שפה - ויקימילון (original) (raw)

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

טביעת השפתיים בעת נשיקה

המילה שפה בשפות שונות

1. שני קפלים של רקמות רגישות המקיפים את הפה.
   • ”אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ“ (תהלים נא, פסוק יז)
   • האגרוף פצע את שפתו העליונה של הבריון.
2. הצלילים שמשמיע אדם והמתחברים למילים ולמשפטים המובנים לאחרים ובאמצעותם אפשר להעביר מידע.
   • ”וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים“ (בראשית יא, פסוק א)
   • ”כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה“ (ישעיהו כח, פסוק יא)
   • בישראל מדברים בשפה העברית, בעוד שבצרפת מדברים בשפה הצרפתית.
3. קצה, שוליים.
   • ”עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב“ (יהושע יא, פסוק ד)
   • השוטר ישב על שפת המדרכה והביט לעבר הכביש.
4. (טופולוגיה) קבוצת הנקודות של קבוצה שאפשר להתקרב אליהן ככל שרוצים הן מתוך הקבוצה והן מתוך המשלים שלה.
5. (ימאות) השוליים העליונים של דופן סירה, המשתרעים למלוא אורכה; בסירות עץ: קורת עץ המורכבת מעל טור הלוחות העליון, מכסה את קצות הצלעות ובה קבועים מלגזי המשוטים.
   • "שפה (gunwale) – לוח העובר לאורך הסירה על הגבול העליון של הדפן. מכסה את חתכי הצלעות מלמעלה, משמש חזוק לארך הסירה ובסיס לקני המזלגות ולכריות היתדות. (הועדה להדרכה ימית שע"י מחלקת הים של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות למעשה, 1945)
   • "אתה עולה יותר מדי - צעק פיני, כשהוא יושב לו על שפת הסירה ורגליו נתמכות בספסל." ("מערכות ים", אוגוסט 1948)
   • "כן המלגז הינו צינור מתכת הקבוע בכרית שבשפת הסירה, עליו מוחזק המלגז." (מאיר שש (עורך), ספר הים, 1970)

• אכדית: 𒊭𒀊𒌈 (šaptu); אוגריתית: 𐎌𐎔𐎚 (שׁפת); ארמית: סָפְתָא; ערבית: شَفَة (שַׁפָה). מפרוטו-שמית, בצורה המשוערת: śapat. השוו גם מצרית: spt‏‏‏‏ - שפה, קצה, חוף, אופק, להלן הירוגליף:

• אבן שפה

• לזות שפתיים

• מחייה השפה

• מס שפתיים

• שפה אחורית

• שפה אנליטית

• שפה זרה

• שפה מתה

• שפה מתוכננת

• שפה פורמלית

• שפה קדמית

• שפה רשמית

• שפה שסועה

• שפת אם

• שפת גוף

• שפת הבי"ת

• שפת הים

• שפת התקפה

• שפת מפרש

• שפת מכונה

• שפת סימנים

• שפת סף

• שפת סתרים

• שפת עבר

• שפת קוינה

• שפת תוכנה

• שפת תכנות

• שפתים דולקות

• שפתים ישק

• סנן מבין שפתיו

• שפת (3)

• שפתון (1)

• שׂ־פ־ת־ת (1)

  • שִׂפְתֵּת
  • שִׂפְתּוּת
  • מְשׂוּפְתָּת

• לשון (2)

• לזבזת (5)

1. אחת משתי רקמות עור סביב הפה

• איטלקית: labbro‏‏‏‏
• אנגלית: lip‏‏‏‏
• גרמנית: Lippe‏, Lefze‏‏‏‏
• יוונית: χείλος‏‏‏‏ (תעתיק: cheílos)
• יפנית: 唇‏‏‏‏ (תעתיק: kuchibiru)
• נורווגית: leppe‏‏‏‏
• ספרדית: labio‏, labro‏‏‏‏
• ערבית: شَفة‏‏‏‏ (הגייה: שִׁפָה)
• צרפתית: lèvre‏‏‏‏
• רוסית: губа‏‏‏‏ (תעתיק: gubá)

уста‏‏‏‏ (תעתיק: ustá)

2. ר' לשון

3. קצה, שוליים

• איטלקית: labbro‏, orlo‏‏‏‏
• אנגלית: edge‏, rim‏‏‏‏
• גרמנית: Rand‏, Kante‏‏‏‏
• יוונית: χείλος‏‏‏‏ (תעתיק: cheílos)
• יפנית: 縁‏‏‏‏ (תעתיק: heri)
• נורווגית: rand‏, kant‏‏‏‏
• ספרדית: orilla‏, borde‏, canto
• ערבית: شَفة‏‏‏‏ (הגייה: שִׁפָה)
• צרפתית: bord‏‏‏‏
• רוסית: край‏‏‏‏ (תעתיק: kraj)

1. הבריא פסקו כאבי גופו. נרגע מצירי הלידה
   • ”המקשה נדה קשתה שלשה ימים בתוך אחד עשר יום ושפתה מעת לעת וילדה הרי זו יולדת בזוב דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר לילה ויום כלילי שבת ויומו ששפתה מן הצער ולא מן הדם“ (משנה, מסכת נדה – פרק ד, משנה ד)
   • ”המקשה כמה תשפה ותהא זבה ר' אלעזר אומר מעת לעת והלכה כדבריו“ (תוספתא, מסכת נדה – פרק ה, הלכה ז)

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מילה קרובה בערבית شَفَى (הגייה: שָׁפָא) שפירושה: רִפֵּא.

• שופי (א)
• שָׁפוּי
• אנגלית: word‏‏‏‏
• החלים

1. [חוק ומשפט] שילם החזר הוצאות או תשלום לכסוי נזק.
   • החברה תשפה את הצרכן על ההוצאה שהוציא עבור התיקון.
   • "הקופה תשפה את העמית על הוצאותיו הממשיות" (מתוך תעודת ביטוח רפואי)
2. בתלמוד השורש שׁ־פ־ה מציין החלקה, יישור ועיבוד לקבלת המוצר או הצורה הרצויים, וגם השכנת שלווה. בכמה מקומות בתלמוד השורש מתייחס למצבם של נכסים ולפיצוי על נזק: ”אמר רב בון בר חייה: נישמעינה מהדא הבורר צרורות מתוך כרייו של חבירו חייב לשפות לו.“ (ירושלמי, מסכת בבא בתרא – פרק ו, הלכה ג) ומכאן השימוש בעברית חדשה. כנראה שורש זה שונה מהשורש המקראי (ראה נשפה, שפי).

• פיצה
• אנגלית: compensate‏‏‏‏
• מספוא
• נשפה
• שיפוי
• שפי

1. לשון חז"ל כרת קצץ
   • ”הקונה שני אילנות בתוך שדה חברו..הגדילו לא ישפה והעולה מן הגזע שלו ומן השרשים של בעל הקרקע ..קנה שלשה קנה קרקע הגדילו ישפה“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ה, משנה ד)

• נדיר בלשון חז"ל
• מצרית-קדומה בהגיית אִסְפְּ isp בהוראת לחתוך,לחצוב . לקמן הירוגליף ee-s-p + מימין, אידאוגרמת-סכין .

תוספות יו"ט: מילה זו דומה ללשון ארמי תרגום המילה כתת ”ואכת אתו-ושפית יתיה“ (דברים ט, פסוק כא)

• שופין

1. [חוק ומשפט] קיבל החזר הוצאות או פיצוי על נזק.
   • המבוטח ישופה רק בגובה שיעור הנזק שנגרם לו בפועל.

• ראה שִׁפָּה לעיל.
• אנגלית: compensated‏‏‏‏

1. (משמעות משוערת) בלט.
   • ”יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי ושפי (וְשֻׁפּוּ) עַצְמֹתָיו לֹא רֻאּוּ.“ (איוב לג, פסוק כא)

• פועל המופיע רק פעם אחת בתנך ולא ברור מה פרושו. רש"י: "ושופו עצמותיו - מתנתקין ממקומו." מצודת דוד: "עצמותיו יכותתו." רבי אברהם פריצול: "גבהות עצמותיו מהיה הבשר (על פי שפיים)."