Motherhood and Poverty (original) (raw)
Related papers
אימהוּת במדינת הרווחה: השיח והמדיניות של פסילת האימהוּת של נשים מוחלשות
Social Issues in Israel, 2019
Motherhood in the Israeli welfare state - the discourse and practice behind the disqualification of disadvantaged women's motherhood Abstract The article elaborates on motherhood in the Israeli welfare state and on the central role of state institutions, especially of the welfare system and the courts in undermining disadvantaged women's motherhood. It is argued that while the formal discourse emphasizes the value of biological motherhood, in practice underprivileged mothers' custody over their offspring can be easily expropriated. Single parent mothers are athe most susceptible population from which babies and children are being taken away to adoption or to welfare institutions. This welfare policy is justified by claims about the physical risk and abandonment situations of minors. Based on an auto-ethnographic study and social involvement that goes on for the last 25 years, it is suggested that poor single mothers' babies and children are being taken away to serve inter-organizational, professional and economic interests. The research on disadvantaged single-parent mothers and on the "out of home placement" of children at risk ignores this phenomenon. Hence, the article offers a critical analysis on this topic.
Gifted children in the periphery: Introduction. מחוננים בפריפריה: מבוא
The gifted child in the periphery: Studies in nurturing and teaching מחוננים בפריפריה: טיפוח הוראה ומחקר, 2011
איתור מחוננים החל בארץ כבר בשנת 1972; כיתות המחוננים הראשונות בארץ נפתחו כבר בשנת הלימודים 1973/4. בגלל מלחמת יום הכיפורים היה איחור-מה בפתיחת כיתות אלו, אך למרות המלחמה הן כיתת המחוננים בבית הספר ע"ש גרץ בתל אביב, הן כיתת המחוננים בבית הספר ע"ש דוד ילין בחיפה והן תכנית ההעשרה למחוננים בירושלים נפתחו כבר באותה שנת לימודים. כיום הרוב הגדול של ילדי ישראל משתתפים במבדקים של איתור המחוננות מטעם משרד החינוך בכיתות ב או ג. ילדי החינוך החרדי לא משתתפים באיתור. אחת הסיבות לכך היא כנראה העובדה, שהילדים הלומדים בזרם זה אינם נוטלים חלק בפעילויות חינוכיות המשותפות לילדים הלומדים בזרמים אחרים, וברוב התכניות למחוננים בארץ משתתפים הן תלמידי החינוך הכללי והן תלמידי החינוך הממלכתי-דתי. כמו כן, בנים בחינוך החרדי לומדים לימודי חול, בהיקף מוגבל ולאורך שנים מועטות בלבד, וראשי החינוך החרדי אינם מעוניינים שהם ישקיעו זמן נוסף בהעשרה, שכן זה יהיה בבחינת "ביטול תורה". בנות בחינוך החרדי כלל אינן מקבלות העשרה למחוננים ואף אינן נוטלות חלק במבדקי מחוננות. באוקטובר 2007 התחלתי ללמד בתכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון, וראיתי בכך הזדמנות חשובה להכניס למסגרת לימודי החובה בתכנית את הקורס "הילד המחונן בכיתה הרגילה". מטרתי היתה שהיועצות החינוכיות תלמדנה, במסגרת הכשרתן, על ילדים מחוננים, ותוכלנה לתרום לטיפוחם הקוגניטיבי, ולא פחות חשוב – לפתרון הבעיות הרגשיות, החברתיות והמשפחתיות הקשורות במחוננות. על אף העובדה, שכל הסטודנטיות שלי היו בעלות ידע והכשרה בחינוך מיוחד, ואף לא אחת מהן היתה עם רקע בחינוך למחוננים, הידע המובלע שלהן בנושא זה היה רב מאוד. חלק גדול מהן היו נשים מחוננות בעצמן; לרובן היו ילדים מחוננים. כך הפכו הפגישות השבועיות, שבמקורן נועדו להיות שיעור מבוא במחוננות, לסמינר לתואר שני שבו כל סטודנטית תרמה את ניסיונה, את הידע שלה ואת יכולותיה החינוכיות והקוגניטיביות, שהתפתחו במשך שנים רבות של הדרכה, הוראה, ניהול וארגון בתחומי החינוך השונים.
How shall I nurture my gifted daughter? In: Parenting the gifted child איך לעזור בטיפוח בתי המחוננת?
להיות הורים לילד מחונן Parenting the gifted , 2013
הבת המוכשרת נמצאת בסיכון להימצא בקונפליקט בין רצונותיה לבין רצונות החברה אליה היא שייכת, בין שאיפותיה לקידום מקצועי ואינטלקטואלי לבין מסרים מבולבלים, דו-משמעיים ואף סותרים הקשורים לקידומה המקצועי, מסרים שלא אחת מגיעים אף ממוריה (Kerr, 1997; Noble et al., 1999). בת כזאת תחוש סיפוק כל אימת שהיא מעפילה לגבהים של הישגים לימודיים, מקצועיים ויצירתיים. אולם, המסרים שהיא שומעת הם פעמים רבות בנוסח: "הלימודים זה לא הכול", "אולי כדאי ש'תתפזרי' יותר, שתעסקי גם בנושאים חברתיים", או "לא יפה להרגיש שאת יותר טובה מאחרים". על הצוות החינוכי "להיות שם בשבילה", לחוות אִתה את הצלחותיה, לעזור לה לחוש גאווה בהם ולדרבן אותה להשקיע ביכולותיה הקוגניטיביות בכל עת שתפנה אליו לתמיכה בתחום זה ((Reis, 2005. בעבודה זו נשתמש לסירוגין במונח 'מחוננת', שהוא תגית שניתנת לבנות בגילאי 9-8 שנבחרו על פי יכולותיהן הקוגניטיביות להשתתף בתכניות ההעשרה למחוננים או בכיתות המחוננים מטעם משרד החינוך, ו"מוכשרת", תואר שאנו משתמשים בו עבור בנות ונערות שיכולותיהן יוצאות הדופן אינן מתבטאות דווקא באחד משני תת-התחומים הקוגניטיביים: המילוליים או המתמטיים-לוגיים. שלוש סתירות עיקריות קיימות בין שאיפותיה של הבת המחוננת למימוש יכולותיה לבין הקודים החברתיים המקובלים: סתירה בין ציפיות החברה לבין ציפיות עצמיות; סתירה בין ההתנהגות הנדרשת מבנות, כמו קונפורמיות, קבלת סמכות, דיוק, יושר, רגישות ואמפתיה לבין ההתנהגות המביאה להצלחה בעולם המקצועי; התשלום החברתי על הרצון להצטיין, תשלום שעלול להביא לירידה בפופולריות, ולבעייתיות במציאת בן זוג. בפרק זה נדון בבעיות אלה ובאחרות, ונביא שורה של המלצות כיצד יש לתמוך בבת המוכשרת והיצירתית בכל טווח הגילאים של בית הספר, ובייחוד מתחילת תקופת קדם ההתבגרות, כדי שתממש את הפוטנציאל הטמון בה.
HEBREW PSYCHOLOGY פסיכולוגיה עברית, 2009
נטייה לפרפקציונזים אצל מחוננים יש תכונת פיפיות: מצד אחד, פרפקציוניזם מאפשר למחונן להגיע להישגים גבוהים בתחומים רבים – כל עוד ישקיע בכך מאמצים מספיקים למשך זמן ארוך דיו. מצד שני, כאשר גורמים מרכזיים ההכרחיים להתפתחות הילד או המתבגר ניזוקים, למשל – פיתוח קשרים חברתיים נזנח לטובת לימודים מואצים – התוצאה היא התפתחותה של אישיות שבה קיימים פערים בין החלקים השונים של ה"אני". במאמר אבדוק את נושא הפרפקציוניזם אצל מחוננים תוך ניסיון למצוא מענה לשתי שאלות: 1. האם הפרפקציוניזם הוא אחד ממאפייני המחוננות? 2. האם פרפקציוניזם הוא תמיד שלילי או שניתן לעשות הבחנה ברורה בין פרפקציוניזם חיובי לזה השלילי? בחרתי לבחון נושא זה בקרב האוכלוסיה הדתית בישראל משתי סיבות עיקריות: 1. מרבית הילדים, הנערים והנערות שהוריהם התייעצו אתי בנושא זה באו מהאוכלוסיה הדתית; 2. מהיכרותי האישית והמקצועית עם ילדים מחוננים דתיים נוכחתי לדעת, שקיום אורח חיים דתי בכלל, והקפדה על קיום מצוות הדת בפרט, מהווים כר נרחב לפיתוח בעיית הפרפקציונזים הן אצל בנים והן אצל בנות במגזר זה.
The gifted child in the Periphery: Studies in nurturing and teaching מחוננים בפריפריה: טיפוח, הוראה ומחקר, 2011
בפרק זה יוצג תיאור המקרה של חדוה, נערה דתית מחוננת, שלה אחים מחוננים. חדוה מתגוררת באילת ולומדת באולפנא במקום מגוריה. מטרת הצגת מקרה זה היא להוסיף לספרות הקיימת בנושא מחוננים ולזרוע אור אודות מקומה של הבת המחוננת בכיתה רגילה, הטרוגנית עד מאוד: כיתה שלומדות בה בנות המוגדרות כבנות חינוך מיוחד, לאחר שעברו ועדת השמה, בנות רגילות, בנות בעלות הישגים מצוינים ובנות שהוגדרו כמחוננות. דרך הצגת הבת, תחושותיה ורשמיה, ברצוני לבחון אלו מהמאפיינים הקוגניטיביים, הרגשיים והתנהגותיים המיוחדים למחוננים באים אצלה לידי ביטוי, הן בהתנהלותה החברתית והן בזו הלימודית בכיתה. בין השאלות שתעמודנה למבחן: האם השהות בכיתה כה רבת קצוות מבחינת יכולות הלימוד והרקע מקשה עליה או שמא מסייעת? האם היא חשה בכיתה בנוח מבחינת האפשרות לבטא את עצמה, או שמא היא חשה שעליה להצטדק תדיר על עצם היותה מחוננת? האם לדעתה היא יוצאת נשכרת מבחינת לימודית או שמלווה אותה תחושה של "בזבוז זמן"? סיפורה של חדוה יוצג בדרך של ראיונות איתה ועם אימה – אביגיל, עם מחנכת כיתתה ועם אחת מחברותיה הטובות. בדיון שלאחר הצגת המקרה ייבחנו ההנחות העולות מתוך תיאור המקרה אל מול הספרות הקיימת בתחום. התובנות שיעלו מהתיאור יוכלו להוסיף, ולו נדבך אחד, להבנת מקומם של מחוננים במערכת החינוך בכלל, ולהיכרות מעמיקה יותר עם בעיותיהן של נערות מחוננות המתגוררות בפריפריה בפרט.
[Medical care proxy for an aging woman]
Harefuah, 2009
Naomi, a 93 year old woman, was hospitalized to undergo surgery after breaking a hip bone, and for rehabilitation in which she regained her ability to walk. She returned to live at home, and after some time raised the subject of dying in a casual conversation with Ruth, her daughter, wanting to express her wishes about future medical care. Ruth had difficulty taLking about the matter, but after Naomi mentioned it once more, she came for a consultation. The consuLtation process ended with Naomi signing a medical care proxy. The paper describes the templates of advance directives and proxy under the Dying Patient Law, 2005, and argues that they impose a medico-legal construction on the patient's will and are not appropriate for the psychosocial process of advance care planning. The paper also describes the medical proxy form under the Patients Rights Law, 1996, and the "living will" of the Israeli Society to Live and Die with Dignity.
Gender gaps in Mathematics in Israel: An international comparison.
Aleh, The Journal for Mathematics Teachers, 2001
המחברת מביאה סקירת ספרות העוסקת במחקרים בינלאומיים ובהשפעות ההבדלים בין המיגדרים על ההישגים במתמטיקה בעולם ובמיוחד בישראל בשנים .1999 - 1963תוצאות המחקרים מתייחסות לשלש שכבות גיל: כיתה ד', כיתה ח', כיתה יב The author prsents us with a literature survey of international tests about gender differences in mathematics around the world, and especially in israel in the years 1963-1999. These differences have been examined in 3 age-groups: grade3, grade 8 and grade 12 students.
In: BER, Viktor (ed.). Nomos and Violence: Dimensions in Bible and Theology (Beiträge zum Verstehen der Bibel 35). Berlin LIT Verlag, 2019, 27-36. ISBN 978-3-643-90997-8., 2019
In this study one of the Biblical stories is examined in which explicit limits are expressed to God’s sovereign use of violence (Gen 18:16–33). God’s ‘violent’ behaviour is to be governed by the basic principles of righteousness and justice. Attachment -- Handout (text analyis): PrudkyM-2018-Gen18_16ff_text_synopsis.pdf