Yigal Tepper - Academia.edu (original) (raw)
Uploads
Papers by Yigal Tepper
Hadashot Arkheologiyot: Exavations and Surveys in Israel, 110, 1999
Hadashot Arkheologiyot, 1989
Hadashot Arkheologiyot, 1983
Hadashot Arkheologiyot, 1984
Jerusalem and Eretz-Israel, 2003
A 60-Year Old War - Conversations, Research and References on Israel's Independence War, Ed. Shiran O., The Israeli Ministry of Defense., 2008
The Ancient Village in Eretz Israel, Ed. Safrai Z., Dar S., Eretz - Studies and Publications in Geography to Promote Eretz-Israel Knwoledge, Eretz - Tel Aviv University., 1997
Studies in the Geography of Eretz-Israel, Ed. Kark R., Salomon I., Israel Exploration Society, Department of Geography, the Hebrew University, 1993
Man and land in Eretz-Israel in antiquity. Ed. A. Kasher, A. Oppenheimer, U. Rappaport, 1986
Walk Through the Land. Jerusalem: Israel Exploration Society, 2016
Between Sea and Desert: On Kings, Nomads, Cities and Monks. Land of Galilee 5, 2019
Jerusalem and Eretz-Israel, 2018
Cathedra: For the History of Eretz Israel and Its Yishuv, 1991
The Galilean Arbel is mentioned in a variety of historic sources from the end of the Hasmonean pe... more The Galilean Arbel is mentioned in a variety of historic sources from the end of the Hasmonean period. It has been generally identified with Irbid. However, a new analysis of historic materials and their comparison with archaeological evidence leads to a different topographic identification. The article analyzes four components: the caves of Arbel and the fortifications of the zealots against Herod; the village of Arbel; the fortified wall designed to protect the complex of caves during the Great Revolt, and the fertile valley of Arbel, the source of the village's flourishing economy during the period of the Mishnah and the Talmud. The conclusions lead to the identification of ancient Arbel with the ruins of Hamam-V'radim lying at the joint source of Naḥal Arbel and Naḥal Saviona in the Valley of Arbel. The major section of the ruins, at the foot of Mt. Nitai, contain hewn caves from which the settlement derived its name, 'the village of the Arbel caves'. On both sides of the valley, caves were prepared to serve as refuge for the fighters against Herod, and above them, on the top of Mt. Nitai, a fortified wall was built. Only during the Middle Ages was the name of Arbel changed to that of the nearby Khirbet Irbid, as part of Jewish and Muslim burial traditions that developed in Galilee. A study of these traditions refutes their historic importance.
Hadashot Arkheologiyot - Excavations and Surveys in Israel, 2004
Hadashot Arkheologiyot - Excavations and Surveys in Israel, 2004
Safrai S., and Safrai Z., Mishnat Eretz Israel, 2011
Hadashot Arkheologiyot: Exavations and Surveys in Israel, 110, 1999
Hadashot Arkheologiyot, 1989
Hadashot Arkheologiyot, 1983
Hadashot Arkheologiyot, 1984
Jerusalem and Eretz-Israel, 2003
A 60-Year Old War - Conversations, Research and References on Israel's Independence War, Ed. Shiran O., The Israeli Ministry of Defense., 2008
The Ancient Village in Eretz Israel, Ed. Safrai Z., Dar S., Eretz - Studies and Publications in Geography to Promote Eretz-Israel Knwoledge, Eretz - Tel Aviv University., 1997
Studies in the Geography of Eretz-Israel, Ed. Kark R., Salomon I., Israel Exploration Society, Department of Geography, the Hebrew University, 1993
Man and land in Eretz-Israel in antiquity. Ed. A. Kasher, A. Oppenheimer, U. Rappaport, 1986
Walk Through the Land. Jerusalem: Israel Exploration Society, 2016
Between Sea and Desert: On Kings, Nomads, Cities and Monks. Land of Galilee 5, 2019
Jerusalem and Eretz-Israel, 2018
Cathedra: For the History of Eretz Israel and Its Yishuv, 1991
The Galilean Arbel is mentioned in a variety of historic sources from the end of the Hasmonean pe... more The Galilean Arbel is mentioned in a variety of historic sources from the end of the Hasmonean period. It has been generally identified with Irbid. However, a new analysis of historic materials and their comparison with archaeological evidence leads to a different topographic identification. The article analyzes four components: the caves of Arbel and the fortifications of the zealots against Herod; the village of Arbel; the fortified wall designed to protect the complex of caves during the Great Revolt, and the fertile valley of Arbel, the source of the village's flourishing economy during the period of the Mishnah and the Talmud. The conclusions lead to the identification of ancient Arbel with the ruins of Hamam-V'radim lying at the joint source of Naḥal Arbel and Naḥal Saviona in the Valley of Arbel. The major section of the ruins, at the foot of Mt. Nitai, contain hewn caves from which the settlement derived its name, 'the village of the Arbel caves'. On both sides of the valley, caves were prepared to serve as refuge for the fighters against Herod, and above them, on the top of Mt. Nitai, a fortified wall was built. Only during the Middle Ages was the name of Arbel changed to that of the nearby Khirbet Irbid, as part of Jewish and Muslim burial traditions that developed in Galilee. A study of these traditions refutes their historic importance.
Hadashot Arkheologiyot - Excavations and Surveys in Israel, 2004
Hadashot Arkheologiyot - Excavations and Surveys in Israel, 2004
Safrai S., and Safrai Z., Mishnat Eretz Israel, 2011
The Hiding Complexes in the Judean Shephelah - מערכות-המסתור בשפלת יהודה, 1987
כשלון מלחמת בר-כוכבא, לאחר שנות הצלחה מועטות, הטיל צל כבד על הנהגת המרד, מטרותיו ומהלכיו, ופתח פת... more כשלון מלחמת בר-כוכבא, לאחר שנות הצלחה מועטות, הטיל צל כבד על הנהגת המרד, מטרותיו ומהלכיו, ופתח פתח לספקולציות היסטוריות ופסבדו-היסטוריות, שהמתח הרגשי רב בהן מהביקורת המדעית. הספר מסכם תופעה ארכיאולוגיה מרתקת, שהתגלתה ונחקרה בתשע השנים האחרונות. יש בה, להערכת המחברים, כדי לפתוח צוהר ולהאיר את הקודמות למלחמת בר-כוכבא ומהלכה.
הספר מערכות המסתור בשפלת יהודה נחלק לארבעה שערים: הנתונים הבסיסיים, וזאת במידה אובייקטיבית ככל הניתן, מובאים בשני השערים הראשונים. ניתוח הנתונים, עם מסקנות כרונולוגיות והיסטוריות, מובאים בשבי השערים האחרונים. שער המבואות מפרט את הרקע הפיזי של תחום תפוצתן העיקרי של המערכות - שפלת יהודה, תולדות מחקרן, ודרך חקירת התופעה. במפת התפוצה מסומנים בשפלת יהודה למעלה מ-100 אתרים, ובהם יותר מ-300 מערכות, וכן 7 אתרים בהר יהודה.
גילוי מסתורים תת-קרקעיים בגליל הוא פועל יוצא של החקירה בשפלת יהודה. גם אם ישנה הסתייגות מהכללתן של כמה מהמערכות הצפוניות במסגרת המוגדרת כמערכות-מסתור - גילויין בצפון משמעותי ורב חשיבות.
השער השלישי בספר עוסק בממצאים ממערכות-המסתור, בכרונולוגיה ובמסקנות היסטוריות מוגבלות בהיקפן.
Beth She'arim: The Village and nearby Burials - בית-שערים: הישוב והקבורה לצידו
גבעת בית-שערים, שנמצאת בדרום הגליל התחתון וצופה על נוף הקישון מעמק-החוף עד עמק-יזרעאל, כונתה שיך ... more גבעת בית-שערים, שנמצאת בדרום הגליל התחתון וצופה על נוף הקישון מעמק-החוף עד עמק-יזרעאל, כונתה שיך אבריך לפי קבר קדוש או ברכה בהגייה מקומית. הקרן-הקיימת-לישראל רכשה את אדמת הגבעות והעמידה אותן לרשות משפחת השומר אלכסנדר זייד. בזמן הקמת צריף המגורים למשפחתו בראש הגבעה נחשף קיר בנוי מאבני גזית. אלכסנדר זייד הזמין את בנימין מיזלר (מזר) לבוא ולראות את השרידים, ועזר לחופרים בעבודתם עד שנרצח בשנת 1938 ובניו המשיכו בכך אחריו.
בנימין מזר ניהל את עונות החפירות הארכיאולוגיות הראשונות על גבעת בית-שערים בימי המאורעות (1940-1936), ונחמן אביגד בשנים הראשונות של מדינת ישראל (1958-1953).
מפעל החפירות שנעשה בעזרת מורים, סטודנטים ובוגרים של האוניברסיטה העברית בירושלים ובעזרת עולים חדשים היה התנסות ראשונה לארכיאולוגים בראשית דרכם ועורר הד ציבורי רחב ותחושות לאומיות בתקופת טרום המדינה ובשנים הראשונות של מדינת ישראל.
על גבעת שיך אבריך ובמורדותיה נחשפו שרידי יישוב מתקופת הברזל שהתפתח בתקופה ההלניסטית והרומית. שיאו של היישוב היה בימי רבי יהודה הנשיא ובימים שהסנהדרין שכנה בבית-שערים, ובזמן שהיישוב שימש מרכז קבורה ליהודי הארץ והתפוצות. מידע ראשוני על תשע עונות של חפירות ארכיאולוגיות בבית: שערים, פורסם ברבעונים, ובשנתונים ובספרים בהוצאת ה"חברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה" שהשתתפה במפעל החפירות בבית-שערים ונשאה בעול ניהול החפירה.
היום, לאחר שנות דור מזמן חשיפת שרידי בית-שערים, בא הספר "בית-שערים: היישוב והקבורה לצידו" למלא את החסר בכינוס מידע מעודכן על שרידי היישוב, לפי פרסומים ראשוניים של החופרים ולפי שרידים שנותרו במקום.
בין פרקי הספר: היבטים כלליים על תולדות היישוב ועל מיקומו במרחב גיאוגרפי והיסטורי; תיאור שרידי היישוב ותולדותיו ועל הקבורה הציבורית שהתפתחה לצידו, כולל מחקרים שנכתבו במיוחד לשם כך. רשימת המקורות שלוקטה בספר מציעה נתונים בלעדיים אודות שרידי היישוב בית-שערים ורשימה משותפת של ביקורות ומראי מקום מספרות המחקר אודות בית-שערים והקבורה לצידו, ממנה עולה כיצד החוקרים והציבור איבדו עניין בשרידי היישוב על הגבעה ועסקו בקבורה ובכתובות.
כתב היד הובא לפרופ' בנימין מזר שבירך את מטרתו, על הערכות השונות משלי המובאות בו, ואף הציע עזרה בהכנת כתב היד ובכתיבת מבוא. מותו הקדים את הכנת כתב היד לדפוס. הספר "בית-שערים: היישוב והקבורה לצידו" מוקדש על ידי המחברים לזכרם של פרופ' בנימין מזר ופרופ' נחמן אביגד, חוקרי בית-שערים שפעלו לחשיפת שרידי היישוב ואינם עוד.
The Roads that Bears the People: Pilgrimage Roads to Jerusalem in the Second Temple Period - דרכים נושאות עם: דרכי עולי הרגל אל ירושלים בימי הבית השני, 2013
בימים שבהם עמד בירושלים בית המקדש, שימשו העיר ומקדשה מוקד עלייה לרגל להמוני בית ישראל. במועדים קב... more בימים שבהם עמד בירושלים בית המקדש, שימשו העיר ומקדשה מוקד עלייה לרגל להמוני בית ישראל. במועדים קבועים עלו ברגל בני ישראל, ממקומות מושבם ברחבי הארץ ובתפוצות, מהלך מספר ימים בשיירות של אלפי אנשים - גברים, נשים וטף - בדרכם אל המקדש.
בספר תועדו עשרות מעלות מדורגים ברחבי ארץ ישראל, ונבדק היחס בין הסלילה הרומית האימפריאלית לדרכי עולי הרגל בימי הבית השני. תיאור הדרכים האלה ממחיש את התופעה של העלייה לרגל ומעניק למנהג היהודי עתיק היומין הזה, משמעות מחודשת.
ההיסטוריון, יוסף בן מתתיהו כינה את מעלה בית חוֹרוֹן – דרך מסורתית שהלכו בה עולי הרגל אל ירושלים בשם הציורי:
"(דרך) נושאת עם". הכינוי ההיסטורי הזה נתן את השראתו לשם של ספרנו.
יגאל ויותם טפר, אב ובנו, מחברי הספר הולכים שנים רבות בדרכים הקדומות והמסורתיות של עולי הרגל לאורכה ולרוחבה של הארץ, ופעילים גם בצוות המחקר של הכבישים הרומיים באוניברסיטת תל אביב.
בספרם מתוארת התופעה הארכיאולוגית הייחודית של המעלות המדורגים והחצובים לאורכן של הדרכים הקדומות והמסורתיות בארץ, המתכנסות כמניפה גדולה, מקצוות הארץ אל ירושלים.
ספרם הקודם, בית שערים - הישוב והקבורה לצידו, ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד
Um Rihan: A Village of the Mishansh - אום ריחן: עיירה מתקופת המשנה, 1986
Wadi Amud Region - איזור נחל עמוד, 2000
Archeological Views, 2016
The evidence for Roman-period roads in Judea-Palestine is abundant. Imperial roads were construct... more The evidence for Roman-period roads in Judea-Palestine is abundant. Imperial roads were constructed using the same methods as elsewherewith milestones at fixed distances. These milestones bear inscriptions that list the builder's name and the distance and destinations of the road. During the second and third centuries C.E., Roman engineers built many new roads all over the country. This road system allowed supplies to be moved between the main urban areas and army centers. But in our study of these roads, we noticed something else: At the pass of Beit Horon, northwest of Jerusalem, we first noticed a few curved steps, about 5.5 feet wide, alongside the Roman imperial road, the latter more than double the width of the steps. Both led toward Jerusalem. We assume that the curved steps were constructed first for walking, and only later a paved road was constructed beside them. The paved road had a low incline and a serpentine design, suitable for animal-drawn wagons. The Jewish historian Josephus called the traditional pilgrim road to Jerusalem up the Beit Horon ascent a "public road" (Greek: Demosia hodos), 1 or "[the road] that bears the people" (Greek: Leophoros). 2 This road was no doubt used by Jewish pilgrims on their way to the Temple in Jerusalem before its destruction by the Romans in 70 C.E.