And then I Had to go to the Rabinical Court (original) (raw)
Related papers
In: BER, Viktor (ed.). Nomos and Violence: Dimensions in Bible and Theology (Beiträge zum Verstehen der Bibel 35). Berlin LIT Verlag, 2019, 27-36. ISBN 978-3-643-90997-8., 2019
In this study one of the Biblical stories is examined in which explicit limits are expressed to God’s sovereign use of violence (Gen 18:16–33). God’s ‘violent’ behaviour is to be governed by the basic principles of righteousness and justice. Attachment -- Handout (text analyis): PrudkyM-2018-Gen18_16ff_text_synopsis.pdf
זכויות, הלכה, והאדם שביניהן, תשעב (Human Rights, Jewish Law, and Humankind)
2012
חיבור זה עוסק ביחסי הגומלין שבין היהדות, ובאופן קונקרטי – ההלכה, לבין שיח זכויות האדם. למושג זכויות האדם כמה משמעויות. הספר מבקש לאמץ כאן דרך ביניים המכירה בכך שזכויות האדם הן גורם מתווך בין ערכים לבין חובות, או, מנקודת מבט תרבותית, דרך ביטוי פרטיקולרית למערכת ערכים העומדת בבסיס זכויות אלו. ליהדות פנים רבות. החיבור מתמקד בהופעתה הנורמטיבית – בהלכה. טענתי היא שהשיח ההלכתי מתאפיין במערכת ערכים המשפיעה על ההכרעות הניתנות במסגרתו, כמו גם על אופיו ועיצובו. השפעה זו מתבטאת לעתים בגלוי, אך לרוב באופן סמוי, כגורם בעל השפעה בתהליך הפרשני. ברובד הסמוי, העקיף לעתים, יש מכנה משותף רחב מאוד בין היהדות לבין זכויות האדם, והוא מתבטא בשורשים המניעים את המערכות הללו, כל אחת בדרכה. הפרק המצורף לדוגמא - המפגש הסמוי: שיקולים מוסריים כשיקולים פרשניים מנחים.
Social Science Research Network, 2017
מבוא בשנים האחרונות פורח השימוש בפרקטיקה משפטית המכונה בלטינית "אמיקוס קורייה" (amicus curiae, ובקיצור – אמיקוס), שפירושו "ידיד בית המשפט" (amicus – חבר, ידיד או רע; curiae – של בית המשפט). זוהי פרקטיקה שבאמצעותה צד שלישי שאינו מעורב פורמלית בהליך משפטי, אך הוא בעל עניין בו, מציג את עמדתו לבית המשפט באמצעות הגשת תזכיר כתוב. בדרך כלל נעשה שימוש באמיקוס כדי להוסיף טענות שהמתדיינים הפורמליים לא הציגו לבית המשפט או כדי לספק לבית המשפט מידע נוסף (למשל חברתי, כלכלי, היסטורי או סביבתי) מנקודת מבט רחבה יותר. לדוגמה, בתיק שבחן את רפורמת הבריאות שהוביל נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה הוגשו 136 תזכירים מטעמם של מאות אמיקוס שונים – ארגוני זכויות אדם, חברות ביטוח, פוליטיקאים ואנשים פרטיים. בהחלטתו ציטט בית המשפט העליון של ארצות הברית מידע מתוך תזכיר שהגישו כמה אמיקוס (amici), שהציג את ההיסטוריה של הרפורמה בארצות הברית והראה שכ-45,000 אמריקנים מתים מדי שנה משום שאין להם ביטוח בריאות. בתיק אחר, משנת 2012, שעסק בשוויון זכויות בנישואים לזוגות להט"ב, הוגשו לבית המשפט העליון של ארצות הברית 156 תזכירים מטעמם של מאות אמיקוס שונים. גם כאן ציטט בית המשפט בהחלטתו מידע רב מתוך התזכירים שהוגשו לו. כיום נעשה שימוש באמיקוס בשיטות משפט אחדות הנבדלות זו מזו באופן ניהול ההליך המשפטי ובכללי הדיון הנוהגים בהן: שיטת המשפט המקובל (במדינות כארצות הברית, קנדה, אנגליה ואוסטרליה), השיטה הקונטיננטלית (הנהוגה למשל בצרפת, בגרמניה ובספרד) והמשפט הבינלאומי (למשל בבית המשפט האירופי לזכויות אדם). נוסף על כך, בשנים האחרונות הפכה הפרקטיקה של האמיקוס לפופולרית לא רק בקרב ארגוני זכויות אלא גם בקרב אזרחים מן השורה, גילדות מקצועיות ואף פוליטיקאים. אך מהן שורשיה ההיסטוריים של פרקטיקה זו, היכן הופיעה והחלה להתפתח, ומהם הגורמים ההיסטוריים לכך ששבה והופיעה בשנים האחרונות? מאמר זה מתאר בקווים כלליים ובמשיחות מכחול גסות את גלגוליו ההיסטוריים והאינטלקטואליים של האמיקוס, דרך עיון בכמה תחנות היסטוריות הקשורות אליו – החל בתקופה הרומאית (משנת 27 לפני הספירה לערך), דרך אנגליה והקולוניות שלה (בעיקר בין המאה השלוש-עשרה והשמונה-עשרה), וכלה בארצות הברית המודרנית (מתחילת המאה השמונה-עשרה ועד אמצע המאה העשרים). במוקד המאמר ניצבת בחינת התפתחותו של האמיקוס במשפט המקובל, הוא המשפט הנהוג במדינות האנגלו-אמריקניות, לרבות ישראל. מבחינה מתודולוגית, לגבי חלק קטן מפסקי הדין המאוזכרים במאמר לא ידועים בבירור כל הפרטים הנסיבתיים. עד מחצית המאה התשע-עשרה התנהל ההליך המשפטי בחלק גדול מבתי המשפט בעל-פה, ולא היה גוף רשמי האמון על פרסום מסודר של פסקי הדין כנהוג היום. מטרתו של המאמר היא אפוא צנועה ביותר: לתאר את תרומת הנסיבות ההיסטוריות לקיומה ולהתפתחותה של פרקטיקה משפטית אשר נעשה בה שימוש במשך מאות שנים, ואשר התעוררה לתחייה וקיבלה תאוצה בשנים האחרונות.
Tamar through Lucius' eyes -Naama Zahavi-Ely (talk in Hebrew, plus an English translation)
talk given at the World Congress of Jewish Stuies, 2013
Cooking and the male gaze: Tamar as viewed by Lucius (II Samuel 13 and Apuleus' Golden Ass 2:7). A comparison of two texts from the Ancient World that refer to a similar cooking activity by a woman in the context of male erotic reaction to it. The texts are not related to each other as a literary tradition; however, the similarities in the everyday activity portrayed in both allow them to illuminate each other to the modern reader.