Rabbinics Research Papers - Academia.edu (original) (raw)

בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון בע"א 2199/99 עזבון המנוח עודד לזר ז"ל ואח' נ' רשות הנמלים והרכבות ואח', שניתן לאחרונה, נקבע כי תאונת דרכים שנגרמה על-ידי אדם מתוך רצון לשים קץ לחייו, אינה מוגדרת "תאונת דרכים" לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים" או "החוק"). פסק הדין בעניין לזר פיזר מעט מן הערפל ששרר בערכאות הנמוכות בנושא זה, ברם הותיר כמה סוגיות מרכזיות הנוגעות לשאלת התאונה המכוונת בלא הכרעה.
במוקד רשימה זו נבחנו ההסדר החקיקתי בנושא התאונה המכוונת והפרשנות שניתנה לו בפסיקה, לאור שיקולי מדיניות משפטית. הרשימה עסקה בתאונות מכוונות מסוגים שונים והקדישה דיון נפרד לכל אחד משלושת ה"שחקנים" הפוטנציאליים העשויים להיות מעורבים בתאונה המכוונת: מחולל התאונה, הקורבן המיועד וצד שלישי שלא הייתה כוונה לפגוע בו.
נושא התאונה המכוונת שימש לנו מקרה מבחן לבדיקת הבעיות שנוצרו בחוק הפיצויים ובפרשנותו עקב תיקון מס' 8 לחוק. כפי שנוכחנו, בעיות אלו נחלקות לשני סוגים: בעיות ניסוח ובעיות הנוגעות לשיקולי מדיניות.
טענתנו המרכזית היא, כי פרשנות החזקה הממעטת של הגדרת "תאונת דרכים" הדנה בתאונה מכוונת צריכה להיקבע בהתאם למבחן הסיכון התחבורתי. וכן, כי מבחן זה ראוי שיגבר, בדרך כלל, על שיקולי מדיניות אחרים המצויים בבסיס ההסדר בנושא התאונה המכוונת: השיקול הסוציאלי, העונשי וההרתעתי.
עיקר השגתנו על הפרשנות שנקט השופט אור (באמרת אגב) בעניין לזר, נוגעת לצד שלישי שנפגע בתאונה מכוונת. לדעת השופט אור, תאונה שבוצעה במתכוון היא מאורע שאינו נחשב "תאונת דרכים" ביחס לכל "השחקנים" המעורבים בו, ובכללם הצד השלישי, וממילא בשום מצב לא תהא לו ולתלוייו זכות לפיצויים לפי החוק. לעומת זאת, לדעתנו, לאור מבחן הסיכון התחבורתי יש לאבחן בין שני סוגים של תאונות מכוונות שבהם מעורב צד שלישי: אם נזקו של הצד השלישי נגרם כתוצאה מן המעשה המכוון עצמו - לא נראה בו כמי שנפגע בתאונת דרכים. לעומת זאת, אם נזקו נגרם עקב מעורבותם של גורמים תחבורתיים במעשה המכוון, הוא ייחשב כמי שנפגע בתאונת דרכים.
כדי לעגן בחוק את ההסדר הראוי לדעתנו, וכדי לפתור בעיות נוספות הנובעות מן הניסוח הלקוי, הצענו נוסח חלופי לחזקה הממעטת. השינוי המרכזי בנוסח המוצע לעומת הנוסח הקיים הוא, שלפי הנוסח המוצע - החזקה הממעטת תגדיר מיהו הנפגע שהחוק אינו חל עליו, ולא איזה מאורע אינו נחשב "תאונת דרכים". נוסח זה יאפשר לאבחן, בהתאם לאמור לעיל, בין המקרים השונים שבהם נפגע צד שלישי כתוצאה מתאונה מכוונת.
לדעתנו, גם אם לא ישונה נוסחו של חוק הפיצויים כמוצע, ניתן וראוי להגיע להסדר שהותווה ברשימה זו באמצעות פרשנות שיפוטית של הנוסח הקיים לאור מבחן הסיכון התחבורתי.