Franz Rosenzweig Research Papers - Academia.edu (original) (raw)
La prima monografia in lingua italiana su Ferdinand Ebner
Das Undbild von Kurt Schwitters und die Philosophie des Und von Franz Rosenzweig stehen im Zentrum der hier vorgetragenen Überlegungen. Beide Arbeiten, die künstlerische wie die philosophische, entstanden unabhängig voneinander, jedoch im... more
Das Undbild von Kurt Schwitters und die Philosophie des Und von Franz Rosenzweig stehen im Zentrum der hier vorgetragenen Überlegungen. Beide Arbeiten, die künstlerische wie die philosophische, entstanden unabhängig voneinander, jedoch im nämlichen Zeitraum (ca. 1920). Ohne voneinander zu wissen, haben Schwitters sowie Rosenzweig auf je verschiedene Weise die Konjunktion thematisiert. Diese eigenartige Koinzidenz markiert eine historische Situation, deren Charakteristika genauer zu betrachten sind. Künstlerisch betrachtet erweist sich das Und als epochales Grundwort für Collage und Montage. Philosophisch bedacht führt die Konjunktion auf eine sprachphilosophische Wende sowie auf eine radikale Kritik der Hegelschen Dialektik (lange vor aller postmodernen "Logik des Und"). Ziel des Vortrags ist es, Bild und Buch in wechselseitiger Verschränkung zu befragen.
Institut d'études lévinassiennes, 2013, 253 p.
This paper is a systems theoretic examination of Eugen Rosenstock-Huessy's "cross of reality," a structure that fuses a vertical spatial dyad of inner-outer and a horizontal temporal dyad of past-future into a space-time tetrad. This... more
This paper is a systems theoretic examination of Eugen Rosenstock-Huessy's "cross of reality," a structure that fuses a vertical spatial dyad of inner-outer and a horizontal temporal dyad of past-future into a space-time tetrad. This tetrad is compatible not only with the human-centered phenomenological point of view that Rosenstock-Huessy favors, but also with a world-centered scientific point of view. It is applied by him explicitly or implicitly to a wide variety of individual and collective human experiences. In this paper I mention a few examples of these applications from the realm of language, religion, and social critique. I also show that Rosenstock-Huessy's tetradic structure accords with and diagrams some basic concepts in systems theory.
The essay (written in Polish) focuses on love as a characteristic marker of a finite existence and its inherent relationship with others. Against the thanatophilic thought of Martin Heidegger, who defined human life as... more
The essay (written in Polish) focuses on love as a characteristic marker of a finite existence and its inherent relationship with others. Against the thanatophilic thought of Martin Heidegger, who defined human life as being-towards-death, the author would like to develop a philosophy of love which is, at the same time, an alternative philosophy of finitude. In order to do so, she evokes the Jewish concept of ahava which cannot be reduced either to the Greek sublimatory eros or the Christian agape. The author understands ahava as a way in which finite contingent life says yes to itself as a life, and not as a short-lasting moment of being, dead the very moment it gets born (as in Schopenhauer’s famous pun: natus est denatus). She also claims that there is a specifically Jewish conception of the love of the neighbour, which cannot be conflated with the Christian one and which implies its own rendering of both “love”, constituting an alternative to death, and “the neighbour”, constituting the truly singular other.
Deze beschouwing brengt het tweede deel van Franz Rosenzweig's De Ster van de Verlossing in verband met een interpretatie van Heidegger's Zijn en Tijd. Dat leidt tot enkele conclusies over de ware roeping van de mens: om een... more
Deze beschouwing brengt het tweede deel van Franz Rosenzweig's De Ster van de Verlossing in verband met een interpretatie van Heidegger's Zijn en Tijd. Dat leidt tot enkele conclusies over de ware roeping van de mens: om een oorspronkelijk (Heidegger) verlossend (Rosenzweig) bestaan te leiden.
This thesis focuses on a letter that Gershom Scholem wrote to Franz Rosenzweig in 1926. The letter discusses the downfall of the Zionist movement based on its usage of the Hebrew language. Scholem reveals his personal philosophy of... more
This thesis focuses on a letter that Gershom Scholem wrote to Franz Rosenzweig in 1926. The letter discusses the downfall of the Zionist movement based on its usage of the Hebrew language. Scholem reveals his personal philosophy of language in the letter, which is seemingly influenced by the mystical philosophies that he dedicated his studies to. This thesis examines Gershom Scholem’s notion of the Hebrew language, particularly the dangerous potential of its Zionist revival. Through a close reading of his letter on the subject addressed to Franz Rosenzweig, this paper contends that Scholem’s letter contains the seeds of the kabbalistic theory of language that he publishes on forty-six years later.
"הזמן והאחר" הוא הצעד הפילוסופי הראשון של לוינס: בספר זה נקבעים הצירים המרכזיים והתמות העיקריות שיאפינו את הגותו לכל עורך הדרך. בספר זה, פורץ לעצמו לוינס דרך חדשה. לפרוץ דרך משמע להיפרד מהעבר. הזמן והאחר נכתב כולו בסימן הרצח-אב: לוינס... more
On the Rosenzweigian view that I advocate here, redemption is neither a humanly attainable ideal, nor a regulative ideal, nor a solely critical ideal. Redemption is rather a human actualization whose full realization depends on God. In... more
On the Rosenzweigian view that I advocate here, redemption is neither a humanly attainable ideal, nor a regulative ideal, nor a solely critical ideal. Redemption is rather a human actualization whose full realization depends on God. In the course of explicating this claim I explore the rabbinic and kabbalistic background to Rosenzweig's position.
Communio (portuguesa) 3 (2016), pp. 325-340
What do Jews think scripture is? How do Jews view the anthology they variously call Tanakh, Miqra or “the Bible? Until now, no book has surveyed the answers Jews through the ages have given to these questions. This is the more surprising,... more
What do Jews think scripture is? How do Jews view the anthology they variously call Tanakh, Miqra or “the Bible? Until now, no book has surveyed the answers Jews through the ages have given to these questions. This is the more surprising, since one would think that the conception of the Book among the People of the Book would be a topic of interest. The way Jews construct scripture, after all, is one way Jews construct themselves. The purpose of this anthology is to fill this gap. The seventeen essays in this collection explore how various figures, movements, or texts conceptualize scripture. Issues they address include:
- Ways in which the Tanakh is and is not thought to be authoritative
- The relationship between Tanakh and tradition (in rabbinic parlance: between the Oral and Written Torahs)
- The question of who has the authority to interpret scripture
- The special status of the Bible’s language, or the ways its use of language differs from that of other texts
- The relationship of scripture to God and/or heavenly intermediaries
- The place of the Tanakh in the life of Jewish communities"
הספרון על השכל הבריא והשכל החולה מציין את אחד משיאי המאבק הקשה והעיקש שמנהל פילוסוף כנגד הפילוסופיה. הפילוסוף היהודי-גרמני פרנץ רוזנצווייג (1886-1929), בעליו של כוכב הגאולה, מכריז בו מלחמת חורמה על הפילוסופיה המערבית מתחילתה ועד למאה התשע... more
הספרון על השכל הבריא והשכל החולה מציין את אחד משיאי המאבק הקשה והעיקש שמנהל פילוסוף כנגד הפילוסופיה. הפילוסוף היהודי-גרמני פרנץ רוזנצווייג (1886-1929), בעליו של כוכב הגאולה, מכריז בו מלחמת חורמה על הפילוסופיה המערבית מתחילתה ועד למאה התשע עשרה. בעיניו פילוסופיה זו מתעה את האדם בהבטיחה לו מקסמי שווא, אם רק יאות לצעוד אל מחוץ ל"מערה" האפלטונית ויכיר בכך שכל מה שחווה בחייו הממשיים אינו אלא תדמית כוזבת. ההתכחשות לַדעת הנכוחה של האדם החי והפועל בעולם היא יסוד ה הכשל הטמון בפילוסופיה זו ועושה אותה לפילוסופיה של השכל החולה. את המאמץ הראשון להציב כנגדה פילוסופיה של השכל הבריא, של הדעת האנושית הטבעית, עשה רוזנצווייג בספרו הגדול והשיטתי כוכב הגאולה (1921). זהו ספר מרהיב מבחינה ארכיטקטונית וסגנונית, דיוניו מעמיקים עד מאוד וקשת הנושאים הנידונים בו רחבה מני ים. אולם הוא גם קשה מאוד, כמעט בלתי ניתן להבנה. הפילוסופיה של השכל הבריא, של הדעת האנושית הטבעית, ניבטת בו לקורא המצוי כרחוקה וזרה לפחות כמו הפילוסופיות של "השכל החולה".
בשנת 1921 חיבר רוזנצווייג את הספרון על השכל הבריא והשכל החולה, מעין הקדמה לכוכב, שתעשה אותו נגיש ומובן. בתשתיתו של הספרון עומדת הבִטחה במילים ובמשמעותן. הפילוסופיה החולה גזרה על האדם שיתוק, שכן כיצד יעשה מעשה ויתייחס לעצמים ולבני האדם בטרם חקר עד תום את מהותם והגדיר את מושגם? הפילוסופיה של השכל הבריא מלמדת לבטוח במה שהאדם יודע וחווה ומעניקה יכולת מחודשת להתבוננות ראויה באלוהים, בעולם ובאדם.
*
רוזנצווייג גנז את הספרון מחשש שהוצאתו תפגע בכוכב. בשנת 1955 ראה אור תרגומו האנגלי ובשנת 1964 נדפס לראשונה המקור הגרמני. צאתו לאור בתרגום עברי הוא הזדמנות להפרות מחדש את הדיון במשנה פילוסופית זו, שהרלוונטיות שלה לחיינו רבה אולי יותר ממה שהייתה בשביל היהדות שבתוכה נכתבה. המהדורה מלווה בהקדמה מקפת מאת פרופ' יהוידע עמיר, מהיברו יוניון קולג' בירושלים. הטכסט מלווה בהערות המסייעות בידי הקורא העברי לנווט בשביליו כדרך שהיה עשוי לעשות זאת הקורא שרוזנצווייג ראה לנגד עיניו.
Der Text wendet sich einem ebenso beziehungsreichen wie bedeutungslosem Wort zu, dem Wort 'und'. Tatsächlich hat 'und' keinerlei Bedeutung, es bezeichnet nichts. Es eröffnet jedoch eine Relation zwischen zweierlei, dem einen und dem... more
Der Text wendet sich einem ebenso beziehungsreichen wie bedeutungslosem Wort zu, dem Wort 'und'. Tatsächlich hat 'und' keinerlei Bedeutung, es bezeichnet nichts. Es eröffnet jedoch eine Relation zwischen zweierlei, dem einen und dem anderen. In dieser seiner Zwischenstellung besetzt es eine Position, die an eine Grundform des Medialen rührt: das Trennen und Verbinden. Selten ist die Kopula so bohrend befragt worden, wie nach dem Zusammenbruch des 1. Weltkriegs -- künstlerisch von Kurt Schwitters, philosophisch von Franz Rosenzweig.
Zwei bislang noch unveröffentlichte unvollständige Typoskripte Martin Bubers beschäftigen sich anhand von Ex 3,13f u.a. mit der Frage, ob Gott einen Namen haben kann, und was die jüdische Geistes- und die Religionsgeschichte zu dieser... more
Zwei bislang noch unveröffentlichte unvollständige Typoskripte Martin Bubers beschäftigen sich anhand von Ex 3,13f u.a. mit der Frage, ob Gott einen Namen haben kann, und was die jüdische Geistes- und die Religionsgeschichte zu dieser Stelle zu sagen haben. Der Aufsatz stellt die beiden Texte im Kontext von Bubers Äußerungen zum Gottesnamen vor. Es ergibt sich bereits aus der Analyse des Kontextes, dass Buber entgegen der geläufigen Forschungsmeinung durchaus an der Wahl des Personalpronomens zur Übersetzung des Gottesnamens in der gemeinsamen Bibelübersetzung mit Franz Rosenzweig beteiligt war. Auch die Typoskripte machen deutlich, dass sich Buber intensiver mit der Übersetzung des Gottesnamens beschäftigt hat, als dies seine publizierten Äußerungen dazu nahelegen.
This book aims to interpret ‘Jewish philosophy’ in terms of the Marrano phenomenon: as a conscious clinamen of philosophical forms used in order to convey a ‘secret message’ that cannot find an open articulation. The Marrano metaphor,... more
This book aims to interpret ‘Jewish philosophy’ in terms of the Marrano phenomenon: as a conscious clinamen of philosophical forms used in order to convey a ‘secret message’ that cannot find an open articulation.
The Marrano metaphor, alluding to the forced conversion of Sephardic Jews to Christianity, is employed here, in the domain of modern philosophical thought, where an analogous tendency can be seen: the clash of an open idiom and a secret meaning, which transforms both the medium and the message. Focusing on key figures of late modern, twentieth century Jewish thought; Hermann Cohen, Gershom Scholem, Walter Benjamin, Franz Rosenzweig, Theodor Adorno, Ernst Bloch, Jacob Taubes, Emmanuel Lévinas and Jacques Derrida, this book demonstrates how their respective manners of conceptualization swerve from the philosophical mainstream along the Marrano ‘secret curve’.
Analysing their unique contribution to the ‘unfinished project of modernity’, including issues of the future of the Enlightenment, modern nihilism and post- secular negotiation with religious heritage, this book will be essential reading for students and researchers with an interest in Jewish Studies and philosophy.
This is an older (2010) syllabus for a class I taught introducing visual studies.
La mia Tesi di Laurea (triennale). Per quanto presenti alcune sviste, ho deciso di condividerla così come l'ho presentata alla commissione. Nel mio lavoro ho analizzato l'influenza della radice ebraica nella filosofia di Franz... more
La mia Tesi di Laurea (triennale).
Per quanto presenti alcune sviste, ho deciso di condividerla così come l'ho presentata alla commissione.
Nel mio lavoro ho analizzato l'influenza della radice ebraica nella filosofia di Franz Rosenzweig, concentrandomi in particolare su "Il nuovo Pensiero", sul confronto cristianesimo/ebraismo emerso dall'epistolario Rosenstock-Rosenzweig, e sull'attualità del pensiero dell'autore.
Ho seguito una scansione biografica per evidenziare non solo l'evoluzione di tale influenza, ma anche come dimostrazione del profondo legame tra filosofia e vita.
Tesi di baccalaureato in teologia che presenta in una prospettiva di sintesi la globalità del messaggio cristiano, colto a partire da 3 categorie fondamentali: a) la speranza come criterio di comprensione del fatto cristiano b) una... more
Tesi di baccalaureato in teologia che presenta in una prospettiva di sintesi la globalità del messaggio cristiano, colto a partire da 3 categorie fondamentali:
a) la speranza come criterio di comprensione del fatto cristiano
b) una antropologia relazionale
c) la «novità» dell'evento del Dio-fatto-uomo
Interviews with Benjamin Sommer on his book, Revelation and Authority (Yale University Press, 2015)
The latest issue of PaRDeS, the journal of the German Association for Jewish Studies, explores the cultures which "Wissenschaft des Judentums" has generated, shaped, and influenced since its inception in 1818. Among them is the... more
The latest issue of PaRDeS, the journal of the German Association for Jewish Studies, explores the cultures which "Wissenschaft des Judentums" has generated, shaped, and influenced since its inception in 1818. Among them is the intellectual engagement of Orthodox thinkers with "Wissenschaft." Other articles take a fresh look at important figures of the movement and their mutual relationships. Two doyens of the history of "Wissenschaft des Judentums," Michael A. Meyer and Ismar Schorsch, reflect on the developments and changes it has effected in the field of Jewish Studies. As always, book reviews and a conference report round off the issue.
- by Markus Krah and +1
- •
- Jewish Studies, Modern Jewish History, Franz Rosenzweig, Judaic Studies