‘In the Footsteps of the Besht (Five Lectures on Israel Baal Shem Tov)’, Beit Avi Chai, Jerusalem, June 2-6, 2024 (Poster + Video) (original) (raw)
Related papers
Preface "Faith, liberty, friendship, chief blessings of the human mind" (Tacitus) "When I was a kid I used to pray every night for a new bicycle. Then I realised that the Lord doesn't work that way so I stole one and asked Him to forgive me." (Emo Philips) "He who believes does not know he believes. He who knows he believes does not believe" (Joshua Sobol) Oren Hasson opens his discussion of the "Evolution of God" with a quote from Lewis Carroll's book Through the Looking Glass, according to which: …the Queen tells Alice that she is "'just one hundred and one, five months and a day.' 'I can't believe that!' said Alice. 'Can't you?' the Queen said in a pitying tone. 'Try again: draw a long breath, and shut your eyes.' Alice laughed. 'There's no use trying,' she said: 'one can't believe impossible things.'" In Centro IV x* Alice was wrong, of course. We believe in many highly improbable things. Sometimes it even seems to us, especially when we contemplate the beliefs of others, that the more impossible things are, the more easily we are persuaded to believe in them. Pay attention what people believe or believed: according to the Papago native American tribe, living in Arizona, out of the primordial chaos was born a child named 'First Born'. He created the earth with the help of song-a motif of sacred importance among the native Americans. 'First Born' only created the sun after the explicit request of humans, who wanted to see one another and live in peace with one another. The Greeks believed that the Titans created the world, that Prometheus created humans and became their patron, and they also believed that the first woman, Pandora, was created by Hades, god of the volcano and the underworld. The statement about the social role of man and woman in our world is deeply embedded and emphasized in this creation narrative. The god Ngāi, who resides atop Mount Kenya, promised the promised land, namely, the highlands of Kenya, with its fertile lands, to the chosen people, the Kikuyu tribe. Most believers in a singular God believe that his son, Jesus, born of a virgin, is the Messiah who brought redemption to the world and that there is none beside him. Hundreds of millions of others believe that God changed his covenant with the descendants of Abraham for the sake of his covenant with the prophet Muhammad. A negligible minority of monotheistic believers are more optimistic, still hoping that the Messiah has not yet come and that there is still room to expect a better world. An even smaller minority within this minority was more precise in its expectations and believed that the late Lubavitcher Rebbe is the Messiah, and behold, the end of days is upon us. Many of these believers continued to believe this even when the rabbi was on his deathbed, and many of them still believe
זכויות, הלכה, והאדם שביניהן, תשעב (Human Rights, Jewish Law, and Humankind)
2012
חיבור זה עוסק ביחסי הגומלין שבין היהדות, ובאופן קונקרטי – ההלכה, לבין שיח זכויות האדם. למושג זכויות האדם כמה משמעויות. הספר מבקש לאמץ כאן דרך ביניים המכירה בכך שזכויות האדם הן גורם מתווך בין ערכים לבין חובות, או, מנקודת מבט תרבותית, דרך ביטוי פרטיקולרית למערכת ערכים העומדת בבסיס זכויות אלו. ליהדות פנים רבות. החיבור מתמקד בהופעתה הנורמטיבית – בהלכה. טענתי היא שהשיח ההלכתי מתאפיין במערכת ערכים המשפיעה על ההכרעות הניתנות במסגרתו, כמו גם על אופיו ועיצובו. השפעה זו מתבטאת לעתים בגלוי, אך לרוב באופן סמוי, כגורם בעל השפעה בתהליך הפרשני. ברובד הסמוי, העקיף לעתים, יש מכנה משותף רחב מאוד בין היהדות לבין זכויות האדם, והוא מתבטא בשורשים המניעים את המערכות הללו, כל אחת בדרכה. הפרק המצורף לדוגמא - המפגש הסמוי: שיקולים מוסריים כשיקולים פרשניים מנחים.
מחוננים בפריפריה: טיפוח, הוראה ומחקר The gifted child in the Periphery: Studies in nurturing and teaching , 2011
מרבית ההורים לילדים מחוננים נאלצים להתמודד עם השאלות, הסוגיות והבעיות הכרוכות בגידולו של ילד מחונן ללא עזרה. שכן, מחוננות נתפסת כיכולת שכלית גבוהה במיוחד, וככזו, על פי ההבנה המקובלת, אין כרוכות בה בעיות מיוחדות. מצד שני – דיעות קדומות ואמונות תפלות הקשורות במחוננות רווחות עד מאוד בכל התרבויות בהן יש התייחסות למחוננות, והדעת נותנת שיש לשאול למה קיימות דיעות כאלה. על אף הדיעה הרווחת בדבר "האם היהודייה הבטוחה שילדה מחונן" דומה, שהמציאות רחוקה עד מאוד מכך. לדוגמה: נמצא ש-98% מההורים של ילדים הלומדים בגן "מעדיפים שילדם לא יהיה מחונן" (לידור, 2007). זאת ועוד. פעמים רבות ילדים מחוננים מגיעים לטיפול או לייעוץ בעקבות בעיה שהוריהם מסרבים לראות את הקשר בינה לבין מחוננות. לדוגמה: הילד המסרב ללכת לבית הספר. ההורים, בדרך כלל, רואים בכך בעיה של קבלת מרות, חוסר רצון לקבל מוסכמות, מרדנות, או, כפי שהגדירה זאת אם תוסכלת: "כל הילדים המתבגרים עושים הכל ההיפך". הורים אלה מודים, לא אחת, ש"עיניהם נפקחו" כשהבינו שילדם משתעמם לאורך שנים בכיתה, ששיעורי הבית שאין הוא מוכן להכין אינם מאתגרים אותו, שהוא חש ש"להתכונן למבחן זה מטומטם". ישנם הורים שמגיעים לייעוץ בעקבות הערות של מורה או יועצת בבית הספר בדבר "התנהגות שמורה על אי-בשלות רגשית". כשהילד נבדק מתברר, שהוא התנהג כפי שהיה צפוי על פי גילו, אבל מאחר שיכולותיו הקוגניטיביות מקדימות במספר שנים את הצפוי על פי גילו הכרונולוגי, הפער בין היכולות הרגשיות, מותאמות-הגיל, לבין אלו הקוגניטיביות, מקדימות-הגיל, בולט ואפילו צורם. בעיות כאלה, ועוד רבות אחרות, נראות פחות מסובכות, כאלה שניתן להתמודד אתן ביתר קלות, כאשר ההורים מגלים ש"הם לא לבד". עצם העובדה שניתן לחלוק אותן עם הזולת, לדעת ש"בסירה שלך" שטים עוד הורים רבים וילדיהם, מקלה מאוד את המסע. ייעוץ אישי חשוב מאוד כאשר יש בעיה בחינוך הילד המחונן, בהשתלבותו החברתית, במציאת מסגרת לימודים הולמת, בהחלטה על האצה או העשרה. אולם, לא תמיד יש גישה לייעוץ, ובאילת הגישה לייעוץ בתחום המחוננות קשה במיוחד. יתר על כן: גם כאשר יש עם מי להתייעץ, לא תמיד ניתן לעמוד במעמסה הכספית הכרוכה בכך. סדנה שבה מלובנות בעיות משותפות, בה מוצאים ההורים אוזן קשבת ולפעמים אף כתף אוהדת, יכולה לעזור מאוד. איש המקצוע שמנהל את הסדנה יוכל גם לעזור לכוון את ההורים לסוג הייעוץ האישי שנחוץ להם, לקצר הליכים של איבחון, למצוא מסגרות לימודיות, לתווך ברישום לתכניות למחוננים, לעזור בבחירת פעילויות שאחרי הלימודים, ולתת תמיכה בבעיות משפחתיות וחברתיות. הסדנה להורים לילדים מחוננים שהתקיימה באילת נועדה לכל המטרות הללו. להלן נבדוק את דרכי פעולתה ונראה, האם עמדה בציפיות ומילאה את המטרות, ובאיזו מידה.
יוסף טובי נגינה וכלי נגינה בשירת החול העברית בספרד: שיר השבח של יוסף אבן צדיק לכבוד יצחק אבן ברון, דפים למחקר בספרות 16-17 (תשסט) 101-137
Medieval Arabic sources attest that Arabic poetry, especially the muwaššaḥāt, were performed in the courts of the kings with music, usually by the qaynah (pl. qiyān), the captive female slave, specifically educated and raised to be a singer, music player and dancer at the courtly banquets. No wonder, then, that this character of the qaynah frequently appears in medieval Arabic poetry, in particular that of Andalusia. The regular musical instrument used at these banquets was the lute (Ar. al-'ūd; Heb. kinnor or nevel). This object was highly esteemed in Arabic literature and was considered the foremost musical instrument. From the mid-tenth century Hebrew secular verse in Andalusia adopted the theme of music, and in fact reflected all its details as they appear in Arabic poetry. The present paper surveys in detail the occurrences of music in all its aspects in Andalusian Hebrew poetry, from Dunaš ben Labrạt at the court of Ḥisday ben Šaprūt in Cordova in the third quarter of the ...