrom. Consequently, many legal articles are, in a way, beautiful failures. That is, unsuccessful attempts to convince their reader in the truth of their thesis that nevertheless resonate with their readers aesthetically. This essay explores these ideas and explains their implications both from a law & literature and a philosophical perspective.
Searching for Contemporary Legal Thought, Justin Desautels-Stein & Chris Tomlins eds. (Cambridge University Press, 2017)
This chapter argues that contrary to what most philosophers of law believe, the long-standing div... more This chapter argues that contrary to what most philosophers of law believe, the long-standing divide between analytic and critical philosophy can in fact be bridged, at least in some cases, and that much can be gained from a constructive dialog between these two schools. To demonstrate this claim, the chapter analyzes an emerging view within analytic philosophy of law, which reduces legal norms to their effects on the overall set of moral obligations, duties and permissions of agents ("Law as Morality"). The chapter does not critique Law as Morality directly, but instead argues that though this position is presented as a novel analytic insight – indeed, as a breakthrough in jurisprudence – it is animated to a large extent by ideas that are thoroughly discussed in Critical Legal Studies literature. This result should surprise critics and analytic philosophers alike, as the two camps disagree on almost every facet of their thinking, but agree that they are discrete groups, engaged in wholly different projects. The chapter draws on this example to defend the more general thesis that critics and analytic philosophers share more similarities than they acknowledge.
Law & Philosophy
This paper addresses the phenomenon of judicial greatness by developing a general concept of grea... more This paper addresses the phenomenon of judicial greatness by developing a general concept of greatness and applying it to law. Under the view offered in the paper, greatness (in general, and also in law) is connected to theoretical or methodological diversification. When applied to adjudication, this means that great judges are revered because they successfully make a prima facie case for their novel adjudicative methods. This is not a judicial duty but rather a voluntary (and in some circumstances, morally supererogatory) project. However, once a judge succeeds in making such a prima facie case, he is exempt (to a certain degree) from other judicial duties (including the duty to follow the law). This thesis challenges many theories of judicial duty, which do not allow normative room for supererogatory actions in law. The paper demonstrates these claims by discussing two paradigmatic great judges – Chief Justice Marshall and Justice Holmes.
European Journal of Philosophy
This paper offers a new interpretation of Nietzsche's “higher men” doctrine, which explains how h... more This paper offers a new interpretation of Nietzsche's “higher men” doctrine, which explains how he can simultaneously hold the following two positions: first, that higher types are especially important or valuable; and second, that all moral claims are false (i.e. a crude error theory regarding morality). Nietzsche can coherently subscribe to both views by arguing that higher types have wide inter-subjective (prudential) value to lower types. More specifically, higher men, who are mainly characterized by their strong, commanding nature, fulfill a psychological need, common in most humans – the need to obey. The paper develops this conception of higher types and shows how it relates to Nietzsche's insights on culture, nihilism, and becoming.
Iyyun
This paper offers an interpretation of Nietzsche's doctrine of perspectivism which draws on his c... more This paper offers an interpretation of Nietzsche's doctrine of perspectivism which draws on his comments concerning "being" and "becoming." The paper maintains that becoming and perspectivism are more interconnected than is usually perceived. According to this reading of Nietzsche, perspectives are responsible both for the way we individuate the flow of becoming into concrete and separate objects, and for our normative orientation within the world. The result is an interpretation of Nietzsche that is faithful to his commitment to becoming, but also coheres with Nietzsche's naturalism. The paper provides exegetical support for this reading and defends it against possible objections.
Tulsa Law Review
This Article offers a novel descriptive theory of contract scholarship that focuses on the aesthe... more This Article offers a novel descriptive theory of contract scholarship that focuses on the aesthetics of various contract theories. Following Pierre Schlag, we explore aesthetics as pre-theoretical commitments that determine the form (but not the substance) of legal discourse. The Article explores four leading contract theories – promissory, reliance, economic and pluralistic conceptions of contract – and illustrates the manner each theories' substantive insights are interwoven with aesthetics commitments, animating and giving the theories their unique character. The Article sheds new light on various contract theories and shows how the aesthetic point of view can better explain their specific strengths and weaknesses.
This inquiry also clarifies why decades of insightful theoretical work have failed to establish the supremacy of any contract theory. The Article's main thesis in this respect is that the continuing struggle between different contract theories is isomorphous to the battle of aesthetics that rages in the legal community as a whole. Since there is no meta-aesthetic way to determine which aesthetic construction is correct – contract theories, which rely on different aesthetics, cannot produce conclusive evidence of their superiority.
Mishpatim (Hebrew U. Law Review), 2011
משפטים, 2021
תיאוריות של דיני חוזים מציעות הסבר והצדקה לדיני החוזים באמצעות עקרונות נורמטיביים שונים. המאמר מצ... more תיאוריות של דיני חוזים מציעות הסבר והצדקה לדיני החוזים באמצעות עקרונות נורמטיביים שונים. המאמר מצדד בדעה שלפיה, לפחות בתחום דיני החוזים, התיאוריה לא רק מרתקת מבחינה עיונית אלא חשובה מבחינה מעשית; היא משמשת אמצעי מתודולוגי לחשיפת העקרונות שביסוד הדין, ועל כן תורמת להבנה מעמיקה יותר של דיני חוזים ושל הכרעות בתחום זה. לצורך הדגמת גישה זו, המאמר עושה שימוש בפסק הדין בעניין ביבי כבישים שבו הציעו שופטי ההרכב עמדות שונות בנושא פירוש חוזים, ושעורר לאור זאת אי-בהירות לגבי השאלה האם פסק הדין הוא בגדר חידוש הלכתי הסוטה מהלכת אפרופים. לאחר הצגת פסק הדין, בוחן המאמר את בסיסו התאורטי, גם לרקע פסיקות אחרות של בית המשפט העליון מן העת האחרונה. הניתוח התאורטי נסמך על תיאוריות מגוונות ובהן: תיאוריית הרצון, יעילות כלכלית ותיאוריות מזרם הכתיבה המכונה ניאו-פורמליזם, תיאוריות המקדמות שיקולי הוגנות ומעודדות ערכים חברתיים וציבוריים ופלורליזם תאורטי. הבחינה התאורטית של פסק הדין נעשית גם לרקע טענות מלומדים שלהערכתם פסק הדין בעניין ביבי כבישים מסמן, מן ההיבט הענייני, סטייה מהלכת אפרופים. משותף לשיטות אלה הוא הניסיון לבחון את השלכותיו של פסק הדין בדרך של ניתוח פסק הדין מתוכו, תוך התרכזות ברטוריקה המשפטית של השופטים ומתן דגש על הכללים המשפטיים שנקבעו בו או על תוצאותיו. משותפת לשיטות אלה גם ההתעלמות הכמעט מוחלטת שלהן מהרלוונטיות של התיאוריה העומדת בבסיס כל הנמקה. המחברים טוענים כי המפתח להבנת פסק דין טמון דווקא בהארתו על ידי התאוריות השונות. לפי הטענה, ניתוח פסק הדין מתוכו, שאינו מאירו גם בזרקור תיאורטי, תופס רק חלק מן המכלול ומביא להחמצת חלק מרכזי מהתמונה, ובענייננו: להחמצת הסיפור המרכזי הגלום בפסק הדין ביבי כבישים.
משפטים
וגיות של הגירה, אשר מצויות היום בלב השיח המשפטי והציבורי בישראל ובעולם, חושפות לעתים מתח רעיוני ב... more וגיות של הגירה, אשר מצויות היום בלב השיח המשפטי והציבורי בישראל ובעולם, חושפות לעתים מתח רעיוני בסיסי הקיים בתיאוריה של זכויות היסוד. מצד אחד, החשיבה הרווחת על זכויות יסוד גורסת שזכויות אלו הן אוניברסליות – הן מוכרות ביחס לאדם באשר הוא אדם. מצד שני, הכרה בזכויות גוררת הטלת חובה מקבילה על גורם כלשהו לכבד את הזכות. במקרה של זכויות יסוד, הרי שהן צריכות להיות מכובדות בראש ובראשונה על ידי המדינה. מכאן, שעל פי מרבית התיאוריות הרווחות בנושא, זכויות היסוד מתווכות על ידי המדינה – הן מניחות את ההגנה של המדינה כרכיב בסיסי בהסדר הכולל הקרוי "זכויות יסוד". ואולם, מקובל לסבור כי המדינה (ובטח מדינת הלאום) היא מסגרת שלטונית שראוי שתראה לנגד עיניה לא את טובת בני האדם כולם, אלא בראש ובראשונה את טובת חברי הקהילה הפוליטית שלה, ה-demos.
מתח בלתי-פתור זה מתבטא בישראל בגישה הבעייתית של בית המשפט לשאלת תחולת זכויות היסוד על זרים, במסגרת השלב החוקתי הראשון בביקורת השיפוטית. הפסיקה הישראלית המועטה המתייחסת לנושא העלתה באופן ראשוני שתי הצעות: הראשונה היא כי יש להתייחס לזרים ולאזרחים בצורה זהה, כלומר להכיר בזכויות היסוד של זרים באופן מלא. ההצעה השנייה היא כי "גרעין" זכויות היסוד חל הן על זרים והן על אזרחים ותושבים, ואולם זכויות שהן "בפריפריה" – ראוי שלא יוכרו ביחס לזרים. המאמר טוען ששתי התפיסות הללו הן בעייתיות, ממספר טעמים נורמטיביים ודוקטרינריים, וכי יש להחליף אותן בתיאוריה מפורטת ומבוססת יותר של תחולת זכויות היסוד על זרים.
הרעיון הבסיסי שהמאמר מקדם הוא כי יש להבחין בין זכויות יסוד שמבוססות מבחינה נורמטיבית על רכיב של שהייה במדינה לאורך זמן מינימלי מסוים ("זכויות מבוססות שהייה"; לדוגמה הזכות לקיום מינימלי בכבוד), לבין זכויות שההצדקה הנורמטיבית העקרונית שלהן אדישה לשהייה לאורך זמן במדינה (לדוגמה, הזכות לחיים). על בסיס ההבחנה הזו, המאמר טוען כי על המדינה לכבד באופן מלא את הזכויות החוקתיות של כל מי שהיא מקבלת שעליה להכיל בתוך גבולותיה לתקופה מינימלית מסוימת – אלה הם החברים המלאים "בקהילה החוקתית" של המדינה. יחד עם זאת, מי שאיננו עתיד להישאר לאורך אותו פרק זמן מינימלי בגבולות המדינה – אף הוא זכאי להכרה חוקתית, אך רק ביחס לאותן זכויות שאינן מבוססות שהייה. המאמר מסביר את התיאוריה הזו מבחינה משפטית ומבחינה פילוסופית.
Jurisprudence, 2019
Most legal theorists and philosophers of law who work in the analytic tradition believe that inte... more Most legal theorists and philosophers of law who work in the analytic tradition believe that intellectual progress in their fields necessarily means going 'deeper': coming up with more nuanced, precise and rigorous theories that are as responsive to the underlying facts and relevant normative consideration as possible. In fact, this belief is so entrenched and fundamental to legal theorists' self-perception, that it seems almost trivial to point this out. However, this methodological commitment is much harder to justify than it first seems. The essay aims to show this by analyzing the notion of depth and problematizing our current commitments to go 'as deep as possible.' The essay argues that our current methodological commitments do not flow logically from the nature of philosophical research, as is perhaps implicitly believed today. Instead, they represent a contingent choice, which caters to our psychological needs as scholars. Furthermore, the essay argues that this choice has disadvantages, and that a more relaxed ideal of depth in legal theory might be better in some respects. More specifically, the essay suggests that a less demanding ideal of depth would create an atmosphere of curiosity and enchantment that analytic research currently lacks.
Yale Journal of Law and the Humanities, 2018
Most authors of legal scholarship would probably hesitate to describe their writings as heroic ta... more Most authors of legal scholarship would probably hesitate to describe their writings as heroic tales of (intellectual) conquest and adventure. They would also most likely deny that they are unreliable storytellers. Equally, conventional accounts of legal scholarship tend to view legal scholarship as lacking common structure. This article challenges these assumptions by offering a novel aesthetic perspective on legal writing. We argue that most legal essays are modeled on a narrative device known as “the hero’s journey,” in which a protagonist (the scholar) overcomes a particularly frightening menace (the legal problem), and returns home with the bounty (the legal solution). However, there’s a twist: legal theorists are institutionally conditioned to treat this story suspiciously, looking for false and misleading features, thus (perhaps unconsciously) treating the narrator as unreliable. By exposing these common literary patterns this essay also reveals a unique and as-of-yet unexplored trade-off between two different qualities of legal scholarship: the more unreliable the reader finds the legal article, the greater aesthetic pleasure she derives therefrom. Consequently, many legal articles are, in a way, beautiful failures. That is, unsuccessful attempts to convince their reader in the truth of their thesis that nevertheless resonate with their readers aesthetically. This essay explores these ideas and explains their implications both from a law & literature and a philosophical perspective.
Yale Journal of Law & the Humanities, 2018
Most authors of legal scholarship would probably hesitate to describe their writings as heroic ta... more Most authors of legal scholarship would probably hesitate to describe their writings as heroic tales of (intellectual) conquest and adventure; They would also most likely deny that they are unreliable storytellers. Equally, conventional accounts of legal scholarship tend to view legal scholarship as lacking common structure. This challenges these assumptions by offering a novel aesthetic perspective on legal writing. We argue that most legal essays are modeled on a narrative device known as “the hero’s journey,” in which a protagonist (the scholar) overcomes a particularly frightening menace (the legal problem), and returns home with the bounty (the legal solution). However, there’s a twist: legal theorists are institutionally conditioned to treat this story suspiciously, looking for false and misleading features, thus (perhaps unconsciously) treating the narrator as unreliable. By exposing these common literary patterns this essay also reveals a unique and as-of-yet unexplored trade-off between two different qualities of legal scholarship: the more unreliable the reader finds the legal article, the greater aesthetic pleasure she derives therefrom. Consequently, many legal articles are, in a way, beautiful failures. That is, unsuccessful attempts to convince their reader in the truth of their thesis that nevertheless resonate with their readers aesthetically. This essay explores these ideas and explains their implications both from a law & literature and a philosophical perspective.
Searching for Contemporary Legal Thought, Justin Desautels-Stein & Chris Tomlins eds. (Cambridge University Press, 2017)
This chapter argues that contrary to what most philosophers of law believe, the long-standing div... more This chapter argues that contrary to what most philosophers of law believe, the long-standing divide between analytic and critical philosophy can in fact be bridged, at least in some cases, and that much can be gained from a constructive dialog between these two schools. To demonstrate this claim, the chapter analyzes an emerging view within analytic philosophy of law, which reduces legal norms to their effects on the overall set of moral obligations, duties and permissions of agents ("Law as Morality"). The chapter does not critique Law as Morality directly, but instead argues that though this position is presented as a novel analytic insight – indeed, as a breakthrough in jurisprudence – it is animated to a large extent by ideas that are thoroughly discussed in Critical Legal Studies literature. This result should surprise critics and analytic philosophers alike, as the two camps disagree on almost every facet of their thinking, but agree that they are discrete groups, engaged in wholly different projects. The chapter draws on this example to defend the more general thesis that critics and analytic philosophers share more similarities than they acknowledge.
Law & Philosophy
This paper addresses the phenomenon of judicial greatness by developing a general concept of grea... more This paper addresses the phenomenon of judicial greatness by developing a general concept of greatness and applying it to law. Under the view offered in the paper, greatness (in general, and also in law) is connected to theoretical or methodological diversification. When applied to adjudication, this means that great judges are revered because they successfully make a prima facie case for their novel adjudicative methods. This is not a judicial duty but rather a voluntary (and in some circumstances, morally supererogatory) project. However, once a judge succeeds in making such a prima facie case, he is exempt (to a certain degree) from other judicial duties (including the duty to follow the law). This thesis challenges many theories of judicial duty, which do not allow normative room for supererogatory actions in law. The paper demonstrates these claims by discussing two paradigmatic great judges – Chief Justice Marshall and Justice Holmes.
European Journal of Philosophy
This paper offers a new interpretation of Nietzsche's “higher men” doctrine, which explains how h... more This paper offers a new interpretation of Nietzsche's “higher men” doctrine, which explains how he can simultaneously hold the following two positions: first, that higher types are especially important or valuable; and second, that all moral claims are false (i.e. a crude error theory regarding morality). Nietzsche can coherently subscribe to both views by arguing that higher types have wide inter-subjective (prudential) value to lower types. More specifically, higher men, who are mainly characterized by their strong, commanding nature, fulfill a psychological need, common in most humans – the need to obey. The paper develops this conception of higher types and shows how it relates to Nietzsche's insights on culture, nihilism, and becoming.
Iyyun
This paper offers an interpretation of Nietzsche's doctrine of perspectivism which draws on his c... more This paper offers an interpretation of Nietzsche's doctrine of perspectivism which draws on his comments concerning "being" and "becoming." The paper maintains that becoming and perspectivism are more interconnected than is usually perceived. According to this reading of Nietzsche, perspectives are responsible both for the way we individuate the flow of becoming into concrete and separate objects, and for our normative orientation within the world. The result is an interpretation of Nietzsche that is faithful to his commitment to becoming, but also coheres with Nietzsche's naturalism. The paper provides exegetical support for this reading and defends it against possible objections.
Tulsa Law Review
This Article offers a novel descriptive theory of contract scholarship that focuses on the aesthe... more This Article offers a novel descriptive theory of contract scholarship that focuses on the aesthetics of various contract theories. Following Pierre Schlag, we explore aesthetics as pre-theoretical commitments that determine the form (but not the substance) of legal discourse. The Article explores four leading contract theories – promissory, reliance, economic and pluralistic conceptions of contract – and illustrates the manner each theories' substantive insights are interwoven with aesthetics commitments, animating and giving the theories their unique character. The Article sheds new light on various contract theories and shows how the aesthetic point of view can better explain their specific strengths and weaknesses.
This inquiry also clarifies why decades of insightful theoretical work have failed to establish the supremacy of any contract theory. The Article's main thesis in this respect is that the continuing struggle between different contract theories is isomorphous to the battle of aesthetics that rages in the legal community as a whole. Since there is no meta-aesthetic way to determine which aesthetic construction is correct – contract theories, which rely on different aesthetics, cannot produce conclusive evidence of their superiority.
Mishpatim (Hebrew U. Law Review), 2011