Religious Zionism Research Papers - Academia.edu (original) (raw)

In recent decades, the impact of postmodern approaches to history teaching has triggered an extensive worldwide debate that accommodates diverse and contrasting voices. This article examines how the education system of Religious Zionism, one of the most important ideological movements in Israel, copes with this issue. This inquiry, which is based on Peter Seixas’s conceptualization, analyzes the system’s history curriculum, its latest textbooks, and an array of lesson plans. The analysis reveals a complex method of coping with postmodernism, including the adoption of clearly postmodern attitudes at the declarative level and the neutralization of their influence in practice.

- by Roy Weintraub
- •
- Education, Religious Education, Israel Studies, Israel/Palestine

במאמר זה אבקש להתייחס לתופעה זו, דהיינו לפריחתה של הנאו–חסידות בחברה
הציונית–דתית בישראל. לצורך כך תחילה אסרטט את הרקע הכללי לתופעה;
אמשיך בתיאור מופעיה בישראל, ובעיקר בציונות הדתית; משם אנסה לאפיין את
התופעה, ובכך גם להבין את מקורה ודפוסי התפתחותה; ולבסוף אקדיש מקום
ליחסה של הציונות הדתית אליה, מתוך התייחסות חוזרת לפרטים שמניתי לעיל.
לטעמי אין ספק שמדובר באחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר שעוברות על
הציונות הדתית, וממילא גם אחת התופעות שתשפענה במידה ניכרת על החברה
בישראל.

- by Tomer Persico
- •
- Israel/Palestine, Judaism, Religious Zionism, Neo Hasidism

Over the last twenty years there has been a growing participation of a wide audience from Israel and other Jewish communities around the world in the Rosh Hashana pilgrimage to Uman. Recently more and more people affiliated with Religious Zionists have joined this spiritual festival; participation which comes into conflict with some core issues in what can be seen as Religious Zionist ethos and doctrines. This paper quotes the reactions of some R"Z rabbis and analyses kinds of discourses which take place in regard to this issue. The paper concludes that there are different trends in the rabbinic discourse in R"Z, and while it seems that some trends are using an authoritative "Daat Torah" style to try to dictate religious behavior, the R"Z mainstream rabbinic discourse uses a more subtle and relational-educational means of coping with issues of this kind. Thus the R"Z Rabbis’ answers to the religious problems they are asked are being negotiated with their adherents with less ideological conviction and more practical pragmatic and personal guiding.

- by Roni Barlev Ph.D
- •
- Pilgrimage, Hasidism, Religious Zionism, Rabbinic thought

A discussion of Rabbi Yehudah Herzl Henkin's life and work, highlighting his Halachic responsa and approach to Jewish Law and philosophy. It also highlights his views on Religious Zionism, Israeli events and approach to women's Halachic issues. This was originally published as a series of Facebook posts following his passing in December 2020. יהי זכרו ברוך.

- by zvi leshem
- •
- Jewish Law, Modern Jewish Philosophy, Religious Zionism

Mesih inancı ya da başka bir deyişle gelecek kurtarıcı Mesih'i beklemek Ortodoks Yahudiliğin karakteristik özelliğidir. XVIII. yüzyılda Ortodoks Yahudiliğin içinden doğan Hasidim ve Mitnagedim hareketlerinin Mesih inancına getirdiği yeni yorumla Yahudi toplumu için yeni bir dönem başlamıştır. Mitnagedim disiplininden gelen Mesihçi rabbiler sonraki yüzyılda hem Siyonist hareketin öncüsü hem de destekçisi olmuşlar, dini Siyonist olarak adlandırılarak Mizrahi grubunun çatısı altında toplanmışlardır. Siyonizm'e destek olmayan diğer Mesihçiler ise Holokost'a kadar anti-Siyonist Mesihçiler olarak Agudat Israel grubu olarak kendi politikalarını oluşturmuşlardır. Bu gün İsrail'in resmi mezhebi Ortodoks Yahudiliktir. Ülkede %22'lik kesim de kendisini Ortodoks ve Ultra Ortodoks olarak tanımlamaktadır. Seçim sistemi nedeniyle Knesset de sandalye sayıları az olmasına rağmen koalisyon hükümetlerinde yer alarak kendi düşünceleri doğrultusunda mevcut politikalarını uygulama alanı bulabilmekte, İsrail devletini dini kurallara uygun yönetilmesi için çaba göstermektedirler. Bugünü iyi anlamak geçmiş tarihi iyi analiz etmekle mümkündür. Dolayısıyla tarihsel sürece bağlı kalarak hazırladığımız çalışmamızda amacımız; Mesih inancı, dini önderlerin görüşleri ve politikaları, Siyonist hareketin ve İsrail devletinin sadece laik temelli olmadığı, Yahudilerin Filistin'e göç etmesinde Mesihçilerin doğrudan ya da dolaylı desteklerinin bulunduğu, devlet kurulduktan sonra da nasıl din devleti haline dönüştüğünü Mesihçi anlayış açısından ortaya koymaktır. The Messianic belief or in other words, waiting for the coming of messiah is characteristic of Orthodox Judaism. In XVIII century Hasidim and Mitnagedim movements, came from Orthodox Judaism, brought to a new understanding about Messianic belief. The Messianic rabbis of Mitnagdim's discipline have been the pioneers and supporters of Zionist movement in the next century. They were grouped under the roof of Mizrahi group. The other Messianists who did not support Zionism formed their own policies as Agudat Israel group as anti-Zionist until holocost. Today,Israel's official religion sect is Ortohodox Judaism. In the State, 22% of the people define themselves as Orthodox and Ultra Orthodox. Despite the small number of seats in the knesset, they are able to realize their idea in the current policies in line with their own thoughts by taking part in the coalition governments and striving to manage the state of Israel according to religious rules. A better understanding of this day is possible by analyzing past history well. Therefore, we prepared this study with adhering to the historical process. Our aim show Messiah belief, the social and political effects of the new understanding of Messianic belief, the views and policies of the religious leaders, Zionist movement and the state of Israel are not only secularly based, the direct or indirect supports anf effects of Messianism. Thus, we targetted to reveal how the state of Israel became a religious state by evaluating it from the point of view of Messiah belief.

‫מבוא‬ 15 ‫שלג‬ ‫יאיר‬ ‫הדתית‬ ‫הציונות‬ ‫של‬ ‫ומעמדה‬ ‫דמותה‬ ‫על‬ ‫השפעות‬ ‫ראשון:‬ ‫שער‬ ‫הכללית‬ ‫בחברה‬ ‫הדתית‬ ‫הציונות‬ ‫השתלבות‬ ‫השתלבות:‬ ‫של‬ ‫תאולוגיה‬ 23 ‫משיח‬ ‫אמיר‬ ‫הממלכתי-דתי:‬ ‫החינוך‬ ‫של‬ ‫הלימודים‬ ‫בתכניות‬ ‫הציונית-דתית‬ ‫ההגות‬ ‫תשע"ו‬ ‫לשנת‬ ‫מצב‬ ‫תמונת‬ 45 ‫הרשקוביץ‬ ‫יצחק‬ ‫להתמוססות‬ ‫התקשחות‬ ‫בין‬ ‫הציונית-דתית:‬ ‫הבועה‬ 65 ‫מוזס‬ ‫חנן‬ ‫לתפיסה‬ ‫מודרנית‬ ‫תפיסה‬ ‫בין‬ ‫המתח‬ ‫על‬ ‫יחדיו?‬ ‫שתיים‬ ‫הילכו‬ ‫הציונית-דתית‬ ‫בזהות‬ ‫פוסט-מודרנית‬ 79 ‫זיוון‬ ‫(מבצרי)‬ ‫גילי‬ ‫הנאו-חסידית‬ ‫ההתעוררות‬ ‫הנפש":‬ ‫על‬ ‫דגש‬ ‫לשים‬ ‫הזמן‬ ‫"הגיע‬ ‫ומשמעותה‬ ‫הדתית‬ ‫בציונות‬ 105 ‫פרסיקו‬ ‫תומר‬ ‫הדתית‬ ‫הציונות‬ ‫בני‬ ‫של‬ ‫העצמית‬ ‫התפיסה‬ ‫על‬ ‫רבין‬ ‫יצחק‬ ‫רצח‬ ‫השפעת‬ 133 ‫קניאל‬ ‫שלמה‬ ‫ההתנתקות:‬ ‫תכנית‬ ‫עם‬ ‫המשיחית‬ ‫הדתית‬ ‫הציונות‬ ‫רבני‬ ‫התמודדות‬ ‫נבואי‬ ‫כישלון‬ ‫מפני‬ ‫לחשש‬ ‫תגובות‬ ‫שלוש‬ 159 ‫ענברי‬ ‫מוטי‬ ‫הדתית‬ ‫בציונות‬ ‫עדתית‬ ‫ומסורת‬ ‫מהפכנית‬ ‫לאומיות‬ ‫והצימעס:‬ ‫הצבר‬ 191 ‫ליאון‬ ‫נסים‬ ‫הדתית‬ ‫הציונות‬ ‫של‬ ‫והשפעה‬ ‫נוכחות‬ ‫תחומי‬ ‫שני:‬ ‫שער‬ ‫מבפנים‬ ‫מבט‬ ‫בצה"ל:‬ ‫הדתית‬ ‫הציונות‬ ‫של‬ ‫מקומה‬ 215 ‫רוסמן-סטולמן‬ ‫אלישבע‬ ‫והשפעתם‬ ‫התורניים‬ ‫הגרעינים‬ ‫גרעינית:‬ ‫מהפכה‬ ‫הישראלית‬ ‫בחברה‬ ‫הדתית‬ ‫הציונות‬ ‫של‬ ‫מעמדה‬ ‫שינוי‬ ‫על‬ 239 ‫דומברובסקי‬ ‫מטי‬ ‫חדש?‬ ‫אהבה‬ ‫סיפור‬ -‫והתקשורת‬ ‫הדתי-לאומי‬ ‫הציבור‬ 269 ‫גבל‬ ‫אינס‬ ‫לחברה‬ ‫ותרומתו‬ ‫ייחודו‬ ‫מטרותיו,‬ ‫מאפייניו,‬ ‫הממלכתי-דתי:‬ ‫החינוך‬ ‫הרחבה‬ ‫הישראלית‬ 291 ‫גרוס‬ ‫זהבית‬ ‫והחוצה‬ ‫פנימה‬ -‫בישראל‬ ‫הדתית‬ ‫הפמיניסטית‬ ‫התנועה‬ ‫של‬ ‫השפעותיה‬ 331 ‫קהת‬ ‫חנה‬ ‫אנטיגונה‬ ‫שו"ת‬ 357 ‫ענברי‬ ‫אסף‬ ‫הישראלית‬ ‫בחברה‬ ‫הדתית‬ ‫הציונות‬ ‫של‬ ‫מקומה‬ ‫שאלת‬ ‫על‬ ‫מסות‬ ‫שלישי:‬ ‫שער‬ ‫הדת‬ ‫מש"ק‬ ‫לתפקיד‬ ‫לחזור‬ 381 ‫אסולין‬ ‫יאיר‬ ‫לרצוי‬ ‫המצוי‬ ‫מן‬ -‫הישראלית‬ ‫בחברה‬ ‫הדתית‬ ‫הציונות‬ 395 ‫גולינקין‬ ‫דוד‬ ‫המגזרי‬ ‫הבידוד‬ ‫בכבלי‬ ‫הדתית‬ ‫הציונות‬ 409 ‫הכהן‬ ‫גרשון‬ ‫חרדית‬ ‫ראות‬ ‫מנקודת‬ ‫הדתית‬ ‫הציונות‬ ‫של‬ ‫מקומה‬ 429 ‫כהן‬ ‫בצלאל‬ ‫ממנו‬ ‫הנגזר‬ ‫ועל‬ ‫המגזר‬ ‫על‬ 435 ‫כהנא‬ ‫ברוך‬ ‫חילונית‬ ‫דתיות‬ ‫של‬ ‫מימוש‬ 457 ‫מאיר‬ ‫משה‬ ‫השתלטות,‬ ‫בין‬ ‫הממלכתית-דתית:‬ ‫החינוך‬ ‫מערכת‬ ‫של‬ ‫לדמותה‬ ‫קווים‬ ‫והשתלבות‬ ‫התנתקות‬ 471 ‫פירון‬ ‫שי‬ ‫מכילה‬ ‫דתית‬ ‫ציונות‬ 487 ‫פרידמן‬ ‫שוקי‬ ‫תלמודי‬ ‫ישראלי‬ ‫או‬ ‫מקראי‬ ‫ישראלי‬ 495 ‫קלדרון‬ ‫רות‬ ‫האמוני‬ ‫העידן‬ 509 ‫קרפל‬ ‫מוטי‬ ‫רוחני‬ ‫כאתגר‬ ‫דתית‬ ‫ציונות‬ 521 ‫רוזנק‬ ‫אבינועם‬ ‫הדתית‬ ‫הציונות‬ ‫של‬ ‫אחריותה‬ 547 ‫שביד‬ ‫אליעזר‬ ‫בבטנך‬ ‫סרוגות‬ ‫כיפות‬ ‫שתי‬ 557 ‫שלג‬ ‫יאיר‬ ‫היהודי‬ ‫ובעם‬ ‫הישראלית‬ ‫בחברה‬ ‫הדתית‬ ‫הציונות‬ ‫של‬ ‫כזרוע‬ ‫הרבנות‬ 563 ‫שרלו‬ ‫יובל‬ 579 ‫המקורות‬ ‫רשימת‬ 581 ‫ומאמרים‬ ‫ספרים‬ 628 ‫וסקרים‬ ‫דוחות‬ 629 ‫אינטרנט‬ ‫ובאתרי‬ ‫בעלונים‬ ‫בעיתונים,‬ ‫וכתבות‬ ‫מאמרים‬

עליית ר' עזריאל משקלוב בשנת תקל"ב (1772) נזכרת רק בדברי נכדו ר' ישראל משקלוב, הבנת הרקע לעלייתו נותנת לנו תמונה טובה ושלמה יותר להבנת נסיבותיה ולסיבת כשלונה בסופו של דבר.
במאמר זה הרחבה ותובנות חדשות אודות שליחותו של השד"ר ר' חיים אהרן בנו של ר' אברהם גרשון מקיטוב לקהילות אשכנז בשנת תקכ"ח (1768). גם גילויים חדשים אודות דמויות נוספות שהצטרפו אליו בעלייתו, או לייתר דיוק - לא הצטרפו אליו.

- by Aviezer Ravitzky
- •
- Jewish Studies, Medieval History, Early Modern History, Medieval Studies

רשימת "חלוקה" היא רשימה שהיתה נכתבת מידי שנה בידי "רוזני וילנה" - שהיה הגוף הממונה על "כולל הפרושים" על שתי קהילותיו - ירושלים וצפת, ובה רשימת הסכומים שעל גבאי הכולל בא"י לתת לכל אחד ואחד מחברי הכולל.
הרשימה שלפנינו מבוססת למעשה על רשימת מפקד אותה ערכו הפרושים בא"י ככל הנראה כבר בסוף שנת תקצ"ז (1837), ומשקפת לפיכך את אוכלוסיית קהילת הפרושים בירושלים אז.
חשיבותה של הרשימה בכך שהיא משקפת את מצב הקהילה בין רעידת האדמה בצפת בחורף תקצ"ז (1837) בה נספו 156 מבני הקהילה, כשהרוב הגדול של הניצולים ברחו ועברו לאחר מכן לירושלים, ובין המגפות שהתחוללו בירושלים בשנים תקצ"ח-ט (1838-9).

- by Eli Eliach - אלי אליאך
- •
- Jewish History, Ashkenazic Judaism, Religious Zionism, Jerusalem

עליית תלמידי הגר"א מתוארת בדרך כלל כביכול לפתע פתאום חלה התעוררות לעלייה דווקא בקרב חוג תלמידי הגר"א וההולכים בדרכו, התעוררות פתאומית המצביעה לכאורה על התארגנות העומדת מאחורי התעוררות זו, כשהעלייה עצמה מתוארת כמי שהתחוללה ב-3 שיירות עולים... more

This research is a case study of the Ramban Synagogue in Jerusalem's Greek colony. The research was conducted in 2014 and refers to the communal development process in the synagogue between the years 2000-2014. In light of this unique experience, the research sheds light on the role of the Israeli Urban synagogue.
This qualitative research is based on seventeen in depth interviews and on the synagogue's archival material. The majority of the interviewees hold managerial positions in the synagogue, and most of them experienced the entire process, from beginning to end.
This research has found that in the past two decades the synagogue rabbi, Rabbi Benjamin Lau, led the synagogue to strengthen its communal character. As a result of this process the synagogue's demand amongst young families increased multi-fold. Simultaneously, the synagogue became more accepting towards various circles excluded in the past.
As in the past, the synagogue's main role remains religious, i.e. facilitating worship and religious study. In addition to the religious role, this research discusses five other roles reflected by the members of the Ramban synagogue:
• Synagogue is home to a vibrant community thanks to the mandatory routine religious duties preformed in an orthodox synagogue.
• Synagogue is open to diverse participants, including all genders, ages and Jewish religious beliefs.
• Synagogue is an agent of change amongst Jewish Orthodoxy, and promotes the ideology of its members in the national sphere.
• Synagogue functions as a local welfare agency, promoting the welfare of local residents.
• Synagogue recognizes there is religious significance to the State of Israel and the Israeli nation, and shapes much of the religious activity accordingly.

- by Gedalia Fensterheim
- •
- Sociology, Social Sciences, Community Development, Faith Based Organizations
- by Eric Levi Jacobson
- •
- Critical Theory, Religion, Comparative Religion, German Studies
- by Benjamin Brown
- •
- Religion, Jewish Law, Jewish Studies, Jewish History

היתר המכירה בשמיטה תרנ"ו. דעת המהרי"ל דיסקין, הרב שמואל סלנט, הרב נפתלי הירץ הלוי ומעורבות חובבי ציון ופקידות הברון רוטשילד הרב שמואל מוהליבר הרב יצחק אלחנן ספקטור והחכם באשי היש"א ברכה ומשמעותו לזמננו ולטענות בדבר תוקף המכירה וכוונת... more

היתר המכירה בשמיטה תרנ"ו.
דעת המהרי"ל דיסקין, הרב שמואל סלנט, הרב נפתלי הירץ הלוי ומעורבות חובבי ציון
ופקידות הברון רוטשילד הרב שמואל מוהליבר הרב יצחק אלחנן ספקטור והחכם באשי היש"א ברכה
ומשמעותו לזמננו ולטענות בדבר תוקף המכירה וכוונת הקונה והמוכר ודעת החזון איש בעניין.
heter mechirah Shmita

- by Ariel Fuss
- •
- Religious Zionism, HIstory of Zionism and Jewish Nationalism, Shmita, שמיטה

Rothenberg, Naftali, Conversion in Transition: practical, conceptual and Halakhic changes in Israel, in: Leonard Greenspoon ed. Who Is A Jew? Reflections on History, Religion, and Culture, Purdue University Press, 2014
In this article I will introduce a general picture of the conversion status in contemporary Israel and a brief summary of the bureaucratic factors in the current crisis. Views of different streams in Israeli society like Ultraorthodox and Religious Zionists will be briefly referred too.
The main focus will be on the radical Halakhic changes regarding conversion that took place in rabbinical courts. We'll deal with questions flowing from and related to these changes through meta-halakhic discourse.

- by Naftali Rothenberg
- •
- Jewish Studies, Religion and Politics, Law and Religion, Religious Conversion

דרכם הפוליטית והחברתית של התימנים בימי "היישוב" נחקרה ונידונה בהעמקה בעיקר בכל הנוגע לקשרי התימנים עם תנועות הפועלים וארגוניהם העצמאיים. זיקתם של התימנים לציונות הדתית ותרומתם להקמת מפלגותיה, מוסדותיה ולהעצמת כוחם בימי טרום מדינה כמעט ואינה ידועה.
חוקרים שונים נגעו באופן חלקי במקטעים של זיקת התימנים לתנועות הציונות הדתית. צוריאלי דן במחקרו על החינוך התימני בזיקת התימנים לחינוך 'המזרחי' על מורכבותה והמתחים שנלוו לה. עראקי קלורמן דנה בסוגית מעמדם של השוחטים התימניים במסגרת ממסד דתי ציוני. בהיבטים מסוימים של הקשר עם תנועות הציונות הדתית בהתיישבות דנה שרעבי בספרה על מושב אלישיב. דון יחיא עסק בפרשת המאבק על קליטתם הדתית של עולי תימן בשנות ה-40. אך ככלל, הן חוקרי הציונות הדתית והן חוקרי תולדות התימנים בארץ ישראל בימי היישוב לא הקדישו מחקר נפרד לבירור ייחודה של פעילות התימנים במסגרות הציונות הדתית.
במאמר אעסוק בזיקתם של התימנים לציונות הדתית בארץ ישראל בימי טרום מדינה, ובפעילותם הפוליטית, החינוכית והדתית ובתרומתם לקידומן של תנועות הציונות הדתית.
בתחום הפוליטי תרמו פעילי ציבור תימנים, כגון יהודה כהן ואברהם עוזרי בתל-אביב, אברהם צארום בירושלים, יפת בן יעקב מנחליאל ויפת בן משה מזכרון יעקב, במסגרת 'המזרחי הצעיר' להקמתם ולביסוסם של סניפיה הראשונים והמרכזיים של מפלגת 'המזרחי' בארץ ישראל בתל-אביב, בירושלים ובמושבות מייד עם הקמת הבית הלאומי. אליהו צארום, מגולי ארץ ישראל במצריים, סייע בהקמת סניף 'המזרחי' באלכסנדריה ובהפעלתו. בשנות הארבעים התבלטה פעילותם של הרב ישעיהו משורר ושל סעדיה אריכא בהגדלת כוחו של 'הפועל המזרחי' בקרב התימנים ובני עדות המזרח.
בתחום החינוך חיזקה הצטרפותם של תלמודי התורה הוותיקים של התימנים לחינוך 'המזרחי' את כוחו של 'המזרחי' במאבקו לקיומו כזרם חינוך דתי לאומי אוטונומי. בתחום התרבות תרמו חוקרים תימנים כגון: יצחק שבטיאל, יהודה רצהבי, הרב יוסף קאפח לחיזוק השילוב בין תורה למחקר מודרני.
בנושא ההתיישבות אציג פרשה לא ידועה אודות חלקם של תימנים מנחליאל ומזכרון יעקב בקידום הקמת המושב הראשון של הציונות הדתית כפר חיטין - תוך דיון בסוגיה מדוע בסופו של דבר לא התיישבו בו.
בתחום הדת תרמו התימנים למאבקה של הציונות הדתית על הזכות לניהול חיים דתיים ופרהסיה הדתית כחלק בלתי נפרד מבניין היישוב.
זיקתם ותמיכתם של התימנים במפלגות הציונות הדתית לא התנהלה תמיד על מי מנוחות. תחומי העימות והמאבק המרכזיים בין אנשי הציונות הדתית לבין התימנים נסובו סביב ייצוג הולם במוסדות התנועה, בממסד הדתי ובממסד החינוכי. וכן סביב סוגיות של שמירת המורשת התימנית הייחודית במערכת החינוך. חילוקי דעות בין התימנים למפלגות הציונות הדתית נגעו לסוגיית הקשרים הרצויים בין מפלגות הציונות הדתית ותנועות הפועלים ובמיוחד עם הסתדרות העובדים.

- by Malka Katz
- •
- Jewish Studies, Israel Studies, Jewish History, Modern Jewish History

‘Wrestling with the Esoteric: Hillel Zeitlin, Yehudah Ashlag, and Kabbalah in the Land of Israel’, Judaism, Topics, Fragments, Faces, Identities: Jubilee Volume in Honor of Professor Rivka Horwitz, eds. Ephraim Meir and Haviva Pedaya, Beer Sheva: Ben-Gurion University of the Negev Press, 2007, pp. 585-647 (Hebrew)

- by Jonatan Meir
- •
- Religion, New Religious Movements, Comparative Religion, History

(from the Introduction)
Being the final product of his doctoral studies, Paul Wilkinson’s book, For Zion’s Sake, intends to reveal how John Nelson Darby’s detractors have distorted Christian Zionism while directly challenging academics who believe dispensationalism has little theological or historical value. The purpose of this review is not to critique dispensationalism directly but to summarize and evaluate Wilkinson’s research and conclusions. In the end, Wilkinson’s ideological agenda and prejudicial research presents a thoroughly one-sided and indefensible case for Christian Zionism. In addition to his shameful demonization tactics against anyone who disagrees, Wilkinson’s research capabilities demonstrate a deliberate bias with little intention of conducting a fair and honest assessment of the subject. His style of writing amounts to nothing more than inflammatory claptrap, engaging in a puerile smear campaign against nondispensationalists that panders to the rhetoric of pseudo-intellectual prophecy pundits and apocalyptic hysteria. His research and conclusions are elementary at best, if not outright disgraceful.

- by Darren M. Slade
- •
- Theology, Historical Theology, Practical theology, Systematic Theology

בתחילת שנת 1837 חווה אזור הגליל העליון של א"י רעידת אדמה חזקה. את המכה החזקה מכולם חוותה העיר צפת, בה נהרגו מעל 1,700 איש, יהודים וערבים, מהם כ-160 היו בני קהילת כולל הפרושים שעלו לא"י במסגרת גלי העלייה המכונים בשם "עליית תלמידי הגר"א".
י' ריבקינד פרסם ב-1924 את רשימת הפרושים הרוגי הרעש בצפת מכתיבתו של ר' אברהם יצחק טרכטנברג סופר הכולל. במאמר זה אני מפרסם לראשונה גירסה נוספת של הרשימה אותה כתב טרכטנברג והיתה תלויה בבית-הכנסת "סוכת שלום" בעיר העתיקה בירושלים עד ל-1948, ובה כמה פרטים נוספים אודות ההרוגים המסייעים לזיהויים.
בגירסה זו (אפריל 2022), מלבד תיקוני ניסוח וטעויות שוליות, התיקון המשמעותי הוא זיהוי אשתו וילדיו של שד"ר הכולל ר' שמואל ב"ר שלום מפינסק (ראו הערה 59).

- by Eli Eliach - אלי אליאך
- •
- Jewish History, Ashkenazic Judaism, Earthquake, Religious Zionism

אחת מהקהילות המרכזיות ב"יישוב הישן", זו שגם חידשה את הישוב האשכנזי בירושלים בראשית המאה ה-19, היא קהילת ה"פרושים". להבנתי, לא ניתן עד כה הסבר מספק ומלא למקורו של שמה של הקהילה ומשמעותו. מאמר זה בא לבסס את ההסבר לפיו האידאל של "תורתו... more

אחת מהקהילות המרכזיות ב"יישוב הישן", זו שגם חידשה את הישוב האשכנזי בירושלים בראשית המאה ה-19, היא קהילת ה"פרושים".
להבנתי, לא ניתן עד כה הסבר מספק ומלא למקורו של שמה של הקהילה ומשמעותו. מאמר זה בא לבסס את ההסבר לפיו האידאל של "תורתו אומנותו" הוא זה שבא שם הקהילה לבטא ולהעמיד בראש.
(יוני 2019)

The term "ivri" is freighted with both theological and national meaning that points not just to a semantic tension, but to a permanent tension within Jewish identity itself. To ask what is an ivri is in effect to ask “Who is a Jew?” In the past half-century, that question has been most often associated with debates over conversion and patrilineal descent in the context of Israeli citizenship and Jewish law (halakhah), but indeed its scope is much wider. What does it mean to be Jewish? and what is it that sustains membership in and deeply rooted loyalty to the Jewish community? The history of the particularly elusive term ivri can help us locate this unknowable “thing” that somehow inspires familiarity among strangers. And an investigation of its evolution, as will be seen, may best move us forward in the quest for the holy grail of Jewish identity.

- by James A Diamond
- •
- Israel Studies, Jewish History, Judaism, Jewish Cultural Studies
- by Zev Eleff
- •
- Religious Zionism, Orthodox Judaism, American Jewish History

‫רבין‬ ‫לרצח‬ ‫ועד‬ 96 ‫רבין‬ ‫לרצח‬ ‫עד‬ ‫אוסלו‬ ‫בתהליך‬ ‫הציבורי‬ ‫המאבק‬ ‫א.‬ 110 ‫אוסלו‬ ‫תהליך‬ ‫רקע‬ ‫על‬ ‫ערבים‬ ‫כלפי‬ ‫אלימות‬ ‫ידי‬ ‫על‬ ‫אי-ציות‬ ‫ב.‬ 114 ‫אוסלו‬ ‫הסכמי‬ ‫בתקופת‬ ‫לאי-ציות‬ ‫מובילים‬ ‫רבנים‬ ‫של‬ ‫קריאה‬ ‫ג.‬ 141 ‫אלים‬ ‫לא‬ ‫אזרחי‬ ‫במרי‬ ‫תמיכה‬ ‫ד.‬ 24 )1974( ‫אמונים‬ ‫גוש‬ ‫להקמת‬ ‫ועד‬ )1902( )2005( ‫ההתנתקות‬ ‫בתקופת‬ ‫ציות‬ -‫ואי‬ ‫ציות‬ ‫רביעי‬ ‫פרק‬ 147 ‫מבוא‬ ‫א.‬ ‫ליאור‬ ‫דב‬ ‫הרב‬ ‫של‬ ‫במשנתו‬ ‫לאי-ציות‬ ‫וההלכתי‬ ‫הרעיוני‬ ‫הבסיס‬ ‫ב.‬ 154 ‫מבחן‬ ‫כמקרה‬ 160 ‫ההתנתקות‬ ‫תכנית‬ ‫לפני‬ ‫פקודה‬ ‫לסירוב‬ ‫הקריאות‬ ‫ג.‬ 164 ‫ההתנתקות‬ ‫לתכנית‬ ‫ראשונות‬ ‫תגובות‬ ‫ד.‬ 208 ‫ההתנתקות‬ ‫תכנית‬ ‫יישום‬ ‫לנוכח‬ ‫ואי-ציות‬ ‫ציות‬ ‫ה.‬ )2006( ‫מעמונה‬ -‫הדתית‬ ‫בציונות‬ ‫ציות‬ -‫ואי‬ ‫ציות‬ ‫חמישי‬ ‫פרק‬ 2012 ‫ועד‬ ‫הדתית‬ ‫בציונות‬ ‫הרוח‬ ‫הלכי‬ ‫על‬ ‫והשפעתם‬ ‫עמונה‬ ‫אירועי‬ ‫א.‬ 217 ‫החוק‬ ‫כלפי‬ 232 ‫עמונה‬ ‫אירועי‬ ‫בעקבות‬ ‫אי-ציות‬ ‫ב.‬ 242 ‫מחיר"‬ ‫"תג‬ ‫בעידן‬ ‫המדינה‬ ‫מוסדות‬ ‫של‬ ‫מעמדם‬ ‫ג.‬ 258 ‫סיכום‬ ‫ד.‬ ‫עיקריים‬ ‫כיוונים‬ ‫שישי‬ ‫פרק‬ 264 ‫והשפעתו‬ ‫השקפתו‬ ‫קוק:‬ ‫הכהן‬ ‫יהודה‬ ‫צבי‬ ‫הרב‬ ‫א.‬ 267 ‫ימית‬ ‫פינוי‬ ‫ב.‬ 268 ‫היהודית‬ ‫המחתרת‬ ‫ג.‬ 269 ‫אוסלו‬ ‫בתכנית‬ ‫המאבק‬ ‫ד.‬ 273 ‫ההתנתקות‬ ‫תכנית‬ ‫ה.‬ 279 ‫היום‬ ‫ועד‬ ‫ההתנתקות‬ ‫לאחר‬ ‫המדינה‬ ‫מוסדות‬ ‫עם‬ ‫מתחים‬ ‫ו.‬ 283 ‫חתימה‬ 288 ‫מקורות‬ iii Introduction 9 ‫מבוא‬

- by Isaac Hershkowitz
- •
- Problem of Religious Authority, Social Norms, Israel, Religious Zionism

Meroitic language is one of the most controversial ancient languages but one of the few having advanced writing systems. Some classify it Asian, European, non-African, Semitic, or 'unclassified'. This paper contends Meroe, similar to their Cushitic friends, are left victims of preconceived ideas based on an entirely argument from silence, an hegemonic epistemology that elevates a single perspective and silences other(s). This paper, thus, comparatively analyzes Meroitic and Old Nubian lexical and grammatical items with corresponding Oromo, a Cushitic family which, many classical and contemporary philologists/linguists argue derives from a unique vocabulary possibly the Ancient language of the Nile Valley and/or Horn of Africa. Meroitic and Old Nubian lexical, grammatical and epigraphic data were collected from secondary sources by Meroitic researchers. Oromo corpora are obtained both from classical and modern descriptions and native-speakers. Results indicate Oromo lexemes show significant level of cognates with not only Meroitic and Old Nubian, but also with the Ancient Egyptian to their northern part.

Judaism as NonViolent Alternative to Modernity War and Pacifism in the Thought of R. Moshe Avigdor Amiel When one thinks of the great luminaries in 20 th century religious Judaism, R. Moshe Avigdor Amiel (18821945) does not often come to mind, most often because most people have never heard of R. Moshe Avigdor Amiel. Yet R. Amiel, a creative and wholly original thinker who commanded Judaic and secular sources with equal aplomb, deserves a place in that pantheon. R. Amiel, in addition to his capacities as Chief Rabbi of Antwerp (19201936) and Chief Rabbi of Tel Aviv (19361945) in which he gained a reputation as an accomplished community leader and gifted orator, published a staggering amount of writing, spanning multiple genres including sermons (Drashot el Ami, Hegyonot el Ami), philosophy (LeNevuchei HaZman, HaZedek HaSotziali VehaZedek HaMishpati VehaMusari Shelanu), and Talmudic methodology ( Sefer HaMiddot LeHeker HaHalakha, Darkei Moshe). In addition, he served as the ideological voice of the Mizrachi Religious Zionist movement, earning the nickname "The Mizrachi Ahad Ha'am." R. Amiel's writings respond to the social movements of his time period, most prominently secular nationalism and communism and

- by Akiva Y Weisinger
- •
- Jewish Thought, Jewish Philosophy, Religious Zionism, Israel and Zionism

This paper represents a detailed analysis of Rabbi Abraham Isaac Kook's evolutionary understanding of taamei hamitzvot ("reasons for the commandments"), which he invokes to bridge modernity and tradition, philosophy and Jewish mysticism, halakha and aggadah. I explore R. Kooks reliance on medieval thinkers like Maimonides and Ibn Paquda as well as the classical kabbalah and explore his writing in the context of other contemporary Jewish thinkers.

- by Don Seeman
- •
- Religion, Jewish Studies, Jewish Mysticism, Jewish Thought

מאמר ביקורת על מאמרו של גור אלרואי שהתפרסם בכתב העת 'ציון', פ
תשע"ה, עמ' 551–581 - אני מודה לאנשי כתב העת 'ציון' והחברה ההיסטורית הישראלית על שיתוף הפעולה הפורה, על עזרתם בניכוש שגגות במאמר והסבת תשומת לבי לסוגיות נוגעות.
------
מהדורה ראשונה נובמבר 2018
---
תיקוני המהדורה השניה, ראתה אור במאי 2022, כוללים: עימוד, תקלדות כתיב, שיפור הצגת התמונות, תיקון כותרת

A lot has been said and written about the so-called Ethiopic civilization said to have been built by unspecified white South Arabians into Black Africa, chiefly the Horn, in the 3 rd century Christian era. While such colonial mentality has gradually ebbed away in this (pot-)modern era, its vestige is yet thriving in Ethiosemitic circles. Scholars have hardly subjected this narrative to critical analysis. Only Ayele Bekerie has significantly destabilized this century-old phantasmagorical history. He explicated that it was but an hegemonic epistemology imposed upon African Ethiopians by few Indo-Semitic external paradigm that, in turn, continued to miseducate Abyssinian historians originating out of monastic education. Yet, Bekerie himself falls short of a paradigm-shifter role, since he, among other fallacies, could not make a break with the unexplained Ge'ez or Ethiopic speaking 'people'. This paper critically and multidisciplinarily analyzed both Bekerie's skeptic and Indo-Semitists' de-Africanizing discourses in the name of 'Ethiopic'. It showed that 'Ethiopic' was a colonial era conspiracy fabricated by means of dogmatic translation/transliteration and/or systematically distorted re-construction with the intention to misappropriate the autochthonous peoples' social epistemological texts, linguistic or non-linguistic, and ultimately left them physically, nationally and ideologically ever divided and 'historically' disoriented. This not only disrupted their civilization but also pulled them back to pre-classical times of 'nation-building'. This conspiracy is also partly responsible for unending tendencies of separationism, ethnocentrism, fundamentalism, and theocracticalautocratic-militarist totalitarian states and, consequently, unending and equal share of impecuniousness. This paper explicates how and why Ethiopic has neither been engineered by a social history of their own (Ethiosemites or Abyssinians) nor of by their South Arabic 'ancestors'. It also shades lights on how this miseducation is significant area of further critical inquiry for future young researchers on Ethiopian and Horn of African history from postcolonial, open-mind, deconstructivist and reconciliatory and peacebuilding perspective.

מאמר זה בוחן מחדש את הגותו הציונית של ר' ישכר שלמה טייכטל, הגות שהפתחה לנוכח מאורעות השואה בסלובקיה והונגריה. בחינה זו נעשתה באמצעות מסמכים חדשים המתפרסמים לראשונה במאמר זה, ובאמצעות פרמטרים המקובלים במחקר, המבחינים בין הגות ציונית-דתית לבין הגות של הפלג התומך בישוב ארץ ישראל בתנועת אגודת ישראל, ובראשו האדמו"ר מגור, ר' אברהם מרדכי אלתר.
בחינת תפיסותיו של הרב טייכטל באמצעות הפרמטרים הללו, שללה את האפשרות שהעלו מספר חוקרים כי הגותו קרובה להגות אגודת ישראל והוכיחה כי הגותו קרובה דווקא למשנתו המשיחית של הרב קוק. מכתב בלתי ידוע מוכיח כי הנהגת אגודת ישראל בבודפשט נידתה והדירה את ר' טייכטל מכל תפקיד בעל השפעה, מפאת דעותיו אלו.
השואה היוותה תמריץ, עבור ר' טייכטל, לבחון את דעותיו האישיות מחדש ולפתח תורה הרואה בחיוב את מפעל העלייה ואת הניסיון לכונן בארץ-ישראל ישות יהודית, שתוכל לנהל את חייה באופן עצמאי ומתוך חתירה לנורמליזציה לאומית.

- by Daniel Reiser
- •
- Jewish Mysticism, Holocaust Studies, Rabbinics, Jewish Thought

No history of a population is, probably, as ‘mysterious’ as the Roma
(“Gypsy”) people. However, the contemporary mitochondria, DNA,
phylogenetic and population history research confirms the Classical Greek
writers such as Herodotus’ position that Europe is but peopled by people
from East Africa known as Ancient Cushites or Ethiopians or Egyptians.
The Roma are consistently clear—they count themselves to Ancient
Nubian-Africans. This paper hypothesized the Roma People cannot be
different from the Ancient African Cushites, who ruled, lived and civilized
the three oldest continents. Classical as well as contemporary Roma and
Oromo-Cush, as well as Ancient Egypto-Meroitic, linguistic and cultural
lexicons were collected and analyzed in the wider comparative culturalhistorical-
evolutionary perspectives. The findings indicate that there is
significant lexical, grammatical and cultural-historical similarity which
supports the Ancient Cushite origin of the Roma language and people. Key
implications have emerged. The Roma people cannot be different from the
whole Euroasians who populated Europe and Asia moving out of Africa in
the three Millennia preceding the Christian era as well as the first Millennia
of this era. The Roma people populated Euroasia in the same way and
time the rest peopled the two continents moving out of (East-North)
Africa. Europe is as much homeland to them as it is to the rest of their
friends. The whole Indo-European languages must have been the
offshoots of these pioneers of human civilizations. The continuing racism
against the Roma People is but an irrational and crazy existent in the
heart of the ‘Modern’ and ‘Civilized’ Europe.

Abyssinianist historiography is notorious not only for its hypostatization, anachronism and de-Africanization of everything that is of Ancient Black African civilization but also that it leaves no stone unturned to make it so difficult and impossible for us to trace our (pre)history. Richard Pankhurst is one of the controversial Abbyssinianist historians known not only for their prolificacy but also fabrication of their own version of weird Ethiopian history. The aim of this paper is to critically analyze and show how Pankhurst uses etymology to dismantle and outsource the plausibility structure of the autochthonous people. The main focus is his article 'Early History of Ethiopian Horse-Names', short but prototypical of his historiography depicting his representation (of Ethiopia), style, attitude and full-life scholarship. A Deconstructivist Locational Model was adopted as a guiding evolutionary social science perspective. Activity Theory was adopted as meta-theoretical framework. Critical Discourse Analysis method was adopted with the intention to unraveling and explicating fallacies underlying deep Pankhurst's historiography. Explanations of the generative mechanisms, motivations and values of his Abbyssinianist scholarship are also presented. Finally, questions for further research on the Abyssinianist Model of 'history' are indicated for those interested in alternative 21 st century perspective for Ethiopian Studies.

- by Dereje T A D E S S E Birbirso
- •
- Egyptology, Near Eastern Archaeology, Classics, Jewish Studies
- by Andrea Gondos
- •
- Kabbalah, Zionism, Religious Zionism

saat mendengar kata zionis, selalu identik dengan doktrin. karena zionis menginginkan umat izlam hancur melalui umat islamnya sendiri. sebagai umat muslim harus tetap waspada dengan pemahaman dan pemikiran yang berkaitan dengan filsafat... more

- by Fajri Alkindi
- •
- Islamic Law, Islamic Education, Islamic Studies, Christian Zionism
- by Jonatan Meir
- •
- Religion, New Religious Movements, History, Modern History

The Bible requires Jews to tie a tekhelet (blue) cord as part of their tzitzit (fringes on traditional prayer shawl and everyday undergarment). Rabbinic sources of antiquity insisted that the tekhelet dye must have been produced from a marine mollusk termed hillazon. For various reasons, the custom of having this tekhelet cord, which is usually associated with the colors blue or violet, disappeared from Jewish material culture sometime in late antiquity. During the 1880s the Hasidic leader Gershon Hanoch Leiner of Radzin (Radzyń Podlaski, Poland) announced that he had found the ancient hillazon and succeeded in producing tekhelet, which he distributed to his followers. However, his tekhelet did not gain popularity. A much wider interest in tekhelet began in the 1980s, when a new tekhelet was introduced by religious Zionist Jews, resulting in an abundance of Orthodox publications on the subject. However, the 1980s renaissance of tekhelet raised objections from various Jewish Orthodox circles.
This paper aims to sketch a preliminary map of the tekhelet
debate that took place after the introduction of the second tekhelet in the 1980s. It opens with a brief history of tekhelet, followed by a description of the dominant narrative of contemporary tekhelet, and its main opponents. The rest of the article presents central focal points of the controversy: debates regarding the production of the dye; issues of authority regarding acceptance of the new tekhelet; and a messianic tension revealed by the discussion of tekhelet. By providing a non-Orthodox account of the tekhelet debate, this article sheds light on contemporary tekhelet discourse yet also exposes fundamental issues in contemporary Orthodox Judaism, particularly with respect to the relationship between religion and science, and the tension between radicalism and conservatism.

- by Adam Ferziger
- •
- Jewish Studies, Israel/Palestine, Modern Jewish Philosophy, Modern Jewish History