ב־ - ויקימילון (original) (raw)

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ב־
הגייה* be
חלק דיבר תחילית, מילת־יחס
מין -
שורש
דרך תצורה
נטיות בִּי, בְּךָ, בָּךְ, בּוֹ, בָּהּ, בָּנוּ, בָּכֶם, בָּהֶם
  1. קִדומת המצינת המצאות מצד הפְּנים, או שיוך למסגרת או לקבוצה מסוימת.
    • ”אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם; בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם, שְׁנֵים־עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם.“ (בראשית כה, פסוק טז)
    • ”וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל־מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ.“ (שמות ז, פסוק כח)
    • ”בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה.“ (דברים כח, פסוק ג)
    • ”וּבַחֲצַר שׁוּעָל וּבִבְאֵר שֶׁבַע וּבְנֹתֶיהָ.“ (נחמיה יא, פסוק כז)
  2. קדומת המצינת כלי או אמצעי שמשתמשים בו.
    • ”וַיּוֹצִאֵנוּ יהוה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים.“ (דברים כו, פסוק יח)
    • ”וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם; בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים, עַד־שְׁפָךְ־דָּם עֲלֵיהֶם.“ (מלכים א׳ יח, פסוק כח)
    • ”וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ; מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַאֲנִי כֹּתֵב עַל־הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ.“ (ירמיהו לו, פסוק יח)
    • אל תאכל בידיים, אכול בסכין ובמזלג כמו בן־אדם.
  3. תחילית המוספת לשם־עצם, לשם הפיכתו לתואר־הפועל.
    • ”וְעָבַדְתָּ אֶת־אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ יהוה בָּךְ בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל...“ (דברים כח, פסוק מח)
    • ”וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם; בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים, עַד־שְׁפָךְ־דָּם עֲלֵיהֶם.“ (מלכים א׳ יח, פסוק כח)
    • ”אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד; בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ.“ (תהלים נה, פסוק טו)

מציין מקום (1)

מציין אמצעי שימוש (2)

מציין תואר־הפועל (3)