CFP Maor Vashamesh: History, Philosophy, Lore, and Legacy (original) (raw)
Related papers
Beit Mikra , 2019
According to the biblical account (1 Kgs 7:23–26), in the middle of the courtyard of the temple stood a large water vessel of cast brass. Commentators and researchers have put forward various suggestions as to the form of the Molten Sea and its purpose in the temple. In this article, I argue that the description in 1 Kings offers definitive conclusions as to the biblical author’s intent regarding the form of the “Sea” and its volume (in בת units), and can resolve the outstanding question in the literature as to the equivalent of a בת in modern units of volume measurement. I shall also point to evidence in support of the view of other researchers that the Molten Sea held a purely symbolic role, while the practical functions of water for sacrificial purposes were provided by the bases (1 Kgs 7:27).
In: BER, Viktor (ed.). Nomos and Violence: Dimensions in Bible and Theology (Beiträge zum Verstehen der Bibel 35). Berlin LIT Verlag, 2019, 27-36. ISBN 978-3-643-90997-8., 2019
In this study one of the Biblical stories is examined in which explicit limits are expressed to God’s sovereign use of violence (Gen 18:16–33). God’s ‘violent’ behaviour is to be governed by the basic principles of righteousness and justice. Attachment -- Handout (text analyis): PrudkyM-2018-Gen18_16ff_text_synopsis.pdf
Tamar through Lucius' eyes -Naama Zahavi-Ely (talk in Hebrew, plus an English translation)
talk given at the World Congress of Jewish Stuies, 2013
Cooking and the male gaze: Tamar as viewed by Lucius (II Samuel 13 and Apuleus' Golden Ass 2:7). A comparison of two texts from the Ancient World that refer to a similar cooking activity by a woman in the context of male erotic reaction to it. The texts are not related to each other as a literary tradition; however, the similarities in the everyday activity portrayed in both allow them to illuminate each other to the modern reader.
זכויות, הלכה, והאדם שביניהן, תשעב (Human Rights, Jewish Law, and Humankind)
2012
חיבור זה עוסק ביחסי הגומלין שבין היהדות, ובאופן קונקרטי – ההלכה, לבין שיח זכויות האדם. למושג זכויות האדם כמה משמעויות. הספר מבקש לאמץ כאן דרך ביניים המכירה בכך שזכויות האדם הן גורם מתווך בין ערכים לבין חובות, או, מנקודת מבט תרבותית, דרך ביטוי פרטיקולרית למערכת ערכים העומדת בבסיס זכויות אלו. ליהדות פנים רבות. החיבור מתמקד בהופעתה הנורמטיבית – בהלכה. טענתי היא שהשיח ההלכתי מתאפיין במערכת ערכים המשפיעה על ההכרעות הניתנות במסגרתו, כמו גם על אופיו ועיצובו. השפעה זו מתבטאת לעתים בגלוי, אך לרוב באופן סמוי, כגורם בעל השפעה בתהליך הפרשני. ברובד הסמוי, העקיף לעתים, יש מכנה משותף רחב מאוד בין היהדות לבין זכויות האדם, והוא מתבטא בשורשים המניעים את המערכות הללו, כל אחת בדרכה. הפרק המצורף לדוגמא - המפגש הסמוי: שיקולים מוסריים כשיקולים פרשניים מנחים.