זכויות, הלכה, והאדם שביניהן, תשעב (Human Rights, Jewish Law, and Humankind) (original) (raw)
Related papers
The gifted child in the Periphery: Studies in nurturing and teaching מחוננים בפריפריה: טיפוח, הוראה ומחקר, 2011
בפרק זה יוצג תיאור המקרה של חדוה, נערה דתית מחוננת, שלה אחים מחוננים. חדוה מתגוררת באילת ולומדת באולפנא במקום מגוריה. מטרת הצגת מקרה זה היא להוסיף לספרות הקיימת בנושא מחוננים ולזרוע אור אודות מקומה של הבת המחוננת בכיתה רגילה, הטרוגנית עד מאוד: כיתה שלומדות בה בנות המוגדרות כבנות חינוך מיוחד, לאחר שעברו ועדת השמה, בנות רגילות, בנות בעלות הישגים מצוינים ובנות שהוגדרו כמחוננות. דרך הצגת הבת, תחושותיה ורשמיה, ברצוני לבחון אלו מהמאפיינים הקוגניטיביים, הרגשיים והתנהגותיים המיוחדים למחוננים באים אצלה לידי ביטוי, הן בהתנהלותה החברתית והן בזו הלימודית בכיתה. בין השאלות שתעמודנה למבחן: האם השהות בכיתה כה רבת קצוות מבחינת יכולות הלימוד והרקע מקשה עליה או שמא מסייעת? האם היא חשה בכיתה בנוח מבחינת האפשרות לבטא את עצמה, או שמא היא חשה שעליה להצטדק תדיר על עצם היותה מחוננת? האם לדעתה היא יוצאת נשכרת מבחינת לימודית או שמלווה אותה תחושה של "בזבוז זמן"? סיפורה של חדוה יוצג בדרך של ראיונות איתה ועם אימה – אביגיל, עם מחנכת כיתתה ועם אחת מחברותיה הטובות. בדיון שלאחר הצגת המקרה ייבחנו ההנחות העולות מתוך תיאור המקרה אל מול הספרות הקיימת בתחום. התובנות שיעלו מהתיאור יוכלו להוסיף, ולו נדבך אחד, להבנת מקומם של מחוננים במערכת החינוך בכלל, ולהיכרות מעמיקה יותר עם בעיותיהן של נערות מחוננות המתגוררות בפריפריה בפרט.
Gender-oriented dialogue in Education: Between theory and praxis (Hebrew). דיאלוג מגדרי בחינוך: בין תיאוריה ומעשה , 2010
הבת המוכשרת נמצאת בסיכון להימצא בקונפליקט בין רצונותיה לבין רצונות החברה אליה היא שייכת, בין שאיפותיה לקידום מקצועי ואינטלקטואלי לבין מסרים מבולבלים, דו-משמעיים ואף סותרים הקשורים לקידומה המקצועי, מסרים שלא אחת מגיעים אף ממוריה ( ;Kerr, 1997 .)Noble et al., 1999בת כזאת תחוש סיפוק כל אימת שהיא מעפילה לגבהים של הישגים לימודיים, מקצועיים ויצירתיים. אולם, המסרים שהיא שומעת הם פעמים רבות בנוסח: "הלימודים זה לא הכול", "אולי כדאי ש'תתפזרי' יותר, שתעסקי גם בנושאים חברתיים", או "לא יפה להרגיש שאת יותר טובה מאחרים". על הצוות החינוכי "להיות שם בשבילה", לחוות אִ תה את הצלחותיה, לעזור לה לחוש גאווה בהם ולדרבן אותה להשקיע ביכולותיה הקוגניטיביות בכל עת שתפנה אליו לתמיכה בתחום זה (.(Reis, 2002, 2005 בעבודה זו נשתמש לסירוגין במונח 'מחוננת', שהוא תגית שניתנת לבנות בגילאי 9-8שנבחרו על פי יכולותיהן הקוגניטיביות להשתתף בתכניות ההעשרה למחוננים או בכיתות המחוננים מטעם משרד החינוך, ו"מוכשרת", תואר שאנו משתמשים בו עבור בנות ונערות שיכולותיהן יוצאות הדופן אינן מתבטאות דווקא באחד משני תת-התחומים הקוגניטיביים: המילוליים או המתמטיים-לוגיים. שלוש סתירות עיקריות קיימות בין שאיפותיה של הבת המחוננת למימוש יכולותיה לבין הקודים החברתיים המקובלים: סתירה בין ציפיות החברה לבין ציפיות עצמיות; סתירה בין ההתנהגות הנדרשת מבנות, כמו קונפורמיות, קבלת סמכות, דיוק, יושר, רגישות ואמפתיה לבין ההתנהגות המביאה להצלחה בעולם המקצועי; התשלום החברתי על הרצון להצטיין, תשלום שעלול להביא לירידה בפופולריות, ולבעייתיות במציאת בן זוג. במאמר זה נדון בבעיות אלה ו באחרות, ונביא שורה של המלצות כיצד יש לתמוך בבת המוכשרת והיצירתית בכל טווח הגילאים של בית הספר של בית הספר, ובייחוד מתחילת תקופת קדם ההתבגרות, כדי שתממש את הפוטנציאל הטמון בה.
Tamar through Lucius' eyes -Naama Zahavi-Ely (talk in Hebrew, plus an English translation)
talk given at the World Congress of Jewish Stuies, 2013
Cooking and the male gaze: Tamar as viewed by Lucius (II Samuel 13 and Apuleus' Golden Ass 2:7). A comparison of two texts from the Ancient World that refer to a similar cooking activity by a woman in the context of male erotic reaction to it. The texts are not related to each other as a literary tradition; however, the similarities in the everyday activity portrayed in both allow them to illuminate each other to the modern reader.
In: BER, Viktor (ed.). Nomos and Violence: Dimensions in Bible and Theology (Beiträge zum Verstehen der Bibel 35). Berlin LIT Verlag, 2019, 27-36. ISBN 978-3-643-90997-8., 2019
In this study one of the Biblical stories is examined in which explicit limits are expressed to God’s sovereign use of violence (Gen 18:16–33). God’s ‘violent’ behaviour is to be governed by the basic principles of righteousness and justice. Attachment -- Handout (text analyis): PrudkyM-2018-Gen18_16ff_text_synopsis.pdf
Social Science Research Network, 2017
מבוא בשנים האחרונות פורח השימוש בפרקטיקה משפטית המכונה בלטינית "אמיקוס קורייה" (amicus curiae, ובקיצור – אמיקוס), שפירושו "ידיד בית המשפט" (amicus – חבר, ידיד או רע; curiae – של בית המשפט). זוהי פרקטיקה שבאמצעותה צד שלישי שאינו מעורב פורמלית בהליך משפטי, אך הוא בעל עניין בו, מציג את עמדתו לבית המשפט באמצעות הגשת תזכיר כתוב. בדרך כלל נעשה שימוש באמיקוס כדי להוסיף טענות שהמתדיינים הפורמליים לא הציגו לבית המשפט או כדי לספק לבית המשפט מידע נוסף (למשל חברתי, כלכלי, היסטורי או סביבתי) מנקודת מבט רחבה יותר. לדוגמה, בתיק שבחן את רפורמת הבריאות שהוביל נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה הוגשו 136 תזכירים מטעמם של מאות אמיקוס שונים – ארגוני זכויות אדם, חברות ביטוח, פוליטיקאים ואנשים פרטיים. בהחלטתו ציטט בית המשפט העליון של ארצות הברית מידע מתוך תזכיר שהגישו כמה אמיקוס (amici), שהציג את ההיסטוריה של הרפורמה בארצות הברית והראה שכ-45,000 אמריקנים מתים מדי שנה משום שאין להם ביטוח בריאות. בתיק אחר, משנת 2012, שעסק בשוויון זכויות בנישואים לזוגות להט"ב, הוגשו לבית המשפט העליון של ארצות הברית 156 תזכירים מטעמם של מאות אמיקוס שונים. גם כאן ציטט בית המשפט בהחלטתו מידע רב מתוך התזכירים שהוגשו לו. כיום נעשה שימוש באמיקוס בשיטות משפט אחדות הנבדלות זו מזו באופן ניהול ההליך המשפטי ובכללי הדיון הנוהגים בהן: שיטת המשפט המקובל (במדינות כארצות הברית, קנדה, אנגליה ואוסטרליה), השיטה הקונטיננטלית (הנהוגה למשל בצרפת, בגרמניה ובספרד) והמשפט הבינלאומי (למשל בבית המשפט האירופי לזכויות אדם). נוסף על כך, בשנים האחרונות הפכה הפרקטיקה של האמיקוס לפופולרית לא רק בקרב ארגוני זכויות אלא גם בקרב אזרחים מן השורה, גילדות מקצועיות ואף פוליטיקאים. אך מהן שורשיה ההיסטוריים של פרקטיקה זו, היכן הופיעה והחלה להתפתח, ומהם הגורמים ההיסטוריים לכך ששבה והופיעה בשנים האחרונות? מאמר זה מתאר בקווים כלליים ובמשיחות מכחול גסות את גלגוליו ההיסטוריים והאינטלקטואליים של האמיקוס, דרך עיון בכמה תחנות היסטוריות הקשורות אליו – החל בתקופה הרומאית (משנת 27 לפני הספירה לערך), דרך אנגליה והקולוניות שלה (בעיקר בין המאה השלוש-עשרה והשמונה-עשרה), וכלה בארצות הברית המודרנית (מתחילת המאה השמונה-עשרה ועד אמצע המאה העשרים). במוקד המאמר ניצבת בחינת התפתחותו של האמיקוס במשפט המקובל, הוא המשפט הנהוג במדינות האנגלו-אמריקניות, לרבות ישראל. מבחינה מתודולוגית, לגבי חלק קטן מפסקי הדין המאוזכרים במאמר לא ידועים בבירור כל הפרטים הנסיבתיים. עד מחצית המאה התשע-עשרה התנהל ההליך המשפטי בחלק גדול מבתי המשפט בעל-פה, ולא היה גוף רשמי האמון על פרסום מסודר של פסקי הדין כנהוג היום. מטרתו של המאמר היא אפוא צנועה ביותר: לתאר את תרומת הנסיבות ההיסטוריות לקיומה ולהתפתחותה של פרקטיקה משפטית אשר נעשה בה שימוש במשך מאות שנים, ואשר התעוררה לתחייה וקיבלה תאוצה בשנים האחרונות.
יוסף טובי נגינה וכלי נגינה בשירת החול העברית בספרד: שיר השבח של יוסף אבן צדיק לכבוד יצחק אבן ברון, דפים למחקר בספרות 16-17 (תשסט) 101-137
Medieval Arabic sources attest that Arabic poetry, especially the muwaššaḥāt, were performed in the courts of the kings with music, usually by the qaynah (pl. qiyān), the captive female slave, specifically educated and raised to be a singer, music player and dancer at the courtly banquets. No wonder, then, that this character of the qaynah frequently appears in medieval Arabic poetry, in particular that of Andalusia. The regular musical instrument used at these banquets was the lute (Ar. al-'ūd; Heb. kinnor or nevel). This object was highly esteemed in Arabic literature and was considered the foremost musical instrument. From the mid-tenth century Hebrew secular verse in Andalusia adopted the theme of music, and in fact reflected all its details as they appear in Arabic poetry. The present paper surveys in detail the occurrences of music in all its aspects in Andalusian Hebrew poetry, from Dunaš ben Labrạt at the court of Ḥisday ben Šaprūt in Cordova in the third quarter of the ...