"The Body Discourse in Aharon Appelfeld's Writings, Reshit (2) Hartmann Inst. Jerusalem, (2010), pp 271-288 . (in Hebrew) (original) (raw)
Related papers
זכויות, הלכה, והאדם שביניהן, תשעב (Human Rights, Jewish Law, and Humankind)
2012
חיבור זה עוסק ביחסי הגומלין שבין היהדות, ובאופן קונקרטי – ההלכה, לבין שיח זכויות האדם. למושג זכויות האדם כמה משמעויות. הספר מבקש לאמץ כאן דרך ביניים המכירה בכך שזכויות האדם הן גורם מתווך בין ערכים לבין חובות, או, מנקודת מבט תרבותית, דרך ביטוי פרטיקולרית למערכת ערכים העומדת בבסיס זכויות אלו. ליהדות פנים רבות. החיבור מתמקד בהופעתה הנורמטיבית – בהלכה. טענתי היא שהשיח ההלכתי מתאפיין במערכת ערכים המשפיעה על ההכרעות הניתנות במסגרתו, כמו גם על אופיו ועיצובו. השפעה זו מתבטאת לעתים בגלוי, אך לרוב באופן סמוי, כגורם בעל השפעה בתהליך הפרשני. ברובד הסמוי, העקיף לעתים, יש מכנה משותף רחב מאוד בין היהדות לבין זכויות האדם, והוא מתבטא בשורשים המניעים את המערכות הללו, כל אחת בדרכה. הפרק המצורף לדוגמא - המפגש הסמוי: שיקולים מוסריים כשיקולים פרשניים מנחים.
Gender-oriented dialogue in Education: Between theory and praxis (Hebrew). דיאלוג מגדרי בחינוך: בין תיאוריה ומעשה , 2010
הבת המוכשרת נמצאת בסיכון להימצא בקונפליקט בין רצונותיה לבין רצונות החברה אליה היא שייכת, בין שאיפותיה לקידום מקצועי ואינטלקטואלי לבין מסרים מבולבלים, דו-משמעיים ואף סותרים הקשורים לקידומה המקצועי, מסרים שלא אחת מגיעים אף ממוריה ( ;Kerr, 1997 .)Noble et al., 1999בת כזאת תחוש סיפוק כל אימת שהיא מעפילה לגבהים של הישגים לימודיים, מקצועיים ויצירתיים. אולם, המסרים שהיא שומעת הם פעמים רבות בנוסח: "הלימודים זה לא הכול", "אולי כדאי ש'תתפזרי' יותר, שתעסקי גם בנושאים חברתיים", או "לא יפה להרגיש שאת יותר טובה מאחרים". על הצוות החינוכי "להיות שם בשבילה", לחוות אִ תה את הצלחותיה, לעזור לה לחוש גאווה בהם ולדרבן אותה להשקיע ביכולותיה הקוגניטיביות בכל עת שתפנה אליו לתמיכה בתחום זה (.(Reis, 2002, 2005 בעבודה זו נשתמש לסירוגין במונח 'מחוננת', שהוא תגית שניתנת לבנות בגילאי 9-8שנבחרו על פי יכולותיהן הקוגניטיביות להשתתף בתכניות ההעשרה למחוננים או בכיתות המחוננים מטעם משרד החינוך, ו"מוכשרת", תואר שאנו משתמשים בו עבור בנות ונערות שיכולותיהן יוצאות הדופן אינן מתבטאות דווקא באחד משני תת-התחומים הקוגניטיביים: המילוליים או המתמטיים-לוגיים. שלוש סתירות עיקריות קיימות בין שאיפותיה של הבת המחוננת למימוש יכולותיה לבין הקודים החברתיים המקובלים: סתירה בין ציפיות החברה לבין ציפיות עצמיות; סתירה בין ההתנהגות הנדרשת מבנות, כמו קונפורמיות, קבלת סמכות, דיוק, יושר, רגישות ואמפתיה לבין ההתנהגות המביאה להצלחה בעולם המקצועי; התשלום החברתי על הרצון להצטיין, תשלום שעלול להביא לירידה בפופולריות, ולבעייתיות במציאת בן זוג. במאמר זה נדון בבעיות אלה ו באחרות, ונביא שורה של המלצות כיצד יש לתמוך בבת המוכשרת והיצירתית בכל טווח הגילאים של בית הספר של בית הספר, ובייחוד מתחילת תקופת קדם ההתבגרות, כדי שתממש את הפוטנציאל הטמון בה.
Tamar through Lucius' eyes -Naama Zahavi-Ely (talk in Hebrew, plus an English translation)
talk given at the World Congress of Jewish Stuies, 2013
Cooking and the male gaze: Tamar as viewed by Lucius (II Samuel 13 and Apuleus' Golden Ass 2:7). A comparison of two texts from the Ancient World that refer to a similar cooking activity by a woman in the context of male erotic reaction to it. The texts are not related to each other as a literary tradition; however, the similarities in the everyday activity portrayed in both allow them to illuminate each other to the modern reader.
יוסף טובי נגינה וכלי נגינה בשירת החול העברית בספרד: שיר השבח של יוסף אבן צדיק לכבוד יצחק אבן ברון, דפים למחקר בספרות 16-17 (תשסט) 101-137
Medieval Arabic sources attest that Arabic poetry, especially the muwaššaḥāt, were performed in the courts of the kings with music, usually by the qaynah (pl. qiyān), the captive female slave, specifically educated and raised to be a singer, music player and dancer at the courtly banquets. No wonder, then, that this character of the qaynah frequently appears in medieval Arabic poetry, in particular that of Andalusia. The regular musical instrument used at these banquets was the lute (Ar. al-'ūd; Heb. kinnor or nevel). This object was highly esteemed in Arabic literature and was considered the foremost musical instrument. From the mid-tenth century Hebrew secular verse in Andalusia adopted the theme of music, and in fact reflected all its details as they appear in Arabic poetry. The present paper surveys in detail the occurrences of music in all its aspects in Andalusian Hebrew poetry, from Dunaš ben Labrạt at the court of Ḥisday ben Šaprūt in Cordova in the third quarter of the ...