הרב צירלסון-השילוח.docx (original) (raw)
Related papers
השיטה האפיסטולרית ביצירותיו של אברהם מאפו.. הרומן ''עיט צבוע'' כדוגמה
مجلة كلية اللغات, 2017
The current research addresses the epistolary style in Hebrew literature in the Enlightenment Era. The researcher addressed this style of writing in Abraham's novel (the hypocrite) that has become as mailbox of all the novel's characters. The novelist utilized these letters to present the secrets and thoughts of the characters as well as their feelings. Generally, this novel was composed entirely of letters that aimed at preparing the readers, who were living outside Israel, to comprehend the implicit meaning of the novel. The writer in his novel depicted the Jewish people in a particular time who characterized as a conservative community. He found out that letters werean appropriate means to uncover the thoughts of characters. Those letters revolved around (criticism, piece of advice, guidance, cheating, and conspiracy). Abraham Mapu put forward in-depth information through this type of writing. It was clearly observed that the main plot of the novel concentrated on letters...
Gifted Education International , 2005
ספרות המחקר על ילדים מחוננים שנכתבה בעברית מצומצמת ביותר. למעשה, מבין כ-140הפריטים המופיעים במאגר המידע של מכון הנרייטה סאלד בערך "מחוננות", רק ספריהם של אריקה לנדאו ואבנר זיו מכילים תיאורי מקרה ואף תיאורים אלו הם חלקיים ומאירים רק אספקטים בודדים בחיי הילדים. חשיבותו הראשונית של מאמר זה היא להוסיף נדבך לספרות הקיימת בעברית על ילדים מחוננים בכלל, וניסיון ראשון לכתיבת תיאור מקרה מפורט, שיתאים למציאות החינוכית, החברתית, המעמדית, הכלכלית והפוליטית בארץ בפרט. "טיפוח כשרונות צריך להיות בעדיפות לאומית ראשונה במעלה: כשרונות מטופחים עשויים, לטווח ארוך, להשפיע לא רק על חיי הילדים עצמם, אלא גם על רווחת הכול. ככל שאנו יודעים יותר על הילדות המוקדמת של ילדים צעירים מחוננים, כן נדע יותר כיצד לשמר את האוצר היקר הזה - ונדע יותר איך לעודד את ההתפתחות הכוללת של כל הילדים". יתר על כן, מעבר לעריכת ההיכרות עם חמישה ילדים מחוננים, יתאר המאמר את הקשרים ביניהם. קשרים אלו חשובים במיוחד, משום שדרכם ניתן יהיה להצביע על בעיית הקשרים החברתיים של הילד המחונן בחברה ה"רגילה" ועל אחת הדרכים לפתרונה. כאשר מספר הילדים המחוננים בקבוצת גיל מסוימת גדול דיו, הם בני אותו מין והם בעלי תחומי התעניינות דומים - לכל אחד מהחברים בקבוצה יש לפחות תחום התעניינות משותף אחד עם כל חבר אחר - הדרך ליצור קשרים עם בני אותה קבוצת גיל קלה יותר. הספרות הקיימת על מחוננים מצביעה על האחוז הגבוה של הבנים הבכורים או היחידים ביניהם, ועל רגישותם הגבוהה יחסית של אלה אף ביחס לזו של "שאר" המחוננים. שלושה מחמשת הילדים שיתוארו כאן הם בנים בכורים לשני הוריהם, הרביעי - בן בכור לאמו אך לא לאביו, והחמישי - בן שני במשפחה שכל שלושת הבנים בה מחוננים. תיאור מצביהם המשפחתיים והחברתיים של ילדים אלו עשוי לתת אישוש איכותני - ולו חלקי, להנחות מספר: (א) הסתגלותו החברתית של מחונן שהוא בן בכור עשויה להיות קשה מזו של מחונן שאינו בכור. (ב) קשרים חברתיים בין מחוננים מתפתחים לעתים קרובות בהתאם לתחומי עניין משותפים ואין חשיבות מיוחדת לגיל הכרונולוגי או למין ביצירת קשרים. (ג) במשפחות שבהן יש מספר ילדים מחוננים הצורך בחברה מחוץ למשפחה נמוך מאשר במשפחה שיש בה ילד מחונן אחד. (ד) האצה בדרך של כניסה מוקדמת לבית הספר או הקפצת כיתה היא פתרון (חלקי) בחינוך ילדים מחוננים - בפתרון זה יש להשתמש בצורה מבוקרת ורק על פי המלצה של פסיכולוג. במקרים רבים שבהם אין משתמשים בפתרון זה גורמים עוול לילד המחונן. (ה) מספר ילדים מחוננים בכיתה רגילה מספקים תמיכה הדדית. (ו) בחלק גדול מהמקרים אין בכיתה הרגילה פתרונות מספקים לבעיותיהם החברתיות והלימודיות של ילדים מחוננים, לפיכך יש להם צורך במסגרות מיוחדות; אולם על ההורים להפעיל את כל משאביהם כדי להשתמש בהם. הורים העומדים על זכותם של ילדיהם המחוננים ללמוד במסגרות מיוחדות ומחפשים באופן פעיל מסגרות כאלה, יצליחו למצוא את המסגרות הלימודיות והחברתיות האופטימאליות לילדיהם יותר מהורים שדוגלים בקונפורמיות ובקבלת סמכות. הורים המעדיפים לחנך את ילדיהם ללכת בתלם - לא לקפוץ כיתה, לא לדרוש תכניות מיוחדות, לא להתמקד בתחביב מסוים ברמת היכולת הגבוהה ביותר שקיימת - קיימת סבירות גובהה למדי שילדיהם לא ימצו את יכולותיהם. להלן נערוך היכרות עם כל אחד מחמשת הילדים ומשפחותיהם לאור שש הנחות אלה. This is a seven-year study of five gifted Israeli boys aged between three and a half to four and a half years old. Described are the regular classroom enrichment program in which three of them participated from third grade onward, and their other activities (e.g. sports, chess, etc.). Physical, psychological, educational, and familial details are also provided. Details are provided of the boys' social standing, and the relationships among the boys. Educational problems such as underachievement, boredom, and lack of challenge are discussed. Among the recommendations suggested are paying special attention to firstborn gifted boys who are socially at risk, and more frequent application of acceleration strategies.
פסיכואקטואליה PsychoActualya, 2013
מחוננים ואחיהם: על מחקרים, דיעות, אמונות ועובדות בגליון יוני 2012 של "פסיכואקטואליה", שהוקדש למחוננות, התפרסם מאמרה של ד"ר עדנה כצנלסון, "אחים לילדים מחוננים". ואלו חלקי המאמר: א. מניית האפשרויות שבהן יחסי מחוננים והוריהם יהיו בעלי פוטנציאל להשפיע על האחאות בין ילד מחונן וילד שלא אותר כמחונן. חלק זה כולל את סקירת הספרות העוסקת בשאלה: "האם זה 'טוב' או 'רע' לילד שאחיו או אחותו הוגדרו כמחוננים?"; ב. יחסי אחים מחוננים ואחים "רגילים" – חלק זה סוקר חלק קטן מהמחקרים שנעשו בעולם בנושא זה, וכמו כן את שני המחקרים שנעשו בארץ: המחקר של לפידות-ברמן ואשרת (לא ברור מתי נערך, הוצג לראשונה ב-2006, התפרסם ב-2009) ומחקרי שנעשה בשנה האקדמית 2008/9 ופורסם לראשונה ב-2009 (David et al., 2009). מסקנותיהם של שני המחקרים סותרות זו את זו באשר להשפעת מחוננותו של ילד על אחאיו. לו השאלה "האם יש השפעה שלילית על יחסי האחאים במשפחה כאשר אח אחד מאותר כמחונן והשני לא" היתה תיאורטית גרידא, ניתן היה להתייחס למאמר של כצנלסון כסיכום של דיעות קיימות – שרובן המכריע – כפי שיובהר במשך – אינן מסתמכות על מחקרים כמותיים שנעשו כהלכה. אולם, נושא היחסים בין ילדים מחוננים ואחיהם הוא אחד החשובים המעסיקים הורים לילדים מחוננים, כפי שנוכחתי לדעת בעשרות שנות עבודתי עם משפחות שלהן ילדים מחוננים. הנה, לדוגמה, מספר החלטות שמשפחות מקבלות בהסתמך על הדיעה הקדומה הרווחת, לפיה כאשר ילד אחד מאותר כמחונן ואחיו או אחותו אינם מאותרים ככאלה ישפיע הדבר לרעה על היחסים בין האחאים
זכויות, הלכה, והאדם שביניהן, תשעב (Human Rights, Jewish Law, and Humankind)
2012
חיבור זה עוסק ביחסי הגומלין שבין היהדות, ובאופן קונקרטי – ההלכה, לבין שיח זכויות האדם. למושג זכויות האדם כמה משמעויות. הספר מבקש לאמץ כאן דרך ביניים המכירה בכך שזכויות האדם הן גורם מתווך בין ערכים לבין חובות, או, מנקודת מבט תרבותית, דרך ביטוי פרטיקולרית למערכת ערכים העומדת בבסיס זכויות אלו. ליהדות פנים רבות. החיבור מתמקד בהופעתה הנורמטיבית – בהלכה. טענתי היא שהשיח ההלכתי מתאפיין במערכת ערכים המשפיעה על ההכרעות הניתנות במסגרתו, כמו גם על אופיו ועיצובו. השפעה זו מתבטאת לעתים בגלוי, אך לרוב באופן סמוי, כגורם בעל השפעה בתהליך הפרשני. ברובד הסמוי, העקיף לעתים, יש מכנה משותף רחב מאוד בין היהדות לבין זכויות האדם, והוא מתבטא בשורשים המניעים את המערכות הללו, כל אחת בדרכה. הפרק המצורף לדוגמא - המפגש הסמוי: שיקולים מוסריים כשיקולים פרשניים מנחים.
כאן תקום השכונה שלנו": השכונה שלא קמה ממזרח לירושלים בתקופת המנדט הבריטי
Judea and Samaria Research Studies, 2022
British authorities in Palestine encouraged the development of Jerusalem beyond its municipal boundaries, based on their understanding of its future trends. Under Ottoman rule, new neighborhoods were built in proximity to the center of town and with a certain degree of geographic contiguity with the neighborhoods that preceded them. In contrast, the British Mandate built neighborhoods in remote locations, spread over extensive areas. These neighborhoods had no contiguity with any previous settlements, and were planned based on available land. These "Garden Suburbs" established a new form of urban sprawl that surrounded central Jerusalem from the south (Talpiot together with Admat Amos and Givat Eliyahu, which were in the planning stage) and the west (Rehavia, Bayit VeGan, Beit HaKerem, Kiryat Moshe and Givat Shaul). Until the beginning of the Mandate period, the area east of Jerusalem remained almost devoid of Jewish habitation. Members of Agudat HaDayarim (The Tenants'...
2013
מאז ראשית שנות השבעים, כשהחלו לפעול תכניות לימודים עבור תלמידים מחוננים בישראל, השאלה: "האם עדיף שתלמידים מחוננים ילמדו בכיתות מיוחדות או בכיתות רגילות?" עולה שוב ושוב. אף על פי שרבים מאנשי החינוך והניהול בישראל הסכימו, שילדים מחוננים זקוקים, בנוסף ללימודים במערכת החינוך הרגילה, לתגבור, להרחבה ולפעמים גם להאצה של לימודיהם (בורג, 1992; ביתן, 1992; בן-שלמה, 1992; גולדרינג ואחרים, 1988), רק מיעוט קטן של ילדים שאותרו כמחוננים מתחנכים ולומדים כיום בכיתות מיוחדות. לדאבון הלב, גם הכיתות המיוחדות למחוננים בגיל בית הספר היסודי, חמש בכל הארץ לשכבות ג-ו, אינן נותנות מענה, במקרים רבים, לצרכיהם האינטלקטואליים, החברתיים והרגשיים של מחוננים רבים. להלן נתאר מספר קבוצות של מחוננים שעבורם כיתות המחוננים בדרך כלל אינן מספקות מענה. לקבוצות אלה שייכים: ילדים שדרגת מחוננותם 'מתונה'; ילדים מחוננים שעסוקים עד מאוד בתחביב או בעיסוק מרכזי; ילדים מחוננים רבים המסווגים כ"מחונני-על"; ילדים המוגדרים כ"שבירים" מבחינה פסיכולוגית; חלק לא מבוטל מהילדים המחוננים שהם בעלי לקות או מוגבלות פיזית; שיעור גבוה של בנות מחוננות; בנים מחוננים רבים שהם בעלי נטייה חזקה למקצועות ההומאניים או לאחד מתחומי האמנות הנחשבים למיעוט בקרב בנים מחוננים.
The gifted child in the periphery: Studies in nurturing and teaching (Hebrew). מחוננים בפריפריה: טיפוח הוראה ומחקר , 2011
"בעיית" הילד המחונן החלה בארץ, כמו בארצות רבות נוספות, לאחר חקיקת חוק חינוך חובה וכפייתו. וונדראקובה ופאלקובה Vondráková, & Palková, 2007)) מציינות, שבשל חוק חינוך חובה, פעמים רבות ילד מחונן, שעד לכניסתו לבית הספר היה בעל עניין אינטלקטואלי רב, מתחיל לאבד עניין עת עליו ללמוד בחברת ילדים רגילים, בקצב שלהם וברמתם. קופר וסורו (Cooper, & Sureau, 2007), במאמרם על חינוך ביתי, מונים, בין הקבוצות שבקרבם נפוץ החינוך הביתי, הורים לילדים מחוננים, שכמו קבוצות ייחודיות אחרות באוכלוסיה מתקשים למצוא מענה לצרכי ילדיהם בחינוך הציבורי. מצד שני: כל עוד לא היה קיים חוק חינוך חובה, רבים מהילדים שכישוריהם לא היו גבוהים במיוחד, כמו גם בעלי המוגבלויות והלקויות, לא למדו כלל בבית הספר, או למדו רק מספר כיתות יסוד, ולפיכך הרמה הכללית היתה גבוהה יותר ככל שדרגת הלימודים היתה מתקדמת יותר וגיל הלומדים גבוה יותר, עובדה שאיפשרה לרבים מהילדים המחוננים ללמוד במסגרת הרגילה באופן מאתגר (Barrington, 1968). מאחר שבארץ קיים חוק חינוך חובה, ובמסגרתו לומדים רוב הילדים המחוננים רוב הזמן בכיתת רגילות (David, 2008), הרי כאשר נוצרות בעיות המיוחדות למחוננים, או כאשר בעיות האופייניות למחוננים מתגלות עם הכניסה למערכת החינוך הפורמאלית, תפקידן של נשות החינוך חשוב ביותר להתמודדות אתן. זאת ועוד. בחינוך המיוחד המורות מקבלות הכשרה ספציפית לתחום זה בזמן לימודיהן ובמהלך עבודתן. גם היועצות העובדות בחינוך המיוחד, או כאלה המתעתדות לעבוד בו, שבחלקן הגדול הן בעלות תעודת הוראה ואף ניסיון לא מבוטל בתחום, מתכשרות לכך תוך כדי לימודיהן לתואר השני בייעוץ חינוכי, לומדות מספר רב של שיעורים וסמינריונים, ומשתתפות בפרקטיקום שנושאו חינוך מיוחד (לדוגמה: בית הספר לחינוך, ידיעון תש"ע 2009-2010). כך, למשל, בשנת הלימודים תש"ע הוצעו לתלמידי מגמת הייעוץ החינוכי באוניברסיטת תל אביב לא פחות משלוש אופציות לפרקטיקום, שהן מחצית מכל ההיצע, בתחום החינוך המיוחד (שם, עמ' 67). בנוסף, שניים מהסמינריונים השנתיים שהוצעו היו גם הם בתחום זה, כמו גם חמישה שיעורי בחירה סמסטריאליים (שם, עמ' 68). כל זאת בנוסף למגמה מלאה – לימודים לקראת תואר שני של החוג לחינוך מיוחד ולייעוץ חינוכי, שבה, כמובן, חלקם של השיעורים בחינוך מיוחד רב אף יותר (שם, עמ' 73-81). אם נסתכל באותו ידיעון עצמו (שם), או בכל ידיעון של אוניברסיטה אחרת המכשירה יועצים חינוכיים (ידיעון אוניברסיטת חיפה, ידיעון אוניברסיטת בן גוריון, ידיעון האוניברסיטה העברית, ידיעון אוניברסיטת בר אילן), לא נמצא, במסגרת לימודי יעוץ חינוכי, קורסים בנושא המחוננות. בנוסף לבעיה של חוסר השכלה פורמאלית בנושא המחוננות קיימת בעיה נוספת שמקשה מאוד על תפקודם של עובדי הוראה עם מחוננים: היעדר ידע מבוסס-מחקר שמקורו בהשכלה כללית, בניסיון האקדמי ובניסיון הפרטי, כפי שקיים בתחומי חינוך רבים אחרים מחד-גיסא, ושפע של אמונות תפלות, דיעות קדומות וחצאי אמיתות, שמקורן במידע חלקי, אנקדוטאלי, מאידך-גיסא
מחוננים בפריפריה: טיפוח, הוראה ומחקר The gifted child in the Periphery: Studies in nurturing and teaching , 2011
מרבית ההורים לילדים מחוננים נאלצים להתמודד עם השאלות, הסוגיות והבעיות הכרוכות בגידולו של ילד מחונן ללא עזרה. שכן, מחוננות נתפסת כיכולת שכלית גבוהה במיוחד, וככזו, על פי ההבנה המקובלת, אין כרוכות בה בעיות מיוחדות. מצד שני – דיעות קדומות ואמונות תפלות הקשורות במחוננות רווחות עד מאוד בכל התרבויות בהן יש התייחסות למחוננות, והדעת נותנת שיש לשאול למה קיימות דיעות כאלה. על אף הדיעה הרווחת בדבר "האם היהודייה הבטוחה שילדה מחונן" דומה, שהמציאות רחוקה עד מאוד מכך. לדוגמה: נמצא ש-98% מההורים של ילדים הלומדים בגן "מעדיפים שילדם לא יהיה מחונן" (לידור, 2007). זאת ועוד. פעמים רבות ילדים מחוננים מגיעים לטיפול או לייעוץ בעקבות בעיה שהוריהם מסרבים לראות את הקשר בינה לבין מחוננות. לדוגמה: הילד המסרב ללכת לבית הספר. ההורים, בדרך כלל, רואים בכך בעיה של קבלת מרות, חוסר רצון לקבל מוסכמות, מרדנות, או, כפי שהגדירה זאת אם תוסכלת: "כל הילדים המתבגרים עושים הכל ההיפך". הורים אלה מודים, לא אחת, ש"עיניהם נפקחו" כשהבינו שילדם משתעמם לאורך שנים בכיתה, ששיעורי הבית שאין הוא מוכן להכין אינם מאתגרים אותו, שהוא חש ש"להתכונן למבחן זה מטומטם". ישנם הורים שמגיעים לייעוץ בעקבות הערות של מורה או יועצת בבית הספר בדבר "התנהגות שמורה על אי-בשלות רגשית". כשהילד נבדק מתברר, שהוא התנהג כפי שהיה צפוי על פי גילו, אבל מאחר שיכולותיו הקוגניטיביות מקדימות במספר שנים את הצפוי על פי גילו הכרונולוגי, הפער בין היכולות הרגשיות, מותאמות-הגיל, לבין אלו הקוגניטיביות, מקדימות-הגיל, בולט ואפילו צורם. בעיות כאלה, ועוד רבות אחרות, נראות פחות מסובכות, כאלה שניתן להתמודד אתן ביתר קלות, כאשר ההורים מגלים ש"הם לא לבד". עצם העובדה שניתן לחלוק אותן עם הזולת, לדעת ש"בסירה שלך" שטים עוד הורים רבים וילדיהם, מקלה מאוד את המסע. ייעוץ אישי חשוב מאוד כאשר יש בעיה בחינוך הילד המחונן, בהשתלבותו החברתית, במציאת מסגרת לימודים הולמת, בהחלטה על האצה או העשרה. אולם, לא תמיד יש גישה לייעוץ, ובאילת הגישה לייעוץ בתחום המחוננות קשה במיוחד. יתר על כן: גם כאשר יש עם מי להתייעץ, לא תמיד ניתן לעמוד במעמסה הכספית הכרוכה בכך. סדנה שבה מלובנות בעיות משותפות, בה מוצאים ההורים אוזן קשבת ולפעמים אף כתף אוהדת, יכולה לעזור מאוד. איש המקצוע שמנהל את הסדנה יוכל גם לעזור לכוון את ההורים לסוג הייעוץ האישי שנחוץ להם, לקצר הליכים של איבחון, למצוא מסגרות לימודיות, לתווך ברישום לתכניות למחוננים, לעזור בבחירת פעילויות שאחרי הלימודים, ולתת תמיכה בבעיות משפחתיות וחברתיות. הסדנה להורים לילדים מחוננים שהתקיימה באילת נועדה לכל המטרות הללו. להלן נבדוק את דרכי פעולתה ונראה, האם עמדה בציפיות ומילאה את המטרות, ובאיזו מידה.